 |
/images/archive/gallery/118/013.jpg
צילום: יחצנות אפל  |
|
|
| יורד באינטרנט – עולה במצעד |
|
| נתוני ההורדות באינטרנט נכנסו למצעדי הפזמונים של ארה"ב ובריטניה. ואז הסתבר שטעם הקהל שונה מזה של העורכים המוזיקליים ברדיו |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
נוי אלוש, רייטינג
31/3/2005 13:05 |
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שגם אתרי ההורדות החוקיות בעולם הוכיחו את עצמם מסחרית – iTunes של אפל מדווח על הורדות של כמיליון שירים ביום, במחיר ממוצע של דולר לשיר, ה-iPodים הפכו הפכו פריט חובה לצד הסלולריים וגם סבתא שלכם כבר יודעת להגיד MP3, לא קשה לנחש איפה תהיה הזירה האמיתית של המוזיקה בשנים הקרובות.
הרבה אחרי שהגולשים הבינו את זה, גם החליפות מתחילים להפנים, וראשונים לעשות זאת הם המצעדים הרשמיים של אמריקה ובריטניה. במצעד הבילבורד, המצעד היוקרתי והנחשב של ארה"ב, שבו הסתמכו עד היום בעיקר על השמעות ברדיו, החלו בחודש שעבר לחשב גם את מכירות השירים ברשת, והשינוי לא איחר להגיע – הטופ-טן האמריקאי החל לקבל גוונים אחרים חוץ משחור, ולראשונה היה אפשר לדעת בצורה ברורה מה באמת אוהב קהל צרכני המוזיקה, שהתגלה כמי שלא תמיד מרוצה ממה שתחנות הרדיו בוחרות לנגן לו.
קחו למשל את "Let Me Love You" של מריו. לפני יישום השיטה החדשה הוא נחשב ללהיט בינוני, אבל כש-17 אלף הורדות שלו בשבוע נכנסו לספירה, הוא כבש בקלות את הפסגה למשך תשעה שבועות רצופים.
גם בבריטניה לא מדדים מאחור, ואחרי חצי שנה של חישוב מצעד הורדות נפרד יחלו השבוע לחשב את ההורדות יחד עם מכירות הסינגלים הרגילות. גם כאן מדובר בלא פחות מהיסטוריה, כזאת שבעיקר מבשרת את סופו הקרב של שוק הפלסטיקים, שגם ככה נחלש מאוד בשנים האחרונות.
ומה כל זה אומר לגבינו כאן בארץ? לא הרבה, וכל עוד לא נזכה לאתרי הורדות חוקיות משלנו (ולא רק של מוזיקה ישראלית), המצעדים האמינים היחידים שנוכל להסתמך עליהם יישארו אלה של שרתי סולסיק, אימיול, קאזאה ודומיהם. לתשומת לב חברות התקליטים המקומיות.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
