 |
/images/archive/gallery/121/771.jpg עוזי כהן.
צילום: הרצל שפירא  |
|
|
|
|
| הילה שרון עשתה ניסוי מסוכן, הכניסה ליכודניקים לאינטרנט ובדקה מה יצא |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
הילה שרון
8/12/2004 16:00 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
עוזי כהן מתארח ב-NRG, ה-6.12
|
|
|
 |
|
|
|
עוזי כהן מוצג כקוף בטלוויזיה; עוזי כהן מצהיר ברדיו שאין לו בעיה עם עוזי כהן הקוף מהטלוויזיה; עוזי כהן בא לאינטרנט כדי לדבר על ההצהרה ברדיו, שלפיה אין לעוזי כהן (מהרדיו) בעיה עם עוזי כהן הקוף מהטלוויזיה (להבדיל, למשל, מח"כ רוחמה אברהם).
מה מפעים כל-כך בנונשלנטיות הזו של כהן, שיש לברר את טיבה (ברדיו) ואז לדברר אותה (באינטרנט)? אולי שהיא מהופכת ליחס המקובל כלפי הטלוויזיה, כולל של כלי התקשורת עצמם.
המצב הוא זה: אימאז' בן 20 שניות של דמות לא-מילולית במופגן – ספק לוקה בתסמונת טורט, ספק אוראקל – שקול לראיון בן 5-10 דקות ברדיו (שיחת סלון "מוגבהת") או לשעתיים של חילופי דברים בפורום (שיחת סלון לא מוגבהת, אבל עם עוזי). ככל שיש פחות ייצוג-של ויותר עוזי כהן, יש צורך ביותר מלים וביותר זמן; האפקט המהמם של התמונה האחת, האחידה – ואפילו של קוף – מתפורר. זה כוחה של הטלוויזיה: כל קוף בה הוא "חדשה". וברצותה, היא יכולה גם לייצר קופים, כשם שהיא מייצרת "לובות".
מפגן הכוח הזה, אף שהוא ארוז בתוכנית בדיונית ולכאורה חסרת יומרה לייצר חדשות או להמליך קופים, כה בוטה – שאין פלא שכלי התקשורת האחרים הזדרזו להתחמש בעוזי האמיתי; הלו, אתם שם ב"קשת", ירדתם מהפסים? זה – עוזי! ואתם יודעים מה, הוא בכלל לא קוף. ראיתם פעם קוף מדבר?
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
פורטל "אני ליכודניק", ה-8.12
|
|
|
|
|
|
|
איפה מציבים יחסי הכוחות הללו את האינטרנט, ובפרט – את האינטרנט הפוליטי? לפי הפורטל "אני ליכודניק" במצב מסובך. יום לפני ההצבעה במרכז הליכוד, ובראש המסך מתנוסס הבאנר: "המפגש הגדול. 12.12, באשדוד. כל חברי הליכוד, הדלקת נר שישי אצל ח"כ דניאל בנלולו". בצד, מזמין ח"כ יובל שטייניץ להדלקת נר שמיני, ורול רץ מדווח על הדלקות נרות נוספות, במעמד שר הביטחון ויו"ר הכנסת.
בתווך, "החדשות": בשעת בוקר מוקדמת דרש שם אתמול שר האוצר מראש הממשלה להרכיב ממשלה רחבה ללא מפלגת העבודה. לקראת הצהריים נעלמה הפנייה, ובמקומה הובלט גילוי דעת שכותרתו "תיק הפנים לרוני בראון – מהלך אסטרטגי לאומי". צנזורה? רק עד הידיעה התחתונה, שמציגה, ללא ביקורת, קמפיין ארסי נגד אריאל שרון.
ובכן, מה יש לנו פה? לוח מודעות לכאורה א-פוליטי (הדלקת נרות וכו')? במה להתדיינויות (פוליטיות, כמובן)? אתר היכרויות מן הסוג המתגמל (הטלפון של ח"כ בלומנטל: 051-795100)? אם לצטט את יו"ר העבודה: כן ולא. מבחינה תוכנית, יש בעיקר שאריות מחוממות: הוויכוחים, אם יש כאלה, מתקיימים במקום אחר, גם הדילים. אתרי הח"כים שבפורטל הם גלופות ריקות. פה ושם, אמנם, איזה ח"כ זורק סופגנייה, אך מה אלה לעומת הכיבודים שמורגלים בהם חברי המרכז.
מבחינה צורנית, לעומת זאת, יש באתר הכל. הבא בשעריו הופך "אני", ומיד "ליכודניק" – חלק. כל שעליו לעשות הוא לבוא. הוא כבר יהיה. גם היום, את הפשטות החיונית הזו, רק הליכוד מבטיח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
ועם זאת, ה"אני" יכול היה לתפוח הרבה יותר. האינטרנט מאפשר זאת: דיאלוג אחד על אחד בין נציגי העם לעם, בין אני אחד (של הגולש) לאני אחר (של הח"כ). או-אז, גדל הסיכוי שה"אני" היה הופך ליכודניק בשביל להיות ליכודניק, ולא הופך ליכודניק (אולי) כדי להיות אני. מבחינת המפלגה, זה מסוכן ויקר; להשקיע בבוחרים, שעשויים לבחור לא להיות חלק ממנה.אבל פוליטיקה היא עסק מסוכן, וגם הדילים לא זולים.
יכול להיות שלזה התכוון עוזי כהן כשאמר ש"האינטרנט זה בשביל שמאלנים"?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "אמש באינטרנט"
|
|
|
|
|
|
|
מדי ראשון, שלישי וחמישי נבקר כאן אתרים ונפרק אותם משל היו תופעה תרבותית, ולא רק ממשק ועיצוב. | | | | | |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
