ראשי > הרשת > פופיולר סיינס





4X4X2
נסיעת מבחן על ה"קנטאור", הקסם החדש של סגוויי – אולי רכב השטח המוזר ביותר שראיתם מימיכם
  ג'ני אוורט, פופיולר סיינס
10/1/2005  9:40
ברגע שנכנסתי לאולם הייצור במטה סגוויי וורלד בבדפורד, ניו המפשייר, החליקו לעברי שני מהנדסים במראה תואם - מכנסי ג'ינס (הדוקים) סוודר (מצמר צבעוני) ותספורת (קצוצה) - ופנו לעברי באותה הבעה (מחויכת). "אף אחד לא הולך כאן"? שאלתי ברגע שנמוג הזמזום הייחודי, המלודי כמעט, של מוביל האנשים (Human Transporter - HT). הפנים של דייוויד רובינסון, מהנדס הפיתוח של סגוויי, עטו הבעה שונה, משועשעת במעט מזו של עמיתו. "ואת, היית הולכת"? שאל.

קשה לעמוד בפני השכנוע הפנימי העמוק של המאמינים האמיתיים. ברור שלא, חשבתי לעצמי - לו היה לי HT לא הייתי הולכת יותר לעולם! והנה, שלוש שנים לאחר ההשקה המתוקשרת היטב של HT - הסגוויי המקורי - אני שבה לאותו מקום כראשונה, מלבד אנשי סגוויי, שתחזה ביורש, אותו מכנה צוות הפיתוח קנטאור (אדם-סוס במיתולוגיה היוונית). בזמן שחצינו את המפעל במעבר המיועד להולכי רגל, חולפים על פני משטחים שעל כל אחד מהם שתי ערימות של שמונה אריזות סגוויי מוכנות למשלוח (מה שמעיד על הצלחה או על כישלון?) - נזכרתי במה שסיפרו לי עד כה על הקנטאור. מדובר בטרקטורון מיוצב באופן ג'ירוסקופי, לשימוש בבית או בשטח, שניתן להחליק עמו גם על שני גלגלים. הוא מהיר פי שתיים מ-HT, אך נקי ושקט בדיוק כמותו. "הוא אינו דומה לשום דבר שראית אי פעם" הבטיח לי דאג פילד, המנהל הטכנולוגי הראשי של סגוויי, בשיחת טלפון שניהלנו קודם לכן. "אם HT הוא הליקופטר, הרי שקנטאור הוא מטוס הסילון הארייר (שממריא אנכית). הוא יכול להחליק על ארבעה גלגלים אבל גם לשייט על שני גלגלים במהירות גבוהה בשעת הצורך". 
 
עגלת תינוק משודרגת
רובינסון ואני חלפנו על פני מגרש המכשולים הקטן, הזרוע מהמורות וגבשושיות, בו עוברים המוצרים מבחנים מפרכים, ויצאנו דרך הדלת האחורית למדשאה בה מבלים העובדים בהפסקות ובמסיבות בקיץ (כפי שיכולה להעיד פיסת דשא שקמלה לאחר שהפכה, שלא בטובתה, למסלול החלקה). בתחילה הבחנתי בשני מהנדסים נוספים, בתלבושת האחידה של סגוויי - ג'ינס הדוק וסוודר צבעוני, רוכבים במעגלים ומרימים את הגלגלים הקדמיים באוויר. הקנטאור אכן אינו דומה לשום דבר שראיתי אי פעם - אם כי הוא מזכיר במידה מסוימת את עגלות התינוק מסוג Bugaboo שרואים לאחרונה יותר ויותר ברחובות מנהטן.

אהם... "זו מכסחת הדשא החמודה ביותר שראיתי אי פעם" אמרתי, מנסה להסתיר את אכזבתי. פילד, מאמין כתמיד, צחק והושיט לי קסדה.
 
