 |
/images/archive/gallery/104/216.jpg ביל גייטס ואשתו מלינדה.
צילום: רויטרס  |
|
|
| הסימפוניה השלישית של ריצ'ארד קליידרמן |
|
| הפרסומות של מיקרוסופט מנסות לספר סיפור על יצירתיות והגשמת חלומות, אבל מספרות על דיכאון ודכאנות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.
|
|
|
 |
|
|
|
כשחושבים על פרסומות של מיקרוסופט, המוח בדרך כלל נודד אל באנרים שמנסים למכור לנו שרתים חדשים, משתדרגים ברגע, שום בעיה בכלל. בדרך כלל עומד בחזית הפרסומת הזו איזה איש סיסטם, שהצליח להעביר את כל התאגיד שלו מחלונות 2000 לחלונות XP Pro ב-25 שניות, לשמחתו הגדולה של הבוס שלו. מיקרוסופט פונה, לפחות ככל שזה נוגע לישראלים, לגיקים בשכר.
לפני כחודש הופיעו פתאום על מסכי הטלוויזיה המסחריים שלנו שתי פרסומות למיקרוסופט. לא למוצר כלשהו, לא לחיפוש החדש של MSN. למיקרוסופט. ענקית התוכנה-חומרה-תוכן רוצה להגיד לנו משהו. היא רוצה להגיד לנו את עצמה. הקשבנו.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
2.
|
|
|
|
|
|
|
כשאני אומר "הקשבנו", אני מתכוון לגברים שבינינו. לא שהנשים רוצות פחות לשמוע, אבל מיקרוסופט לא רוצה לדבר אליהן. שתי פרסומות מוקרנות לחילופין בין שבר תוכנית למשנהו, ושתיהן עוסקות בגברים. אנחנו רואים אותךָ, פותחת הפרסומת הראשונה, מקים חברה חדשה. הופך חלום למציאות. להצלחה. אתה תהיה סיפור הצלחה. אנחנו ניתן לך כל כלי שרק תרצה. כשתחזור הביתה, היא תחכה לך עם ארוחה חמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
הפרסומות עצמן מספרות את סיפורה של מיקרוסופט כטוות חלומות. הגבר בפרסומת הראשונה הולך בתוך האנגר ריק, כשמפעל ענק מצויר על הריק הזה, יוצא ממוחו הקודח של היזם ומאופשר על ידי הטכנולוגיה התומכת והיצירתית של מיקרוסופט. צדודיות פועלים משורבטים מעמיסות סוג של קטנוע אל עבר העתיד השיווקי. קולו של גידי גוב, מינוס האופי, מספר איך מיקרוסופט רואה אותנו מצליחים, עושים את זה כמו שאנחנו רוצים. היי, בשביל זה היא בכלל קמה בבוקר. זו המטרה שלה. לעזור לך להיות המיקרוסופט הבא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4.
|
|
|
|
|
|
|
בפרסומת השנייה נוגעת מיקרוסופט קרוב יותר לעולם החלומות. גיבור הפרסומת היא אסף, ילד המתחיל אותה מול מחשב. לאסף יש חלומות של גדולה ויצירה. הוא מסתובב מן המחשב אל מפת השולחן, ומתוך דמיונו מצטיירים להם קלידי פסנתר. "אנחנו רואים את אסף", מספר גוב הרובוטי, "אמן ג'אז. כוכב רוק. כישרון אמיתי".
אלא שאבוי, משהו מתקלקל לאסף בדרכו להיות הילד שהגשים את חלומו. כשהוא אמור לנגן ג'אז, למרות שלצדו מצטיירים ברגע נגני סקסופון וקלרנית, המוזיקה שמשמיע הפסנתר היא קלישאת פופ רומנטית. כשהוא "כוכב רוק", למרות שראשו נחבש בצילינדר אלטון ג'וני וקהל אלפים מופיע בין רהיטי הסלון, אסף עדיין מנגן את אותו שבריר קלישאה, כשצל גיטרה נשמע ברקע. וכשאסף הופך ל"כישרון גדול" ומקבל פסנתר כנף מצויר, הופך הקלישאה למלודיה מרפרפת, קלישות של יצירה קלאסית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5.
|
|
|
|
|
|
|
יחד עם אסף, לא מודעים לשיגיונות המפוארים שלו, נמצאים בבית אמו, המטפלת בענייני הבית והארוחה, וסבו, המבלה בשינה של זקנים. איפה אביו של אסף? ככל הנראה חולם חלומות של מפעל בפרסומת הראשונה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
6.
|
|
|
|
|
|
|
הסיסמה של מסע הפרסום הזה, הסיסמה שמסיימת כל פרסומת היא "הפוטנציאל שלך. ההשראה שלנו". מיקרוסופט טוענת שיש ביכולתה לעורר השראה, או לפחות יש לה את היכולת לקחת את הגרעין הייחודי לכל אחד ואחד מאיתנו ולקבל ממנו השראה.
אלא שראו איזו השראה מעניקה מיקרוסופט לעולם. אפילו בפרסומת, המקום בו אין אתה צריך לגבות את נפלאותך המוצהרת במעשים, אלא רק בסיפורים, היא מספרת סיפור נטול השראה, צמוק ומאפיר. הנה המשפחה הזו, הנבנית מתוך שני הסרטונים, בה האב בונה לעצמו מפעל המעסיק פועלים חסרי פנים, האם עסוקה בעריכת השולחן והבן שוגה באשליות על הצלחה וכבוד שאין מאחוריהם אהבה אמיתית לאמנות בה הוא מתכוון להשיג את אלה.
מתגרד בקצות האצבעות המקלידות להשוות בין הצבע הכחלחל הדהוי המקיף את עלילות משפחת מיקרוסופט ובין הכחול הדהוי הנצבר במוחו של מי שעובד עם מוצריה של החברה. מתבקש להשוות בין היצירתיות התבניתית של פסנתרן העתיד אסף ובין התחושה של שיתוק יצירתי שכופים עליך מוצריה של מיקרוסופט. זועק לטעון שהמפעל המדכא שהוא חלומו של האב היזם הוא תמצית העולם הטכנולוגי תחת שלטונם של הבילגייטסים. אבל נוותר הפעם על המופרכויות האלה. עזבו את העולם האמיתי. רק בפרסומת מיקרוסופט היא תאגיד שוביניסטי ודכאני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המדור
|
|
|
|
|
|
|
"אמש באינטרנט" הוא מדור ביקורת תרבות אינטרנט ותרבות דיגיטלית. המדור מתפרסם מדי ראשון, שלישי וחמישי. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
