 |
/images/archive/gallery/223/420.jpg מסך LG DU 42P260.
צילום: פופיולר סיינס  |
|
|
|
|
| הגיע הזמן שמורידי הסרטים יחברו את המחשב שלהם לטלוויזיה. הנה איך עושים את זה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מהיום שבו התחלנו להוריד סרטים ותוכניות טלוויזיה אל המחשב חלמנו על הרגע שבו נוכל לצפות בהם על גבי מסך הטלוויזיה. עד כה הטלוויזיה שירתה אותנו לצפייה בערוצים השונים, להקרנת קלטות וידיאו ותקליטורי DVD, ואפילו להעברת תוכן ממצלמת הווידיאו. אבל אם כבר יש מסך גדול בסלון, למה לא לנצל אותו גם להקרנת התכנים שיושבים על הכונן הקשיח של המחשב?
בשנים האחרונות החלום הזה הפך למציאות והתגבש לכדי טרנד שלא מפסיק לצבור תאוצה. מצד אחד, כבר היום אפשר למצוא באינטרנט חלק
גדול מהתכנים המשודרים בישראל ולהוריד כמעט כל סרט שעולה על הדעת. מצד שני, עוצמת החומרה המודרנית הופכת כל מחשב ביתי למכונת מולטימדיה משוכללת. וכך, יותר ויותר אנשים לא מסתפקים במסך הקטן בחדר העבודה, אלא רותמים את כוחה של הטלוויזיה אל יכולותיו הנפלאות של המחשב, מתרווחים בהנאה על הספה בסלון, עם פופקורן ביד, ונהנים מהסרטים החדשים שזה עתה נחתו בדיסק הקשיח של המחשב. ואפילו אם זה נשמע מסובך, הפיכתו של המחשב למרכז הבידור הביתי היא פעולה שכל אחד יכול לעשות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לא יפה לי LCD
|
|
|
 |
|
 |
|
החיבורים
|
|
|
 |
|
|
|
מי שכבר טרח וחיבר את המחשב לטלוויזיה לא יכול להבין איך הוא חי בלי התענוג הזה. "איך אתה מסוגל לראות סרטים על מסך קטנטן של 17 אינץ'? ", הוא ישאל בהתנשאות את מי שעדיין לא הצטרף אל תנועת ההתחברות הזאת. ובאמת, קצת מפתיע שרק עכשיו הפעולה הטבעית הזאת מתחילה למשוך כל-כך הרבה מעריצים.
הטכנולוגיה המאפשרת הקרנת תוכן מהמחשב על מסך הטלוויזיה נמצאת איתנו לא מעט זמן. כבר 5 שנים תמימות שרוב כרטיסי המסך מכילים יציאה לטלוויזיה. בעזרת כרטיס כזה ניתן לחבר את המחשב ישירות לכל טלוויזיה מודרנית ולצפות בסרט על המסך הגדול. גם תחום הסאונד אינו מוזנח, ובכל מחשב שמכבד את עצמו יש כרטיס קול התומך בצליל היקפי. לפעמים חיבורי החוטים עשויים לתעתע במי שלא נולד עם כבל ביד, אבל כל טכנאי טוב יוכל לסייע במלאכה הזאת.
היציאה מכרטיס המסך של המחשב אל הטלוויזיה נקראת TV-Out, ולרוב הכרטיסים בשוק יש אחת כזאת ללא תוספת מחיר. מה שעלול לסבך מעט את העניינים הוא כבל החיבור. כדי להעביר את התמונה נהוג להשתמש באחד משלושה סוגי החיבור - S-Video ,Composite או Scart. חיבור קומפוזיט הוא הנפוץ ביותר, וחסרונו העיקרי הוא באיכותו הבינונית. חיבור S-Video מציע איכות משופרת, אבל המגבלה המרכזית שלו היא שלא כל מכשיר טלוויזיה מצויד בו. יצרני כרטיסי מסך משלבים לרוב את שני סוגי החיבורים, כדי לענות על הצרכים של כולם. כדי לחסוך במקום, רוב הכרטיסים מכילים חיבור S-Video בלבד , ובעזרת מתאם מיוחד אפשר לחבר אליו גם כבל מסוג קומפוזיט.בטלוויזיות חדשות יש גם חיבור Scart, עם תקע גדול בעל 25 פינים. היתרון הגדול הוא מספר חיבורים בשקע אחד - גם כניסה וגם יציאה,וברמות איכות שונות.
