 |
/images/archive/gallery/267/991.jpg לחצן האינטרקום בבניין של האטריק.
צילומים: דיויד רפפורט  |
|
|
|
|
| דיויד רפפורט עשה את החאג' של חובבי הכדורגל הווירטואלי -- סיור הזוי ברחובות שטוקהולם בחיפוש אחר ערש משחק ניהול קבוצות הכדורגל Hattrick
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
יהודי מזוקן באירופה, בלי מעיל, בשלג
|
|
|
 |
|
|
|
שלג.
הדבר הראשון שנגלה לנגד עיניי מיד עם נחיתתי בנמל התעופה ארלנדה בשטוקהולם היה שלג. אף אחד במטוס לא התלהב, הרי זו שבדיה, מה זה כבר שלג בחודש מרץ בשבילם. אבל אני, שהגעתי ממדבר ישראל, בו כל טיפת ברד שנופלת בנגב מקפיצה את משמר הגבול, בהיתי מבעד לחלון הבואינג ובחנתי את הנוף הלבן. עם צאתי דרך דלתות המטוס מספר דקות לאחר מכן, ובתום ביקורת דרכונים קצרה ואיסוף הכבודה שלי, כבר הייתי ברכבת לדאון-טאון שטוקהולם.
"אז כאן זה התחיל", נאמתי לעצמי בווליום סטייל חיים יבין, בעת ששבדים תכולי עיניים וזהובי שיער מביטים בתמיהה לנוכח היהודי המזוקן וארוך המחלפות הזה שמדבר לעצמו באמצע התחנה המרכזית. אבל לא היה לי איכפת. שבדיה היא מולדת אתר האינטרנט האטריק (Hattrick), שהתחיל כפרויקט פרטי בשנת 1997, והפך למשחק ניהול קבוצות הכדורגל המקוון הפופולרי ביותר בעולם.
גם לי יש קבוצה בהאטריק, משחק שמכורים אליו יותר מ-500 אלף נשים וגברים מרחבי תבל, שמשחקים האחד מול השני במתכונת שבועית של ליגות מקומיות. מסין ועד צ'ילה, מוויילס ועד איחוד האמירויות, בלי קשר לדת, בלי קשר לגזע, בלי קשר למין, ועם הרבה קשר לכדורגל דמיוני.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
אבטחה עם שחר
|
|
|
|
|
|
|
להפשיר.
אני חייב להודות שכל המעילים, כובעי הצמר, והכפפות שכולם לבשו שם כדי להתגונן מהקור לא ממש הרשימו אותי. צעדתי בקצב מסונכרן לקראת בית המלון אליו נרשמתי, וניסיתי להתעלם מהעובדה שהכפור מקפיא לי את האזניים ואת קצות האצבעות. ניגשתי לבחורה שבדית תמירה בלבוש לבן וצמוד, שבמקרה גם תיפקדה כפקידת הקבלה של המלון, והבהרתי לה בעדינות שיש לי רזרבציה. התגובה שלה היתה מהוססת, אני לא משוכנע לחלוטין שהיא הזדהתה עם הקור שפקד אותי, ואת הצורך העז שבי לעלות לחדר, לא משנה איזה, ולהפשיר במקלחת.
לבסוף נכנעה אינגה לקסם הישראלי ונתנה לי מפתח. לאחר תדרוך קצר על אופן השימוש במעלית, והחשיבות המהותית שיש למפתח הזה בתפקודה, הייתי כבר בדרך לדפרוסטציה המיוחלת. כדי לעלות בקומות המלון, מסתבר, יש להעביר את הכרטיס המגנטי, הוא הוא המפתח, דרך חריץ בלוח הבקרה של המעלית. משהו בסגנון גישה לאגף בו שומרים את גופות החייזרים שהתרסקו באזור 51 בניו מקסיקו. "מאבטח בכניסה למלון לא חייבים, אבל כספת בתור מעלית תמיד נחמד שיש", הוא משפט שלבטח עלה באחת מישיבות ההנהלה של דירקטוריון המלון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רפפורט בשלג השבדי
|
|
|
|
|
|
|
GPS לעניים
|
|
|
|
|
|
|
זמן.
מצרך שלא היה לי. בעוד מחצית השעה הייתי אמור לפגוש את ניקלאס, מעובדי אתר האטריק ומבכירי הקהילה ההאטריקית בעולם. ככלל, אני שונא להסתובב בחו"ל עם מפות, והחלטתי להסתמך על האזימוט והנימוסין שלי בפילוס הדרך לעבר היעד הנחשק: משרדי האטריק בעיר העתיקה של שטוקהולם. בית המקדש. הארץ המובטחת.
