 |
/images/archive/gallery/246/231.jpg
 |
|
|
|
|
| תוכנת בדיקה חישבה את ממוצעי הביצועים של הכוננים הקשיחים
|
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
צבי קצבורג, PC PLUS
11/5/2005 19:01 |
|
|
|
|
|
|
|
אתם בוודאי בטוחים שבדיקת כונן קשיח היא אחת הבדיקות הקלות ביותר לביצוע - כל מה שצריך זה להכין מחיצה מלאת קבצים בגדלים שונים בכונן הקשיח הראשי, או לצרוב אותם על תקליטור, ואז פשוט להעתיק אותם לכונן הקשיח המסויים, לאחר שמכינים אותו לשימוש, למדוד זמנים, להכין רשימה, כמה גרפים וזהו.
אבל כמו שבטח הבנתם מפיסקת הפתיחה, בדיקה אמיתית של כונן קשיח אינה פשוטה כל-כך. הסיבה לכך היא שמהירות הקריאה/כתיבה בחלק הפנימי של ה-Platters (הלוחיות המסתובבות בתוך הכונן הקשיח, עליהן מאוחסן המידע) שונה ממהירות הקריאה/כתיבה בחלק החיצוני. אמנם ה-Platters מסתובבות במהירות קבועה, אבל יש הבדל במהירות היחסית ביחס לראשי הקריאה/כתיבה בסקטורים השונים של הכונן הקשיח. מעבר לכך, לאחר שעובדים זמן מה עם כונן קשיח, שומרים ומוחקים קבצים, מעתיקים ומזיזים למחיצות אחרות, כבר אי אפשר לדעת היכן בדיוק בכונן יישמר הקובץ הבא. בשל כך, המהירות החשובה ביותר, לפחות בעינינו, היא זו הממוצעת שמחושבת על פי דגימות בכל רחבי הכונן הקשיח.
לצורך הבדיקות שלנו השתמשנו בתוכנת HD Tach RW של חברת Simpli Software, תוכנת בדיקות שנחשבת לסטנדרט בתחום בדיקות הכוננים הקשיחים (ניתן להוריד באתר גירסת חינם מוגבלת, שאינה מאפשרת, בין השאר, לבצע בדיקות כתיבה). התוכנה מאפשרת בדיקת קבצים בגודל של 8 מ"ב ו-32 מ"ב, אך אנחנו בחרנו להשתמש במבחן הבדיקות המלא שלה. בדיקה זו לא מסתפקת בבדיקה מדגמית של מספר סקטורים מסוים ובודקת את כל הסקטורים של הכונן הקשיח, ובנוסף לכך בודקת קבצים בגדלים שונים.
כל כונן קשיח עבר מספר בדיקות. הראשונה היא בדיקת זמן הגישה האקראית (באלפיות שנייה) – הזמן שלוקח לכונן הקשיח להציב את ראש הקריאה/כתיבה בתחילת סקטור ריק אקראי. התוכנית מבצעת 512 דגימות שכאלה, והזמן המדווח הוא הזמן הממוצע שלהן. הבדיקות האחרות הן בחינת מהירות הקריאה/כתיבה של קובץ רציף (מגה-בייט לשנייה), שהיא המהירות בה המחשב קורא/כותב קבצים בגדלים שונים, וככל שהכונן הקשיח גדול יותר, כך הבדיקה ארוכה יותר ומשתמשת בקבצים גדלים יותר. מטרת בדיקה זו (כמתבקש משמה), היא לבדוק כיצד מגיב הכונן באופן ממוצע להוראות קריאה וכתיבה לקבצים בגדלים שונים ובסקטורים שונים. בדרך כלל, הכוננים מהירים יותר בחלק החיצוני שלהם (סקטור 0) ואיטיים יותר בחלקים הפנימיים ביותר, ואנחנו מחפשים, כאמור, את הזמן הממוצע.
בדיקה אחרת שביצענו הייתה מבחן Burst Speed (מהירות ההעברה המתפרצת). זו בודקת מהי המהירות המרבית בה ניתן להעביר נתונים מזיכרון המטמון הפנימי של הכונן הקשיח למעבד, תוך בידוד מהירות הממשק אליו הוא מחובר.
את הבדיקות ערכנו על שתי מערכות מחשב שונות, שסופקו לנו במיוחד על ידי חברת לייף מחשבים. שתי המערכות מבוססות על מעבד פנטיום 4 במהירות 3 גה"ץ, ומצויידות בלוחות אם חדשים מתוצרת Foxconn. אחד הלוחות מבוסס על מערך שבבים 865G של אינטל, ועם 1 ג"ב זיכרון DDR) PC3200) מתוצרת Kingstone, בעוד השני מבוסס על מערך שבבים 925 של אינטל ועם 1 ג"ב זיכרון 4200-DDR2) PC2), גם הוא של Kingstone. הבדיקות בוצעו על שני המחשבים כדי לראות האם יש למערך השבבים השפעה על הביצועים של הכוננים הקשיחים, ואם כן, האם מדובר בהשפעה משמעותית. בחרנו במערכי השבבים הללו מפני שמדובר במערכי השבבים החדישים ביותר. 865 עבור תושבת פנטיום 4 מסוג 478, וה-925 עבור תושבת פנטיום 4 מסוג 775.
אך כפי שאתם יודעים, בייחוד אם אתם עוקבים אחרי מבחני המעבדה שלנו באופן קבוע, אנחנו לא מסתפקים במדידת הביצועים בלבד, וגם לתמורה שאתם מקבלים תמורת כספכם יש חלק מכריע בציון הסופי. הציון הזה נקבע כמעט לחלוטין על ידי נוסחה פשוטה מאוד – מחיר הכונן הקשיח המחולק בקיבולת שלו, במטרה לקבל את העלות לג"ב איחסון. כשקבענו את התמורה לא התייחסנו הפעם לביצועים, ובנוסף, גם לא התחשבנו בסוג המחבר של הכונן הקשיח, PATA) EIDE) או SATA. את ההסבר לכך תקבלו בגוף המבחן.
החלק השלישי של המבחן שלנו, כרגיל, הוא התכונות. ואילו תכונות יכולות להיות לכונן קשיח מעבר לקיבולת שלו? מובן כי ככל שהקיבולת של הכונן הנבדק הייתה גדולה יותר, כך גדל ציון התכונות שלו. אך לא זו בלבד – החלטנו לתת בונוס ניקוד מסוים לכונני SATA שבנוסף לחיבור החשמל החדש היו מצוידים גם במחבר ה-Molex הוותיק, וזאת בגלל שספקי כוח רבים עדיין אינם מצוידים בחיבורי חשמל מסוג SATA, ואם לא קיבלתם ממיר מתאים עם הלוח שלכם, תצטרכו לחזור לחנות כדי לקנות אחד כזה בעצמכם.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