כולה קורקינט
זו תמצית הבעיה של סגוויי: הכלים אמנם מרהיבים למראה, ומרשימים מאוד מבחינה טכנולוגית טהורה, אך כדי להאמין בהם לא מספיק להתבונן בהם. הוסיפו קורטוב של דברי רהב בקנה מידה תעשייתי, ותבינו כיצד נוצר סחרור דפלציוני. לפני שהושק בשנת 2001, תיאר דין קיימן, המנהיג היהיר של סגוויי, את HT הדו גלגלי אשר מיוצב באופן ג'ירוסקופי כקטנוע שיחולל מהפכה תחבורתית בקנה מידה שלא יפול מהמצאת המכונית לפני מאה שנה. "ערים יתוכננו סביבו" התנבא סטיב ג'ובס. אולם, כשהכלי נחשף לבסוף, לא יכלה דיאן סויר שלא לפלוט בתוכנית בוקר טוב אמריקה: "זה הכל? לא יכול להיות". אין כנפיים, מנוע סילון או מסע בזמן. בסך הכל קורקינט מתכתי דמוי האות T.

"כשאנשים רואים את HT, הם שואלים: מה מונע ממנו ליפול? מה גורם לו לנסוע? היכן מקור הכוח? היכן המנוע?" אומר רובינסון, מנהל פרויקט קנטאור. ומבחינתם של משתמשי סגוויי, זה בדיוק מה שהופך את הכלי ל-Cool. אולם, רק כשעולים על HT, מבינים את סוד הקסם של הכלי. אין זה משנה עד כמה נראים מגוחכים, כיף אמיתי להחליק לאורך הרחוב, להישען קדימה כדי להתקדם ואחורה כדי להאט.
 
וכמה אנשים זוכים להזדמנות להתנסות בכלי ולהתחיל להאמין בו? סגוויי אינה מגלה כמה יחידות של HT נמכרו עד כה, אך אין ספק שהכלי רחוק עדיין מלשנות את העולם. נדיר מאוד לפגוש סגוויי מחליק על המדרכה, אפילו בערים משופעות בגימיקים טכנולוגיים עם תושבים שמוכנים לשלם 4,000$ תמורת הצעצוע המדליק. ובכל זאת, נראה שבסגוויי מכירים סוף סוף בעובדה שכדי להבין את הקסם של הכלי צריך התנסות בו. עד עתה, הדרך היחידה לרכוש HT הייתה מתוך אמונה עיוורת, באתר האינטרנט של החברה או ב-Amazon.com. השנה העניקה סגוויי זיכיונות ל-60 סוכנויות ברחבי ארה"ב. אפשר להיכנס, למשל, לסוכנות בברוקסטון, ולהתחיל להאמין ב-HT לאחר התנסות בלתי אמצעית.
עובדי נתב"ג 2000 על ה-HT. צילום: אלי דסה
המעבדה הסודית
מאחר ובשלוש השנים האחרונות לא הציגה סגוויי שום מוצר חדש, הניחו הספקנים שהחברה לא הצליחה לגייס די הון סיכון על מנת לקדם את HT ולפתח במקביל מוצר נוסף (השמועות טוענות שקיימן השקיע בכלי מיליונים מכספו הפרטי). אולם, על פי פילד, למרות שעד עתה אף אדם מבחוץ לא זכה להציץ בתוצאה, הרי שסגוויי הייתה שקועה כל העת בתהליך קדחתני של "המצאה", ובנתה מאות אבות טיפוס מדי שנה בתקווה לקבל אור ירוק מהבוס ולהגיע לשוק. "כדי להצליח מספר פעמים צריך להיכשל פעמים רבות" מסביר פילד.

