 |
 |
|
|
| הוגש כתב הגנה במשפט מיקרוסופט-גנס |
|
| בכתב ההגנה טוען הספאמר אמיר גנס שלא עבר על שום חוק, וחותר תחת הגדרת הספאם והלגיטימיות שבסינונו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הספאמר אמיר גנס, בעל חברת ניו אפרוצ' העוסקת בפרסום באימייל,
הגיש היום כתב הגנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. גנס נתבע (ת"א 1262/05) בחודש שעבר על ידי מיקרוסופט העולמית והישראלית ו-MSN ישראלבסכום של 2.5 מיליון ש"ח בטענה ששלח ספאם ללקוחותיהן, ושהוציא דיבתן בכך שהאשים אותן בשליחת ספאם.
כתב ההגנה המלא [קובץ RTF]
גנס פותח את כתב ההגנה בטענה שחוזרת בהתנהלותו מול חברות שפועלות נגדו וגורמים שיוצאים נגד פעילותו: אתם מתחרים שלי. ובמילותיו: "התובעות הן מתחרות עסקיות של הנתבעת 2 [ניו אפרוצ'] בתחום הפרסום דואר אלקטרוני בישראל ובעולם, המנסות באמצעות הליך משפטי יקר ורב שנים לסלק את הנתבעים משוק הפרסום בדואר אלקטרוני". בהמשך כתב ההגנה הוא כותב: "הנתבעות מנסות לעשות הפרדה מלאכותית בין דואר אלקטרוני פרסומי ששולחים הנתבעים לבין הדואר האלקטרוני הפרסומי ששולחות התובעות, תוך הלבנת מעשיהן במלל עסקי לא ברור. התובעות אכן נוקטות בטקטיקות 'הנפסדות' של הנתבעים, גם אם הן מנסות להסתיר זאת בתירוצים לא משכנעים".
גנס מדבר כאן על פרסום באימייל שנשלח אל מנויי הוטמייל ישראל. חשוב לציין שהמנויים נשאלים בעת הרישום לשירות אם ברצונם לקבל אימיילים פרסומיים, אולם כפי שפרסמנו כאן, הדבר נעשה בצורה מבלבלת, שעלולה לגרום למנויים להביע הסכמה בלי ידיעתם.
התביעה של מיקרוסופט נגד גנס, כמו תביעותיה נגד גופים אחרים, נובעות, לפי כתב ההגנה, מ"תסכוליה מכשלים טכניים רבים" במוצרי התוכנה שלה -- אשר "ידועים כפגיעים במיוחד לנגיפי מחשב (וירוסים)" ו"רגישים במיוחד לעומס עבודה במחשב ולשיתוף משאבים שנעשה על ידי תוכנות של יצרנים אחרים". לדבריו, התובעת פותרת את התסכולים הללו בשתי דרכים: שחרור עדכוני תוכנה ו"תביעות משפטיות כנגד כל מי שלדעתה עושים 'שימוש לרעה' ביישומי מחשב ואינטרנט, בהם גם הדואר האלקטרוני הפרטי והמסחרי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
גייטס בעד?
|
|
|
 |
|
|
|
גנס מצטט מספרו של ביל גייטס מ-1999, "Business @ the Speed of Thought", שם לדבריו "מטיף ביל גייטס לאנשי עסקים למעבר על ניהול עסקים בצורה דיגיטלית, קרי: אינטרנט ודואר אלקטרוני" (אם כי לא נטען שגייטס תומך בספאם, כלומר אימייל פרסומי בלתי קרוא). כתב התביעה תוהה: "לא ברור על מה מלינות התובעות כנגד הנתבעים, שלא חרגו בפעילותם מרעיונותיו של מר ביל גייטס, מייסד ומנהל התובעת 1".
בכתב ההגנה מנסה גנס להוכיח שלמיקרוסופט יש אינטרס כלכלי ישיר בהכרזת מלחמה על דואר זבל. לדבריו, החברה מנסה "לגזור קופון כספי מפעילות מסחרית באינטרנט בכלל ובדואר אלקטרוני בפרט באמצעות פרוייקט הזוי הנקרא "הפני השחור" (Penny Black Project), אשר יטיל מיסוי כספי על משלוח דואר אלקטרוני באשר הוא. התובעת 1 מתכננת לקבל תמלוגים על שימוש בשיטת המיסוי החדשה שהמציאה". במילים אחרות, גנס טוען שמיקרוסופט תרוויח כסף מטכנולוגיה שנועדה למנוע דואר זבל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על ספאם ואנטי-ספאם
|
|
|
|
|
|
|
כתב התביעה מנסה גם לחתור תחת ההגדרה של ספאם. אחת ההגדרות המקובלות היא "דואר פרסומי בלתי קרוא (unsolicited)". התובעות מגדירות כספאם "הודעות דואר אלקטרוני הנשלחות לנמענים אשר כלל לא ביקשו (או, למצער, לא נתבקשה הסכמתם) לקבלן, לא פעם תוך שימוש בתחבולות שונות". כתב ההגנה גורס כי "על פי התובעות, כל הודעת דואר אלקטרוני הנשלחת לנמענים אשר כלל לא ביקשו זאת, נחשבת כ'ספאם'. על פי הגדרה זו, גם מכתבים הנשלחים לאזרחים על ידי בתי המשפט ועל ידי לשכות ההוצאה לפועל, נחשבים כ'ספאם'. הרי אותם נמענים כלל לא ביקשו זאת".
גנס גם קובל נגד הלגיטימיות של מסנני הספאם: "חלק מהתהליך הסינון של דואר אלקטרוני מסחרי נעשה על ידי התובעות ועל ידי אחרים תוך שימוש באמצעים פסולים, בהן האזנות סתר לדואר אלקטרוני, בניגוד לחוק האזנות סתר תשל"ט 1979, ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. על מנת לסנן מכתב בעל תוכן מסחרי, יש צורך לקרוא את תוכנו (שלא כדין) ולא מספיקה הקריאה של שם השולח ושם הנמען על 'המעטפה'".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
