 |
/images/archive/gallery/100/328.jpg חיים יבין. איש מקצוע מכובדג'.
צילום ארכיון  |
|
|
|
|
| צביקה בשור הזדעזע לראות איך אנשי קולקטיב החדשות Wikinews מצליחים להרוג אפילו את מות ערפאת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עם הצלחה לא מתווכחים. ונדמה שכל ההצלחות אומרות רק דבר אחד: עוד. כל גוף מצליח מיד מתחיל להזות בהתפשטותו אל מרחבים שמעולם לא דרך בהם אדם, או אולי בעצם מדובר במרחבים שמעולם לא דרך בהם אדם מוצלח
ומצליח. איש אינו עוצר לחשוב אם אותם מרחבים מצפים לו, אם הם בכלל מתאימים לו. לא, לא, אומר לעצמו המצליח, אני שעיקמתי את המציאות לטובתי פעם אחת, וודאי שאצליח לעשות זאת שוב.
אנשי קבוצת WikiMedia עיקמו את המציאות כבר פעם אחת. וויקיפדיה, האנציקלופדיה שכולם כותבים וכולם עורכים, הפכה לאנציקלופדיה שכולם קוראים ברשת. עשרות אלפי ערכים מקיפים בעשרות שפות, ועוד יותר מכך מיקומים גבוהים בגוגל, מבהירים איזה סיפור הצלחה יש כאן. מקצועני האנציקלופדיות מצקצקים בלשונם, ככל הנראה בצדק, טוענים לחוסר רצינות מובנה, אבל הגולשים נוהרים לגמוע עוד מנהר ידע החינם הזה, חלקם נשארים ומשתתפים בפרויקט האדירים של שפיעתו.
בוויקימדיה כבר שכפלו את סיפור ההצלחה כמה פעמים. יש וויקי לציטוטים ווויקי לספרים חינמיים, וויקי מילון ואפילו וויקי להגדרת מינים. הוויקי-ידע הפך לאימפריה. מה הפלא שההוצאה האינטרנטית לאור רוצה להיכנס עכשיו למקום אליו שואפים המו"לים כולם – העיתונות. לפני כשבועיים הוקם אתר Wikinews, שאמור לאחד את כוחם של עיתונאים עצמאיים ברחבי העולם וליצור מפלץ חדשות חופשי לשימוש ולהעתקה.
על פניו, מדובר כמובן ברעיון נפלא. עולם החדשות, בכל מקום בעולם, נגוע ברקב המגע עם ההון והשלטון, מלא אינטרסים של אגו וחשבונאות. כמעט כולם מנסים לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, אבל כמעט כולם נכשלים בסופו של דבר. יש מקום לשיפור. יש מקום לניסיון של העם האינטרנטי ליצור לעצמו חלופה ראויה.
אלא שוויקיניוז, אם יותר לי לחטוא ביוהרה של מי שיכול לחזות את העתיד, יהיה כשלון מהדהד. שבועיים לאחר שעלה, יש באתר 175 מאמרים, שרובם טרם קיבלו את אישורה של הוועדה המסדרת ויצאו אל האוויר כאייטמים מושלמים. בעמוד הראשי של הפרויקט ניתן למצוא שתיים או שלוש ידיעות לכל יום, חלקן היו מיושנות כבר כשעלו. חלק ניכר מהידיעות המרכזיות בעולם, כמו פיצוץ המנהרה בעזה, אינו נמצא שם, וזה עוד לפני ההיעדרות הכמעט מוחלטת של ידיעות ספורט, תרבות, טכנולוגיה ואחרות. תוכלו לומר שעברו רק שבועיים מאז עלה המיזם לאוויר, אבל דומה שלא מעט אנשים נטלו חלק בהרמה כמות זעומה כזו של ידיעות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מי היה ערפאת?
|
|
|
 |
|
|
|
לא רק כמות האייטמים זעומה, אלא שכמות המידע שנמצאת בכל ידיעה מבישה ממש. הנה למשל, הידיעה המרעישה ביותר של המזרח התיכון מזה שנה ויותר, מותו של יאסר ערפאת, מסתכמת במילים האלה: "פאריס – יו"ר הרשות הפלסטינית, מר יאסר ערפאת, נפטר בגיל 75 בבית חולים בפאריז, צרפת, ב-3:30 לפנות בוקר זמן מקומי, מסרו הרשויות המקומיות".
איך ייתכן, שואל את עצמו הקורא, שאנשי מערכת חדשות כלשהי מצאו לנכון להסתפק בכמות המידע הזעומה הזו כדי להביא לקוראיהם את אירוע הציר הזה? בדיקה בהיסטוריית העריכה של הידיעה מגלה לא פחות מ-13 עריכות שונות, אותן ביצעו תשעה עורכים שונים. ומה עשו אותם תשעה עורכים כדי להגיע לאותה תמצית עיתונאית הייקואית? מה הוסיף כל אחד כדי להגיע בדיוק לנוסח חסר הערך שנקבע בסוף?
מגלה החקירה, ולא במפתיע, העורכים כמעט ולא הוסיפו כלום על הידיעה הראשונית. זו, הגם שלא היתה עוברת כידיעה חדשותית גם בארגוני חדשות חפיפניקיים במיוחד, לפחות ניסתה להצביע על החשיבות של האירוע, על השינוי האפשרי עכשיו. אבל המלל המיותר הוסר באחת הגרסאות הבאות. יותר חשוב לכתוב את השעה המדויקת, ככל הנראה.
ובכלל, נראה כי בוויקיניוז שורה אווירה מסרסת מעט לאיש החדשות העצמאי. כמעט כל הידיעות קצרות, גזורות בשולי שפתן כך שאינן מדווחות על כלום למעשה. אינך יכול ללמוד על ההקשר של ידיעה, כיוון שהקשר הוא נושא טעון, ודברים טעונים יורדים בעריכה. אינך יכול ללמוד על חשיבות הידיעה, כי חשיבות היא עניין היררכי, ולכן לאתר אין כותרות ראשיות. כל שוויקיניוז מציע כרגע הוא ידיעות גרועות ומיושנות, הנבחרות באופן תמוה ומסודרות בסדר חסר תועלת.
חדשות אינן אנציקלופדיה. ייצור חדשות, בשל הכתבת זמן הייצור על ידי האירועים ודרישת הציבור לקרוא, אינו מאפשר דיון אינסופי. נדרשת יעילות כלשהי, נדרשת קבלת החלטות בזמן קצר לאין ערוך מזה הנהוג בכל פרוייקטי הוויקי האחרים. במסלול הנוכחי, הוויקיניוז הוא כישלון קולוסאלי בניסיון לייצר ארגון חדשות קולקטיבי, ומארגניו יצטרכו לחשוב איך, אם בכלל, הם עומדים באתגרים שהכישלון הזמני הזה מציב בפניהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "אמש באינטרנט"
|
|
|
|
|
|
|
מדי ראשון, שלישי וחמישי נבקר כאן אתרים ונפרק אותם משל היו תופעה תרבותית, ולא רק ממשק ועיצוב. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
