 |
/images/archive/gallery/295/887.jpg
איור: עסקים@מחשבים  |
|
|
| הברקוד שיעשה לכם מיליונים
|
|
| יעקב נס-אל מציע להחליף את שוטרי התנועה, שעוצרים מכוניות לבדיקה שגרתית, בסורקי ברקוד שיאתרו את עברייני הכביש
יעקב נס-אל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כנראה זה משהו שקשור לאתוס הלאומי, אבל בכל פעם שאני רואה שוטר מרחוק, אני מיד חש אשם ומחשב את צעדיי כדי שלא אצטרך להיתקל בו. כמו כל אחד, פיתחתי לי סט של הרגלים פרקטיים למפגשים עם שוטרים מזדמנים או עם ניידות שעומדות בצדי הדרך ומוכנות לציד. לעולם אינני מישיר את עיניי אליהם, פן בשבריר של שנייה אשלף מטעמי אקראיות
מהמכונית לאיזו בדיקה שגרתית.
חשבו לרגע על הבדיקות השגרתיות הללו. זה מין טוטולוטו לא ברור כזה: השוטרים מנסים את מזלם בלכידת פושעים מועדים, שנוהגים בכלי רכב שפג מועד אגרת הרישוי שלהם, או שאינם מצוידים בביטוח ראוי – וכל זאת כשהם מצוידים באינטואיציה משטרתית, בקצת מזל ובצ'קאלקה מפרכסת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דחליל תנועה. צילום: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
צורך עולמי
|
|
|
 |
|
|
|
כאן בדיוק נכנס הרעיון הבא: סורק מספרי המכוניות, שהוא למעשה מתקן נייח לקריאת ברקוד ממרחק, שמחובר לבסיס נתונים ארצי של המשטרה ומשרד הרישוי.
כיום כבר קיימים קוראי ברקוד ממרחק 15 מטר ויותר, כך שהפתרון הטכנולוגי פשוט למדי. מתקנים כאלה, שיהיו מפוזרים בצדי הדרכים על גבי רמזורים או תמרורים למיניהם, יקראו בזמן אמת את הברקוד שיותקן לצדו של כל מספר רכב, ויעבדו את המידע בזמן אמת ממאגר הנתונים הארצי. הרעיון: חסל סדר האקראיות. ניידות או שוטרים שיהיו מצויים בקרבתם, יוכלו להיות אפקטיביים באופן מלא. כך ניתן יהיה לדעת בזמן אמת איזה כלי רכב נוסע בלי אגרת רישוי בתוקף, איזו מכונית גנובה, ואפילו להיעזר במערכת זו לשם אכיפת חוקי התנועה.
חשבו על אגרת הרישוי, למשל. זה סוג של מס שמטילה המדינה על בעלי כלי הרכב, ולכן יש גם היגיון כלכלי באכיפתו. בשנת 2003 נרשמו במדינת ישראל כשני מיליון כלי רכב, וההערכה היא שאלפים מהם מסתובבים בכבישים ואינם משלמים את האגרה. אגרת רישוי ממוצעת היא כ1,200- שקל לרכב פרטי, כך שמדובר בהיעדר גבייה של מיליוני שקלים - מספיק בשביל לכסות חלק נכבד מהפרויקט.
הצורך בכך הוא עולמי. במקסיקו, למשל, נעים בכבישים יותר מ25- מיליון כלי רכב, ותופעת אי-תשלום האגרה היא דבר שבשגרה שם. תעשיית הזיופים של אישורי התשלום, שמדביקים על שמשת הרכב, הפכה להיות כה זמינה, עד שהממשל השקיע משאבים רבים במניעת זיופים כדי להגדיל את ההכנסה מהאגרה (החברה שנבחרה כדי לעשות זאת, אגב, היא חברה ישראלית מירושלים.(
אולם בדיקת תוקפו של רישוי כלי הרכב היא רק אחד היתרונות הגלומים בסורקי מספרי מכוניות. גניבת מכוניות היא מכת מדינה לא רק בישראל, אלא במדינות רבות נוספות. חברות כמו איתוראן, פוינטר ואחרות עושות הון מהתקנת מערכות למניעת גניבות. אבל ככל שהטכנולוגיות משתכללות, כך גם הגנבים. מעבר לזה: מכוניות רבות בישראל נעות בכבישים עם לוחיות רישוי מזויפות, לטענת המשטרה, והדרך לעלות על כך היא רק באמצעות בדיקות אקראיות.