התחלתי לצעוד לעבר הרחוב העמוס ביותר שבו יכולתי להבחין, וניסיתי לדלות מהעוברים ושבים מידע לגבי מיקומי הגאוגרפי, סוג של GPS לעניים. בודדים המקומיים שהסכימו לעצור ולשוחח עם תמהוני במעיל צמר שפונה אליהם באנגלית באמצע הרחוב, כששלג יורד לו לאיטו ורוח נושבת לה בחוזקה. הייתי משוכנע שאין מצב שאזרחי שבדיה לא יידעו מה זה האטריק. בטוח הייתי שזהו המשחק הבלונדי הלאומי. חיכתה לי באסה לא צפויה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
Xbox כמגדלור
|
|
|
|
|
|
|
האטריק?
בצד השמאלי של הרחוב הראשי, מלכודת התיירים של שטוקהולם, הבחנתי בחנות למשחקי וידאו. הלוגו של קונסולת המשחק Xbox לכד את מבטי והנחתי שזהו המקום בו אמצא את הישועה. פה יימצא האיש היקר שיידע מה זה האטריק, ירגיע את נפשי ויכוון אותי לכתובת שהיתה ברשותי.
"האטריק?", צרם באוזניי סימן השאלה בתשובתו של המוכר בחנות לשאלת מיליון הדולר. "מה זה ההאטריק הזה שאתה מדבר עליו?", הוא תהה. "לא משנה..", השבתי. הסברתי לו שאני צריך לראיין מישהו עכשיו בעיר העתיקה, ואני מעוניין לרכוש לשם כך רשמקול. הוא הציע שאבדוק בחנות קרובה, כ-150 מטרים דרומית לשם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
משרדי האטריק. צילום: ד. רפפורט
|
|
|
|
|
|
|
לארוז לך את המלנומה, או שאתה אוכל כאן?
|
|
|
|
|
|
|
אנטישמים.
למרות שהכיוון לעיר העתיקה היה צפונה, ונותרו לי כחמש דקות לזמן המפגש עם ניקלאס, נעתי דרומה לחנות ורכשתי את הרשמקול. כמובן שגם המוכר בחנות הזו חשב שהאטריק זה סוג של מלנומה, אך באדיבותו הדפיס לי במקצוענות מפה והראה לי היכן ממוקמת הכתובת של יעדי הנכסף.
כשהשבתי לו ב"Israel" גאה לשאלתו על ארץ מוצאי, מבטו החברותי הפך עוין והרגשתי את האנרגיות השליליות יוצאות לו דרך האף ומעיפות אותי אל מחוץ לחנות כאילו סופת טורנדו נוצרה באמצע החדר. אנטישמים? באירופה? לא יכול להיות. לא נשכח לשבדים על שהסגירו את אנה פרנק, או מה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קבוצות לפי משקל
|
|
|
|
|
|
|
כדורגל.
ישראל הצטרפה להאטריק לפני כשלוש שנים, ובקהילה ההאטריקית הישראלית חברים כ-8000 מנג'רים, לפי נתוני המשחק הרשמיים. מדובר בעצם בכ-10,000 קבוצות, המחולקות לרמות שונות של 6 דרגות ליגה.
בכל דרגת ליגה קיים מספר משתנה של ליגות עצמאיות, בעוד שליגה בכירה יש רק אחת. לדוגמה, אם בדרגת הליגה השישית ישנן 500 ליגות עצמאיות, בדרגה החמישית יהיו 300 ליגות, וככל שעולים לכיוון הליגה הבכירה מספר הליגות בכל דרגה יצטמצם. כדי להשלים את הפערים המספריים שבחילוק הקבוצות לדרגות שכאלו, לוקחות חלק במשחק גם קבוצות "מחשב", דהיינו קבוצות אוטומטיות. כך מוסבר איפוא ההפרש בין 8000 מנג'רים ל-10,000 קבוצות. קפיש? אפשר להמשיך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האמת שמתחת לשטיח
|
|
|
|
|
|
|
מדרגות.
חמש דקות של איחור ישראלי אופנתי. מולי ניצב בניין רעוע וישן, העונה לכתובת המצויינת בדף שהבאתי איתי עוד מישראל. "חייבת להיות כאן טעות", אנוכי אומר לי בהגיענו. על פי ההוראות שקיבלתי באימייל מניקלאס, על כפתור האינטרקום היה אמור להיות רשום Extralives, שמה של חברת הניהול המטפלת בהאטריק. ואכן כך היה.
היה זה, אם כן, הבניין הנכון. לחצתי על הכפתור הכסוף, הזדהיתי ועליתי לקומה השלישית. במדרגות. שינוי מרענן ממעלית השב"כ של המלון.
