 |
 |
|
|
|
|
| ארי גייגר על הקשר ההדוק בין כפתור ופרח |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
ארי גייגר
22/6/2004 17:07 |
|
|
|
|
|
|
|
כבר הרבה זמן מתחשק לי לפגוש את איתן נחמיאס-גלס, רק כדי לשאול אותו מה הקשר בין תפוחים ותמרים. נראה שבין כפתורים ופרחים יש עוד פחות קשר – אלה מחנות הסדקית (עוד יש דבר כזה?) ואלה גדלים בשדה.
ובכן, כפתור אינו רק דסקית קטנה מפלסטיק שאותה רוכסים בבוקר בעינים חצי עצומות. בתנ"ך, המילה הזו משמשת לתאור אובייקט עגול, כדורי. רוב האזכורים שלה מתייחסים למנורה שהיתה בבית המקדש – כן, זו שאותה אנו מכירים מסמל המדינה ומשער טיטוס. המפרט המלא של המנורה מופיע בספר שמות פרק כ"ה – אתגר רציני לכל צורף, אפילו בעל ותק רב. הכלי הזה, בגובה של אדם ממוצע, היה עשוי כולו זהב ממקשה אחת – לא מחלקים נפרדים אותם מרתכים זה לזה. לכל אורכה היתה המנורה מקושטת בשני סוגים של פיתוחים – גביעים ופרחים. ולבסוף – במקומות החיבור בין כל זוג קנים לקנה האמצעי היה הקנה האמצעי תופח לצורה של כדור. לכדורים הללו קראו "כפתורים".
קריאת ההתפעלות "כפתור ופרח!" לנוכח דבר מיוחד ביופיו – מקורה בהשתאות שעוררה המנורה בקרב אלה שזכו לראותה. הביטוי בצורתו הזאת לקוח מפסוק המונה את רשימת הפריטים שמכיל כל קנה וקנה: "שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד, כפתור ופרח..." (שמות כ"ה 33). רשמת, בצלאל? שלשה גביעים, כפתור אחד ופרח אחד בכל קנה.
"משה רבנו, מה דעתך על המנורה שעשה בצלאל?"
"נפלא, כפתור ופרח".
ארי גייגר הוא חבר הנהלת בית מדרש תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