סורק מספרי הרישוי אמור לספק פתרון מיידי לבעיה זו, שכן כל כלי רכב שדווח עליו כי נגנב ועבר באחת מעמדות הסריקה, יקפיץ מיד את הניידת שנמצאת בקרבת מקום. כך גם לגבי זיוף לוחיות רישוי (הרבה יותר קשה לזייף ברקוד.( מערכת ארצית אחת תוכל לזהות בזמן אמת שני מספרי רישוי זהים על גבי שתי מכוניות שונות, שנוסעות בו-בזמן בכבישי הארץ.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: סינקפרוז
|
|
|
|
|
|
|
כמו בחוצה ישראל
|
|
|
|
|
|
|
תרומה משמעותית ניתן יהיה לקבל מהמערכת גם לצורך אכיפת כמה חוקי תנועה. זה יכול להתחיל ממעקב אחר כלי רכב פרטיים, שמשייטים באין מפריע בנתיבי תחבורה ציבורית, ועוקפים את כל הפקקים מימין. אפשר יהיה לטפל בבעיות חמורות יותר, כגון עברות של אי-שמירת מרחק, שגורמות לכ-9% מתאונות הדרכים.
בארץ, אגב, פועלת מערכת דומה בכביש חוצה ישראל (כביש ,(6 שבו נעשית גביית האגרה באופן אוטומטי לחלוטין. זיהוי כלי הרכב שנעים בכביש נעשה באמצעות מערכות אלקטרו-אופטיות, שממוקמות על שערי כביש האגרה ומצלמות את לוחות הרישוי של המכוניות, או באמצעות מזהה אלקטרוני חכם המודבק על שמשת הרכב הקדמית, ומכונה "פסקל." חברת דרך-ארץ, מפעילת כביש ,6 חתמה על הסכם עם משרד הרישוי, שלפיו היא רשאית להיכנס למאגר הרישום של כלי הרכב ולשלוח חשבוניות לבעלי הרכב.
אם הרעיון הדאיג אתכם עקב הפגיעה בזכות לפרטיות, דעו שבאנגליה החליטו לפני כמה שנים להילחם בתאונות הדרכים באמצעות מצלמות. כל כלי רכב שעובר בכביש מתועד במצלמות המשטרה עשרות פעמים במשך יום נסיעה – והתוצאות מדהימות. מי מרים את הכפפה?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: אריק סולטן
|
|
|
|
|
|
|
דבר הקוראים
|
|
|
|
|
|
|
הקורא אור אדלר המציא מערכת פשוטה וזולה שתמנע איבוד או גניבת חפצים, שמורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא בסיס אלקטרוני קטן המוצמד לחגורת המשתמש, ויוצר סביבו שדה אלקטרומגנטי ברדיוס של מספר מטרים. החלק השני הוא רכיב אלקטרוני שמוצמד לנשק, לתיק המסמכים, למחשב הנייד וכו.' בעת פעולת המערכת, חש רכיב הבסיס את הימצאות רכיב הקצה בתחום השדה האלקטרומגנטי. בתרחיש של גניבה או שיכחה, יגדל המרחק בין המשתמש ובין התקן הקצה הצמוד לחפץ יקר הערך, כך שהבסיס יחוש את יציאת ההתקן מהשדה האלקטרומגנטי ויתריע על-ידי צפצוף או רטט. למערכת שוק פוטנציאלי אדיר, ישראלי ובינלאומי, שכולל חיילים, נושאי נשק, אנשי עסקים ואף הורים שיחששו שילדם יאבד במקום הומה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מי הוא יעקב נס-אל?
|
|
|
|
|
|
|
מדי חודש ימליץ יעקב נס-אל על רעיון לסטארט-אפ שיהפוך את בעליו למיליונר. לא מדובר במתיחה: לכל רעיון יש כדאיות כלכלית וטכנולוגיה שניתנת לפיתוח. נס-אל, בן ,42 כיהן בעבר כמנכ"ל קרדן טכנולוגיות, שעוסקת בהשקעה בחברות היי-טק, וכסמנכ"ל השיווק של נטוויז'ן. כיום הוא מנהל סטארט-אפ בתחום של גבייה באינטרנט ומעורב ביזמויות עסקיות וטכנולוגיות.
גם יש לכם המצאה ששווה מיליונים? מחפשים משקיע? פנו אל יעקב באימיילjacob@nes-el.com .
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
