 |
/images/archive/gallery/114/366.jpg יגאל עמיר בדיון בבית המשפט המחוזי על בקשתו להנשא.
צילום: אריק סולטן  |
|
|
| מה שלריסה יכולה לעשות ואנחנו לא |
|
| גילדה, בלוגרית (!) ימנית (!), מנסה להבין איך זה שבכל העולם הימין הופך את הבלוגספירה לכלי תקשורת משלו, ורק בארץ הכל פקאצות והשתפכויות |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
גילדה
4/1/2005 12:50 |
|
|
|
|
|
|
|
הקדימו אותי רבים וטובים ששאלו איפה הבלוג של המתנחלת הזאתי. למה רק לילד (18) מעזה יש אחד ולנו, אין בכלל. תודה
לריבויינו, מידי כמה זמן נחה על העורכים רוח הפלורליזם והמאגניבות של 'גמלי יש מתנחל מחמד' ונותנים לכתוב איזה טור חביב שכזה וקוראים לו "בלוג". מזל ותודה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הבלוגים כמדיום משפיע
|
|
|
 |
|
|
|
רשת ABC בחרה בבלוגרים כאנשי השנה של 2004. מגזין טיים התייחס אליהם בכובד ראש בסיכום השנה שלו. מבט קרוב על הבלוגרים בארה"ב מלמד שבאמריקה ארץ החירות מנצלים את המדיום שנפל בחלקם כדי להשפיע על מערכת הבחירות באמצעות סיקור ובלוגים מטעם (דווקא פה זה עלה ונפל במהירות מדהימה). תוסיפו לזה דיווחים חדשותיים מעיראק, דיווחי צונאמי ורק בסודאן אין עדיין חיבור לזוועות.
קלוז אפ על ישראל וקיבלנו כלי הסברה חינמי לחלוטין, פוטנציאל אדיר עם אפס מיצוי.
אמת. בארץ הבלוגים פורחים בגדול, הפוטנציאל הכלכלי שיש בהם זוהה מהר מאוד ע"י בעלי ההון (נענע ושות') ועוד היד נטויה. התקשורת בהחלט לא מתעלמת - עולם חדש נפתח- גם לאנשים בבית יש פה, כישרון וסקופים. מדור רשת בוחר לו מידי פעם בלוג ומתפעל משירותי התוכן שאותו דף אינטרנט חובבני מציע.
אבל דווקא בישראל, המדינה שיכולה לקחת בריצה את אחד המקומות הראשונים, אם לא הראשון, בתחרות עתידנית של "מייצר החדשות הפורה לשנים 1948-2004"; שאתרי חדשות, פורומים ופאנלים של ספסלי גן מאיר משגשגים בה ברמות, המדינה שבה כל אחד חושב שהוא יכול להיות ר"מ, דווקא פה זה התפספס.
טרם נולד הבלוג העוסק בסוגיות חדשותיות פוליטיות ענייניות מוצהרות. מקסימום ביקורת חדשותית עם דגש על תחביר עיתונאי אפילו לא חדשות מקומיות, בטח שלא הסברה פנים ארצית. כאן משאירים את זה לרוטר, NFC.
תעזבו אתכם מפוליטיקה וטרגדיות אנושיות ולאומיות. נסחפתם.
כאן אוהבים סיפרות יפה, נרקסיזם ופאקצות שמתות על צביקה פיק והופ.
שרית פרקול כבר כותבת עליכם טור.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פיות זה הכי פוליטי (מתוך הבלוג של פט)
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
חלילה אינני מזלזלת בתרבות, אני חושבת שבלוגים טומנים בחובם פוטנציאל תרבותי עשיר שטרם נחשף. אבל בתור אמנית חובבת אם תרשו לי, מותר לי שלא להתלהב מהסלוגן שהפך לגרפיטי כשר: "אמנות או נמות". אמנות מייצגת את הרוח אך היא איננה הרוח עצמה.
גזירות הרות גורל עומדות על הפרק.
הארץ נצבעת בכתום אבל ברשת עולם כמנהגו נוהג.
איפה אתם, אנשי גוש קטיף? תושבי כדים, נתניה, רעננה וראשל"צ?
