 |
/images/archive/gallery/164/677.jpg
ארכיון  |
|
|
|
|
| מחר ינחת לראשונה מתקן מחקר על הירח הגדול ביותר של שבתאי. פרופ' ישראלי, בין ראשי המשימה |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
אלכס דורון
13/1/2005 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
נוכחות בולטת לישראל באחד מאירועי המדע הגדולים של השנה, שייערך מחר: ניסיון להנחית מתקן מתוחכם שיצלם את טיטאן - הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. פרופ' עקיבא בר-נון, מהחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, הוא מראשי הצוות המדעי בסוכנות החלל האירופית, שאחראית על ההיבטים המחקריים במבצע המשותף עם סוכנות החלל של ארצות-הברית.
בר-נון עוסק כבר 30 שנה, יחד עם קבוצת חוקרים ישראליים, בפיענוח צפונותיו של טיטאן המסתורי. מחר אמור להתבצע החלק הסופי במבצע הייחודי "הפגישה הראשונה של האדם עם טיטאן", לאחר שהמתקן ינחת על-פני הירח המרוחק.
חללית לא מאויישת בשם קאסיני, שנמצאת בחלל למעלה משבע שנים, שיחררה מתוכה בחג המולד האחרון מתקן ייחודי (גשושית) שאמור לנחות על טיטאן בעזרת מצנח. זו תהיה הפגישה הראשונה של האדם עם הירח הגדול מבין 31 ירחיו של כוכב הלכת שבתאי.
קאסיני סרקה בשנים האחרונות את כל הטבעות המקיפות את שבתאי, וחדרה דרכן. בכך סיפקה מידע חדש רב. המתקן ששיחררה קאסיני מתוכה מזכיר בצורתו צלחת מעופפת, ומצוייד במערכת חיישנים, מכ"ם ומצלמות. הוא יעשה דרך של כארבעה מיליון ק"מ וייכנס במהירות של 18 אלף קמ"ש דרך האטמוספירה של הירח טיטאן.
כשיהיה בגובה של 135 ק"מ מעל הירח, ייפתחו המצנחים, ובמשך 30 דקות יצולם הירח מכל כיוון אפשרי. לאחר מכן יתרסק המתקן. "הגשושית מיועדת לבדוק את ההרכב הכימי ואת עוביה של אטמוספירת טיטאן המסתורי, הירח היחיד במערכת השמש שלנו שיש לו אטמוספירה", הסביר פרופ' בר-נון.
"אנחנו סבורים שהאטמוספירה של טיטאן עוברת את אותם תהליכים שהתרחשו בכדור-הארץ לפני היווצרות החיים", אמר מנהל המשימה, ז'אן-פייר לה-ברטון. "החללית היא כמו מכונת זמן שתיקח אותנו אחורה ותאפשר לנו לבחון עולם שלא ראינו אף פעם. זהו עולם שייתכן ודומה לאיך שהעולם שלנו נראה לפני 4.5 מיליארד שנים".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
