 |
/images/archive/gallery/233/295.jpg מוצארט
אין  |
|
|
|
|
| צביקה בשור נזכר פתאום להתעסק בדבר הכי פאסה - הרינגטון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.
|
|
|
 |
|
|
|
בלבנון, שנה וקצת לפני הנסיגה, היה קול אחד שהפחיד אותי באמת. בכל פעם שהוא היה מנסר את האוויר, היה הלב שלי מבצע היחמצות מיידית, והגוף שלי היה מתכווץ ברגע. זה לא היה הצליל של הפצמ"ר הנופל ולא של האזעקה המקפיצה. זה היה הקול של טלפון השדה שהותקן בחדר הביטחון בו ניהלתי את חיי הרחק מן הבית.
הצלצול החד שלו, שהודיע לי תמיד על בעיה כלשהי שמצריכה את תשומת לבי, בעיה כלשהי שתוציא אותי מחמימות ובטחון החדר אל החוץ המפחיד והחשוף, אל העבודה משחירת הציפורניים, הפך במהלך שנה לצליל מאכלס סיוטים עבורי. ביום בו ירדתי בפעם האחרונה אל ישראל החוקית, יותר מהכל נפרדתי לשלום מהצלצול הזה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
2.
|
|
|
|
|
|
|
השבוע החלפתי רינגטון. בחצי השנה אחרונה, בכל פעם בה מישהו חיפש אותי, היה החדר מתמלא בנעימה ושמה Allegro, פרץ צלילים פלסטו-קלאסי מהיר ומכרכר אברים שכזה. בהתחלה התענגתי על הצלצול הזה, בשלב מסוים כבר לא. השבוע החלפתי לפתיח של Funkytown, פעם של ה-Countdown Singers, היום של פלאפון. מכרכר אברים כשלעצמו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
הבחנתי במשהו כשהטלפון צלצל בפעם הראשונה עם הרינגטון החדש. היה משהו בתחושה שהיה קליל הרבה יותר, כאילו הוסרו מהמחשבה "הטלפון מצלצל" כל קרומי המועקה שנצברו עליה בחודשים האחרונים. כאילו כל טלפון זועם של יחצ"ן נדף ונעלם, כאילו כל מריבה טלפונית עם יקירתי נגוזה. זה היה צלצול חדש, לא שלי באינסטינקט. כאילו הצלחתי לברוח מעצמי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4.
|
|
|
|
|
|
|
כל הזמן אנחנו צוברים. עוברים בחיים, מתכופפים להרים דברים, מניחים אותם בכיסינו, עורמים אותם בארונות. וכל דבר שצברנו עובר תהליך ארוך ואיטי של ציפוי. כל בגד שאנחנו לובשים מצופה מיד בכל הפעמים שלבשנו אותו, כל מחמאה שקיבלנו עליו ואיתו, כל נשיקה וכל חיבוק שעברו סביבו. במקרה של בגדים, יצא לי לא פעם להביט בבגד שכבר מזמן הייתי צריך לזרוק, והבנתי שמזה זמן אינני לובש אותו עצמו, אלא את אותו מבט מחמיא שקיבלתי אז כשלבשתי אותו. זוג מכנסיים אחד, דווקא נאה ונוח, שוכב מוזנח בארוני רק כי הוא מזכיר לי רגע של השפלה.
גם הרינגטון צובר. כל שיחה טובה וכל שיחה רעה. כל צלצול שלו, כל ציפה שלו אל התודעה מקפיצה איתה עולם רגשי שלם, הקשור אליה נרצה או לא נרצה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5.
|
|
|
|
|
|
|
עברו שלושה ימים מאז החלפתי את הצלצול. היה סוף שבוע, ורק עשר שיחות בערך הפיצו את בשורת הפאנקיטאון אל אוזניי. והגם שהליכתי קלה ומאושרת יותר משהיתה בימים האחרונים של שלטון המוצארטיזם, כבר אני חש שמשיחה לשיחה עוטה הצלצול החדש את מועקותיי ומעצוריי. כבר אני חש כי גמישותו הנערצת של הנכס החדש שלי מתגיידת והולכת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המדור
|
|
|
|
|
|
|
"אמש באינטרנט" הוא מדור ביקורת תרבות אינטרנט ותרבות דיגיטלית. המדור מתפרסם מדי ראשון, שלישי וחמישי. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
