 |
/images/archive/gallery/276/865.jpg
צילום: ר. דגרי  |
|
|
|
|
| מה קורה כשתיבת הג'ימייל מתמלאת עד סופה? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.
|
|
|
 |
|
|
|
"עם זאת, מגיע יום בו אדם מבחין או אומר כי הוא בן שלושים. בכך אדם מצהיר על עלומיו. אך בו בעת הוא מציב עצמו ביחס לזמן. הוא נוטל בו חלק. הוא מודה הוא ניצב בנקודה מסוימת על עקומה שהוא מכיר בה כי היא חייבת לנוע אל סופה. הוא שייך לזמן, ובאימה האוחזת בו, הוא מזהה את הנורא שבאויביו".
(אלבר קאמי, "המיתוס של סיזיפוס")
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
2.
|
|
|
|
|
|
|
אחרי הכל, ג'יגה של מייל זה לא כל הרבה. התחלתי להבין את זה כבר לפני שלושה חודשים, כשהשעון ב-Gmail שלי צלצל 20%. כשפתחתי את החשבון שלי חשבתי על ג'יגה במונחי האינסוף. החודש וקצת הראשונים, בהם הודיע לי החשבון על ניצול של 0% מיכולתו, רק חיזקו את התחושה שלעולם חוסן. הבור שאין לו תחתית משמש כעת כתיבת האימייל שלי.
אלא שהאחוז הראשון הגיע, ואחריו גם השני. כשהתחלתי להשתמש בג'ימייל כממשק הרשת לדואר שלי בעבודה, המספרים התחילו להאיץ למעלה. שלט עשרים האחוזים הושאר הרחק מאחור. בסוף השבוע שעבר קרה מה שלא היה אמור לקרות. הג'ימייל שלי התמלא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
"כך תם העולם
כך תם העולם
כך תם העולם
לא בקול נפץ אלא ביבבה"
(ט.ס אליוט, "האנשים החלולים")
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4.
|
|
|
|
|
|
|
כשג'ימייל נגמר, המשתמש בו אינו זוכה אפילו ליבבה. ללא כל הודעה מפסיקים להגיע האימיילים לתיבה, והיא נותרת קפואה. רק גלילה אל תחתית ה-Inbox, והצצה אל המונה שהגיע ל-102%, תעזור לבעל התיבה הקפואה להבין את אשר אירע. שום דבר מפורש לא נאמר.
אדם ניצב מול הקפיאה הלא מוסברת הזו כמו אדם הראשון הנתקל במוות. כמו מי שניצב מול מה שעד רגע חי ועתה אינו, הג'ימייליסט המופתע שולח אצבע דוקרנית ומהוססת, מנסה להעיר את מה שנדמה כשקוע בשינה עמוקה במיוחד. ניסיונות לשלוח עוד מיילים, בגדלים שונים, אל התיבה המתה. ההכרה כי אין מדובר בתקלה זמנית, אלא במצב סופי, מחלחלת לאיטה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5.
|
|
|
|
|
|
|
מצב סופי, אמרנו, אבל זמני ולא בלתי הפיך. יכול הקורא לומר לעצמו כי דרמטיזציה עודפת השתלטה על מקלדתו של הכותב. תיבת אימייל מלאה עד סופה היתה הרי נחלתו של האדם המקוון מאז ומתמיד. וכי לא נתקלת באותה הבעיה כשהשתמשת בתיבות של יאהו והוטמייל?
נתקלתי. אלא שבשני השירותים האלה, הסוף היה מוחשי כל-כך מרגע ההתחלה, שהשירותים עצמם נתנו למשתמש ליווי, ייעוץ וכלים להתמודד איתו. המונה ההופך אדום כשהתקרבת את הקצה ביאהו מייל, היכולת לרוקן את תיקיית הזבל שלך במהירות, כולם נוצרו מתוך ההבנה שנפח התיבה מוגבל, דינה להתמלא ולהתרוקן לסירוגין.
ג'ימייל תוכנן כאילו נפח התיבה אינסופי. אין התראות על ניצול יתר של התיבה, מחיקת מיילים באופן מוחלט היא משימה מסויטת. אין אפשרות לרוקן את ה-Trash בלחיצה אחת. כדי לפנות לעצמי 200 מגהבייט בתיבה, נאלצתי לעמול כמעט חצי שעה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
6.
|
|
|
|
|
|
|
אין כאן אלא היבריס. בגוגל מרדו באלים ובמוות והצהירו כי עוד אין צורך למחוק אימיילים, אלא רק למיין ולחפש. והנה, המרד כשל, התיבה מלאה ובגוגל ניצבים חסרי אונים. ומה עכשיו? עכשיו בגוגל יצטרכו להסיר את החיוך שבע-הרצון-תמיד מפניהם של שני המייסדים, ולסגת בחזרה אל הכלים בני התמותה שהנחילו לג'ימייל אבותיו קטני התיבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המדור
|
|
|
|
|
|
|
"אמש באינטרנט" הוא מדור ביקורת תרבות אינטרנט ותרבות דיגיטלית. הוא מתפרסם מדי ראשון, שלישי וחמישי.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