בתקופה הארוכה שנמשך תהליך ההמצאה, בילו לא אחת שבעת החברים בצוות העיקרי של העיצוב והתכנון 12 שעות מדי יום במעבדה הסודית של סגוויי, שרק להם הוענק כרטיס המפתח שלה, כשהם חולמים על מוצרים חדשים. שום הצעה לא נדחתה על הסף, אפילו אם הייתה בלתי סבירה בעליל. או במילותיו של פילד: "רעיונות זקוקים לזמן כדי לנבוט. אינך טומן זרע באדמה ואז בודק מדי כמה דקות אם הוא נבט כבר". אבות הטיפוס הראשונים, שנבנו בין השאר מצינורות PVC שנרכשו בהום דיפו, לוחות דיקט או מציאות ממגרש הגרוטאות, רותכו לעתים קרובות בצורה חובבנית על ידי הצוות במעבדה עצמה. מרבית הכלים סיימו את חייהם על מדפי המעבדה ונזנחו לטובת הרעיונות הבאים, המוצלחים יותר.
אב הטיפוס קוואדזימוטו: שילוב בין טרקטורון שהוצל ממגרש הגרוטאות לבין סגוויי HT. "קוואדזי", כפי שמכנה אותו הצוות בחיבה, סיפק את ההוכחה הראשונית לכך שרכב בעל ארבעה גלגלים יכול לנסוע על שני גלגלים תוך שמירה על איזון ועל כושר היגוי
אבות טיפוס רוטטים ומפחידים
הכלי בו אני בוהה במדשאה הוא התוצאה של תהליך ההמצאה הממושך: סגוויי בעל ארבעה גלגלים, שנראה במידה רבה כמו המשך טבעי של קו המוצרים של החברה. פילד הוא הראשון להודות שחלק ניכר מה-DNA של קנטאור לקוח מ-HT - הכלי, המצויד בחיישני הטייה ובגי'רוסקופ ייצוב, מבוסס למעשה על HT. אולם, מוסיף פילד, לא מדובר בתוספת פשוטה של שני גלגלים. שני חיישנים בעמוד ההגה מחשבים את המהירות (לפי פתיחת המצערת) וזווית הסיבוב (לפי זווית הכידון) ושולחים את הנתונים למחשב המצוי בבסיס של הכלי. על סמך נתונים אלה, והקריאות מחיישני ההטייה וג'ירוסקופ הייצוב, מווסתים לוחות הבקרה השולטים על התקדמות הכלי 100 פעמים בשנייה את המהירות של המנועים העצמאיים המניעים כל אחד מהגלגלים האחוריים.

אין זה מפתיע שמאז הולדת HT השתעשעו במעבדה ברעיון של כלי שיכול לנסוע על ארבעה גלגלים אך מתאים גם לנסיעה על שניים. תוך התבססות על הפלטפורמה של HT, הבין הצוות, ניתן ליצור טרקטורון מהיר יותר ובעל כושר תמרון מעולה, שמאפשר להרים את הגלגלים הקדמיים לצורך מעבר מעל מכשולים. בסופו של דבר בנה הצוות מודל דיקט על בסיס מכלולי ההנעה של HT, ומטאטא שימש כידית שדחיפתה כלפי מטה הרימה את הגלגלים הקדמיים מעל פני הקרקע. סרטון וידאו שמתעד את המפלצת הקטנה מעיד על ההצלחה הראשונית: כבר בנסיעת הבתולין ביצעו חיישני ההטייה וג'ירוסקופ הייצוב שבבסיס הכלי את מלאכתם כהלכה ואב הטיפוס הראשון הרים את שני גלגליו הקדמיים תוך שמירה על איזון מושלם.

לאחר חודשים ארוכים של רכיבה על מה שפילד מתאר כ"אבות טיפוס רוטטים ומפחידים", היה מסוגל הצוות לבנות אב טיפוס סופי תוך ארבעה שבועות בלבד. קנטאור לא יהפוך בהכרח למוצר צריכה, אבל אין מדובר עוד באב טיפוס בלבד. קיימן לקח אותו לסיבוב והכריז שהוא ראוי להתקיים. אם האנליסטים במחלקת השיווק של סגוויי יסכימו עמו, ייתכן שקנטאור ישיל את שם הקוד ויהפוך למוצר מסחרי בסוף השנה הבאה. "הוכחנו שהוא יכול לפעול ושהוא יכול להיות אטרקטיבי מאוד. כעת מדובר בהחלטה עסקית" אומר פילד. "אין לפי שעה תוכניות גדולות לייצור, אבל אם הם יהיו מעוניינים אנו יכולים להתקדם במהירות רבה מאוד".
בעקבות סיבוב הכידון מופעלים שני מנגנוני ההיגוי - הידני והאלקטרוני (היגוי על חוט). הכידון מחובר לגלגלים הקדמיים באמצעות חיבורים מכניים. ההיגוי על חוט פועל על הגלגלים האחוריים. החיישנים המותקנים בכידון מודדים את זווית הסיבוב והלחץ המופעל על הכידון. כרטיסי הבקרה  האלקטרונים קובעים על סמך נתונים אלה באיזה מהירות יש לסובב את הגלגל האחורי החיצוני ביחס לגלגל הפנימי. גם בנסיעה על הגלגלים האחוריים בלבד מתבצע ההיגוי בעזרת הכידון, כאשר מערכת ההיגוי על חוט משמשת לשליטה על הכלי (לחצו להגדלה)
צעצוע כיפי במיוחד
מבחינת סגוויי, הסיכויים גבוהים וההימור הוא דון קישוטי. HT לא המריא (עדיין?), אז לשם מה להשיק עוד מוצר שהקסם שלו מתגלה רק למי שהתנסה בו, ושהשוק הטבעי שלו נישתי אולי עוד יותר מזה של HT - מוצר אידיאלי לתת לפלח תיאורטי של חובבי שטח ועובדי תעשייה שמחפשים כלי נקי, שקט ובעל כושר תמרון גבוה במיוחד? "פריצות דרך אמיתיות אף פעם אינן נובעות מדרישה של השוק או מתדרוך עסקי" משמיע פילד את המנטרה הקבועה של סגוויי. "פריצות דרך אמיתיות נולדות תמיד ממחקר טכני ומניסיונות לפתור בעיות שעדיין לא מבינים אפילו מדוע רוצים בכלל לפתור אותן. המטרה שלנו היא לספק לעסק כמה שיותר רעיונות. בדרך אנו מנשקים צפרדעים רבות. הפעם התברר שמדובר בנסיך - ולכן הוא זכה לראות את אור היום".