את המאבק שלנו אפשר וצריך לנהל גם מכאן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הארץ רותחת. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
למה מה קרה
|
|
|
|
|
|
|
באקדמיה יקשרו את זה בהתחזקות האינדיבידואליזם. אנשים רוצים להראות, לחשוף ולהאדיר את עצמם, לגרוף את כל הקופה ולא להשאיר עודף (ע"ע מכת הקאונטרים), תוסיפו לזה הדוניזם מתגבר; ירידה במעורבות הפוליטית, בזה שאנשים כבר לא מצביעים, לא מתעניינים, לא בא להם; הצפה חדשותית ורצון לברוח מהמציאות היומיומית הקשה, ונשארנו עם שתי קבוצות פעילות: משוגעים לדבר שפעמים רבות משתמשים במדיום ככלי ניגוח, ואנשים שבסה"כ רוצים להישאר בבית שלהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא לברוח מהמציאות
|
|
|
|
|
|
|
וכמו בכל דיון אינטיליגנטי ואינטלקטואלי מעמיק, אסור לנו לשכוח שאולי, אולי,
זה בגלל רצח רבין.
כשיגאל עמיר הבא מסתובב בינינו, וכשהתלתלים השחורים שלו מציצים בי מכל עבר, מאחורי כל ספר בספריה של משפטים, בתור במנזה החלבית, בשיעור של הרב מוטי אלון, ובמערכון הפתיחה השבועי של ארץ נהדרת, אני מבינה למה אפשר לכתוב פוליטיקה, אפשר לדבר אבל צריך להיזהר אם אתה לא בצד הנכון, ואל תגידו לי שאני חיה לי בסרט, כי אם אני לא בצד הנכון, ישנה הסתברות סטטיסטית די סבירה שאני אמצא עצמי מצוטטת ומככבת בכל מיני אתרים ורשימות שחורות שלא שמעתי עליהם.
ואם אני אעיז ואכתוב שמישהו אצלנו בבית הכנסת אמר שאם שרון לא היה פה הכל היה מסתדר, לי ולה יהיה מכנה משותף רחב חוץ מזה ששתינו דוסיות ימניות קיצוניות עם צמה וחצאית.
מערכת המשפט מתגייסת למען הדמוקרטיה. ואני קוראת לזה – מקדש ההסתה. ממתי מילים נהיו קדושות? מאז שמילים הצליחו להרוג. אל תחזיקו שלטים, הישמרו מארונות, לבקבוקי שמפניה מנוערים יש פוטנציאל התפרצות אדיר – כי יש כאלה שהמילים שלהם הורגות.
ויש כאלה שלא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
נוח לכם לצחוק וללעוג והפריחה של הכאילו דוסים הזאת, גורמת לכל אחד לחשוב שהוא יודע בדיוק איך הדתיים האלה 'שהם ממש כמונו ואפילו אפשר למצוא שם איזה שמאלני/שפוי או שניים' ואתם חושבים שאתם יודעים בדיוק מי אנחנו .שניים שלושה בלוגים בטבעת הדוסים של ישרא ואני יכול לעשות עליכם דוקטורט.
"אבל האלה, האלה שם במקום הרחוק הזה שפעם שמעתי שזה קרוב לים, הם זה משהו אחר. את נורמאלית את. אבל אלה... אלה יכולים להרוג".
כמה נחמד שיש דוסית נחמדה ממרכז הארץ, שכותבת לה בלוג נחמד, על אהבה עבודה, התלבטויות אמוניות ואיזו מסיבה פה ושם, פולמוסים על שמירת נגיעה ובתולים... כמה רומנטי ונעים... יש דוסים שפויים שלא רק ארץ ישראל השלימה מעניינת אותם. נייס.
כי יש הסתה ויש הסתה. זה תלוי בכמה גורמים, בין היתר – איפה אתה גר, למי הצבעת בבחירות האחרונות ואם יש לך חצאית או כיפת אסימון על הראש.
אולי זה מה שגורם להם ולי לפחד. ולהתעלם מהכוח האדיר שיש כאן.
ואולי זה בסה"כ מראה שגם אותי הצלחתם להרעיל עם חזיונות השווא שלכם, שכל מתנחל נושא בחובו פוטנציאל הסתתי ברור ושאם קצת ניתן לזה במה, זה יהיה הסוף.
אז עד שאנשא לאיזה דוס פעיל מחתרת בדימוס, ועד שנבנה את הווילה החדשה שלנו בהתנחבלות אבני חפץ ונשכן בה את 12 נערינו נוטפי הנזלת עטויי סנדלי שורש וחולצות משובצות; הקומזיצים הליליים בגבעות בת עין בהם אוהבים ללטף ילדות חסודות, יאלצו לחכות, ולי נותר רק לייחל אקטיבית, שגם לנו המתנחלים, יהיה בלוג.
קחו יוזמה חברים.
---
הטור פורסם במקור בבלוגה של גילדה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המדור
|
|
|
|
|
|
|
"אמש באינטרנט" הוא מדור ביקורת תרבות אינטרנט ותרבות דיגיטלית. המדור מתפרסם מדי ראשון, שלישי וחמישי. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