אם עומדות בפניכם כמה אפשרויות, עדיף להשתמש בחיבור S-Video, במקרה שהטלוויזיה תומכת בו. כבלי S-Video זולים למדי וזמינים בחנויות סטריאו וחשמל. אם בטלוויזיה יש חיבור קומפוזיט בלבד, תיאלצו להסתפק בו ובאיכות הבינונית שהוא מציע. אם יש לכם חיבור Scart, תוכלו לקנות עבורו מתאם במחיר של 50 שקל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כרטיס מסך של אנווידיה. בא עם יציאה לטלוויזיה
|
|
|
|
|
|
|
מה בין PAL ל-NTSC
|
|
|
|
|
|
|
בזמן החיבור נתקלים משתמשים רבים בבעיות טכניות מרגיזות. לפעמים, על אף שהכבל תקין לחלוטין, לא מתקבלת תמונה על מרקע הטלוויזיה. סיבה אפשרית היא שכרטיסי מסך מסוימים אינם מפעילים את החיבור ללא הוראה חד-משמעית. לרוב, כדי לעשות זאת, צריך להתקין מנהל התקן (דרייבר) מיוחד. כרטיסי המסך של חברת ATI, למשל , מסתדרים היטב עם מנהל ההתקן המשולב בחלונות, אבל הדרייבר הזה לא יאפשר תצוגה על הטלוויזיה, ולכן אין ברירה אלא להוריד מנהל התקן מיוחד וכבד מאתר החברה.
גם אחרי התקנת הדרייבר מתברר לפעמים כי התמונה מופיעה בשחור לבן במקום בצבע. הסיבה לכך היא תקן השידור השונה בין המחשב לבין הטלוויזיה. הטלוויזיות בישראל מתוכננות לקליטת שידורים בתקן המכונה PAL, בזמן שכרטיסי מסך אמריקניים משדרים בתקן NTSC. את הבעיה הזאת ניתן לפתור באמצעות הגדרת הטלוויזיה למצב NTSC (אם היא תומכת בכך), או על-ידי הגדרת המחשב לעבודה ב-PAL ( בלוח הבקרה של חלונות).
חשוב להדגיש כי הטלוויזיה לא יכולה להחליף את המחשב בעבודה השוטפת, אלא רק למטרת משחקים והקרנת סרטים ותמונות. הסיבה לכך היא שההפרדה (רזולוציה) של מכשיר טלוויזיה ממוצע נמוכה מדי. מי שינסה לעבוד בוורד על מסך הטלוויזיה יגלה במהרה כי הטקסט מטושטש ולא קריא. לעומת זאת, אל אותה יציאה בכרטיס המסך ניתן לחבר גם מגוון מכשירים אחרים, החל במקרן לחוויית קולנוע ביתי גרנדיוזית, דרך מכשיר וידיאו להקלטת הסרט אל קלטת ועד למקליט די.וי.די ליצירת עותק סטנדרטי של הסרט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הקודקים
|
|
|
|
|
|
|
כדי לצפות בסרטים בהצלחה ובהנאה, כדאי לעשות היכרות קצרה עם הקידודים השונים להקרנתם. באופן עקרוני, את רוב הסרטים ניתן להקרין ישירות עם נגן המדיה של חלונות על גרסאותיו השונות, אבל לפני כן חובה לצרף למערכת תוסף תוכנה בשם קודק (Codec). בשוק מסתובבים סרטים בפורמטים רבים, וכדי לתמוך בכולם יש צורך להתקין כמה קודקים. הדרך הפשוטה לעשות זאת היא על-ידי התקנת חבילת קודקים כמו ACE, שאותה אפשר להוריד מכאן (לא להיבהל, האתר אמנם בהונגרית אבל קל לניווט).