אחרי שהאזנתי במשך חמש דקות להסברים כיצד לא להרוג את עצמי, רכסתי את רצועת הקסדה, העברתי רגל מעל לכלי והינחתי את כפות רגליי על המוטות המיועדים לכך. סחטתי את המצערת והכלי החל להתקדם. אני נוסעת במעלה מסלול ההחלקה. העברתי את משקלי לאחור והמהירות עלתה. לפתע, בפסגה, אני יכולה להישבע שהכלי כאילו קרא את מחשבותיי ומצאתי את עצמי מאוזנת על הגלגלים האחוריים. אני נשענת לפנים והקנטאור מחליק קדימה. אני נשענת לאחור והוא נוסע אחורה. אני מסובבת את הכידון, אפילו כשהגלגלים הקדמיים נמצאים מטר שלם מעל פני הקרקע, והקנטאור מסתובב על צירו. אני מרפה מהמצערת והגלגלים הקדמיים מתיישרים באופן אוטומטי ונוחתים על הקרקע. אינני יכולה לראות את הטכנולוגיה, לשמוע או להריח אותה, אבל אין ספק שהיא קיימת.

את הניסיונות להניע את הכלי ולאזן אותו בדרכים כה מרשימות מבחינה פיזיקלית ביצעתי בחופזה, כאילו אני נמלטת מפני החוק וכל רגע עלולים ללכוד אותי. אבל כשמגיע הזמן ללכת אני מסרבת להיפרד מהכלי ולוקחת אותו לסיבוב אחרון במורד המדשאה. האדרנלין עולה לרמות גבוהות וירכיי כבר חבולות. אני שוקלת מחדש את היישומים האפשריים - רכב לשומרי יערות, טרקטורון גברי, מכסחת דשא מושלמת - ומוסיפה לרשימה "צעצוע כיפי במיוחד לג'ני".
כשהרוכב מטה את גופו, עוקבים חיישני ההטייה הנתונים בנוזל האלקטרוליטי [1] אחר תנועותיו. חמישה ג'ירוסקופים [2] מזהים שינויים בתנועה. טבעת מוליכה נמתחת ומשתחררת כל העת באמצעות מגנט. תנועה חיצונית, למשל כאשר הרוכב נשען לפנים או לאחור, גורמת להפרעה בדפוס התנועה הקבוע של הטבעת. חיישנים מזהים את ההפרעה ומודדים על פיה את הנטייה של הרוכב. כרטיסי הבקרה האלקטרונים [3] מווסתים על סמך נתון זה, בתוספת הנתונים המתקבלים מחיישני ההטייה, את מהירות הגלגלים ושומרים על האיזון
פופיולר סיינס
מבצע לקוראי NRG מעריב: מנוי היכרות ל-3 חודשים למגזין פופיולר סיינס ישראל רק ב-49 ש"ח. להרשמה חייגו 1-700-709-309.2
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
הירשמו עכשיו למגזין ולניוזלטר פופיולר סיינס ישראל