בדלת חיכה לי בחור חביב שבירך אותי ושאל לטיבה של הטיסה שעד לפני כשעתיים עוד הייתי עליה. הודיתי לו על הברכות וציינתי שאני כאן לפגישה עם ניקלאס. "נעים מאוד, ניקלאס", ענה לי הבחורצ'יק. ציפיתי לאיש מכובד ומעונב, אבל הרגשתי הקלה מסויימת.
משרדי האטריק הראו לי את פרצופם האמיתי. את החלל השקט והקטן יחסית חולקים עובדי האטריק עם חברת יחסי ציבור שבדית, ובכלל המקום נראה שומם למדי. שלושה שולחנות, שלושה מחשבים, כמה פוסטרים תלויים על הקירות, ומרצ'נדייז האטריקי זרוק פה ושם לרוחב החדר. מיתוס נשבר. גם לחברה שמפעילה את משחק הכדורגל הווירטואלי יש נוכחות מוגבלת למדי בעולם הפיזי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ניקלאס
|
|
|
|
|
|
|
ניקלאס -- A קלאס
|
|
|
|
|
|
|
ישרא-סלב.
ניקלאס, בן 29, עובד בהאטריק שנה, אבל מפעיל מזה שבע שנים קבוצת האטריק, הממוקמת בליגה הבכירה של שבדיה, הנחשבת לחזקה בעולם. הוא גר בשטוקהולם עם חברתו, ולמרות שהוא שכיר בהאטריק רק שנה, כבר בשנת 2001 היה חבר בצוות המפתחים של המשחק.
האטריק החל בשנת 1997 כפרויקט פרטי של שבדי בשם ביורן, שרצה ליצור משחק ניהול קבוצות כדורגל, לו ולחבריו. 16 קבוצות לקחו חלק במיזם, שהלך ותפח בגבולות הממלכה השבדית. עד שנת 1999 כבר היו 1800 קבוצות במשחק, שבסיס נתוניו אוחסן על שרתי ספקית האינטרנט הסקנדינבית Passagen. בעיתוי זה החליט ביורן לקבל את עזרתו של איש יקר בשם יוהאן, ויחד הקימו את חברת הניהול Extralives. ההחלטה לצאת את גבולות שבדיה לא איחרה לבוא, והמדינה שאימצה את האטריק יותר מכל אחת אחרת בתקופה זו היתה ספרד. "הספרדים פשוט השתגעו על האטריק, וכשגדלנו ל-100,000 משתמשים עולמיים בשנת 2001, זה היה מעבר לכל מה שציפינו", שיחזר ניקלאס. "אנחנו כמו מדינה קטנה, ואנו מקווים שזו רק ההתחלה". מגמת ההתרחבות לא שקטה מאז, ולפני חודשים ספורים נרשם בהאטריק המנג'ר ה-500,000.
"זו פעם ראשונה שמגיע לכאן מישהו מישראל, למרות שכבר הגיעה לכאן מאנגליה וספרד קבוצה נבחרת של אנשים", ציין ניקלאס. אני, דייב רפפורט מיזראל, העולה לרגל הראשון מארץ הקודש, לא ייאמן.
ניקלאס מודע היטב לפופולריות של האטריק בישראל, ואפילו שמע על "איזה סלבריטאי אחד שמופיע אצלכם בטלויזיה ומזכיר את העובדה שיש לו קבוצה בהאטריק". הסלב הזה הוא איתי שגב, שלא מכבר שוחח בפינתו בתכניתה של אודטה בערוץ 10 על קבוצתו ההאטריקית. ללמדכם שגם סלבריטציה היא עניין של גאוגרפיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סוף דבר
|
|
|
|
|
|
|
זהו. תם ונשלם המסע ההזוי, שהחל בשעת בוקר מוקדמת בחלל האינסופי של נתב"ג 2000 פינת טרמינל 3, המשיך מעל יבשה וים בגובה של 11,000 מטר באווירון, עבר במחוזות אורבניים שבדיים מושלגים, והסתיים בשיחה עם אחד הטיפוסים היותר סימפטיים שיצא לי לפגוש.
אחרי ההתגלות הדתית, אני מאמין שלא רחוק היום שלכל משק בית בישראל תהיה קבוצה בהאטריק. ולכם, אחיי העולים לרגל, אמליץ רק שבפעם הבאה שיוצא לכם להיות בשבדיה, קחו בחשבון שאם המעלית במלון לא עובדת, כדאי שיהיה בכיס מספר טלפון של איזה פורץ מנעולים מוכשר.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