פורמט מיוחד שגורם בעיות רבות הוא MPEG2. על פורמט זה עובדים סרטי DVD וגם סרטים מסוג SVCD, וכדי לצפות בהם יש צורך במפענח מיוחד. במקרה הזה, מומלץ להתקין במחשב תוכנה לנגינת סרטי DVD. תוכנות אלו מסוגלות לנגן גם SVCD, ובדרך-כלל הן מוסיפות למערכת את היכולת להקרין את הסרטים גם באמצעות נגנים אחרים שכבר מותקנים במחשב. פורמט נוסף שנפוץ מאוד לאחרונה הוא KVCD, שהוא גרסה משופרת לפורמט MPEG המקורי. הפורמט הזה מאפשר את נגינת הסרט ברוב מכשירי הדי.וי.די הסלוניים, ואיתו ניתן להכניס סרט שלם על תקליטור בודד באיכות גבוהה מאוד. סרטים בפורמט זה גורמים לפעמים בעיות במחשב,ולכן כדאי להשתמש בתוכנה לנגינת סרטי DVD כדי לצפות בהם כהלכה.
אגב, מחשבים חלשים מתקשים לעתים בפענוח הקידוד של הסרט במהירות מספיקה, וזה עלול להתבטא בקפיצות בסרט או באי-התאמה בין הצליל לבין התמונה. לצורך הקרנה עדיף שהמעבד של המחשב יהיה לפחות פנטיום-3, וגם אז כדאי לסגור ליתר ביטחון כל תוכנה פעילה ברקע. באופן עקרוני גם עם פנטיום-2 אפש ר ליהנות מהחוויה, אבל לא תמיד זה מצליח.
תרגום עבור הסרט הוא דבר חיוני לרוב הצופים. באינטרנט קל למצוא קובצי כתוביות בעברית, אבל חשוב לקחת בחשבון שרובם נוצרו עלידי מתרגמים לא מקצועיים, ולכן הם עלולים לסבול מאי-דיוקים. נוסף על כך, לפעמים יש מספר גרסאות לסרט מסוים (גרסה רגילה, גרסת הבמאי, גרסה מצונזרת), ויש לחפש אחר התרגום המתאים. גם כתוביות קיימות במגוון פורמטים, והנפוצים ביותר הם STR ו-SUB. תוכנות הקרנת סרטים שונות תומכות בפורמטים שונים, ולכן רוב המשתמשים מחזיקים בכמה תוכנות כדי לקבל תמיכה מלאה בכל הסוגים. ניתן גם להמיר כתוביות מפורמט אחד למשנהו. מידע נוסף על פורמטים של כתוביות תוכלו למצוא כאן וגם כאן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפשר גם בלי חוטים
|
|
|
|
|
|
|
לפעמים העברת כבל מהמחשב אל הטלוויזיה אינה כל-כך פשוטה, במיוחד אם המחשב נמצא בחדר אחד והטלוויזיה בסלון. כבלים ארוכים שמתרוצצים מחדר אל חדר הם לא הדבר הכי אסתטי בעולם. כדי להימנע מכל החוטים הללו, קיימים מכשירים מיוחדים המסוגלים לשדר את התמונה והצליל מחדר לחדר באופן אלחוטי, באמצעות גלי רדיו.
המכשירים הללו מגיעים בערכה של משדר ומקלט. המשדר מתחבר ליציאות הווידיאו והאודיו של המחשב (אפשר לשדר בעזרתו גם אות ממצלמת וידיאו או מכל ציוד סטנדרטי,( ואילו המקלט בחדר השני מתחבר לטלוויזיה ולמערכת הסטריאו. בפלונטר, למשל, ניתן למצוא ערכה כזאת ב400- שקל. המגבלה העיקרית של משדרים כאלה היא רגישות להפרעות סביבתיות. ואם זה לא מספיק, הם גם לא תומכים בצליל היקפי, אלא רק בסטריאו.
פתרון אחר, חכם ויקר יותר הוא NC-500 של חברת 1,500) NewCom שקל באותה חנות.( המכשיר הזה מתחבר לרשת האלחוטית הביתית ומנגן קבצים היישר מהמחשב. המערכת המשוכללת אינה מוגבלת לסרטים בלבד, אלא מסוגלת להפוך את הטלוויזיה למרכז בידור מושלם, כולל גלישה באינטרנט.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
