 |
/images/archive/gallery/113/717.jpg דינה אברמסון, תושבת נצרים,
צילום: אורי גליקמן  |
|
|
|
|
| דינה אברמסון, תושבת נצרים, לא מתכוונת להתנצל לאחר כל פיגוע בגוש קטיף |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דינה אברמסון
28/6/2004 15:24 |
|
|
|
|
|
|
|
הבוקר נפל טיל קאסם על המכללה שלי בשער הנגב. אתמול אירע פיגוע בגוש קטיף שם אני עובדת. שמעתי את הסירנות קורעות את הלילה בדרכי הביתה משדרות לנצרים. עם כל זעקת סירנה שאגו בתוכי אלף קריאות של כאב.
לאט לאט מקננים בי רגשות כי אני יעד לחיסול ממוקד, אך כיוון שברור לי שגדודי החמאס לא מכירים את דינה אברמסון באופן אישי, הבנתי שמדובר בנסיון ל"חיסול ממוקד" של כל מדינת ישראל. בערב עוד חשבתי שאצטרך להתנצל מול מבטי חברי הסטודנטים, כמו תמיד כששוכחים שהטרור הוא האשם האמיתי בפיגועים ולא דינה, תושבת גוש קטיף. בבוקר כבר הבנתי שלצערי אין לי צורך בתשובה, היא נחתה עליהם מהשמיים.
כוחניות בעיני אינה הפיתרון. הפיתרון יגיע בהבנה. בדיוק כפי שהטרור אינו מבחין בין חבל ארץ זה או אחר, כך אנו צריכים להפסיק לעשות הבחנות איומות, שמשדרות חולשה של עם.
הדבר הכי מעליב שאירע לי בחיי, הוא הזימון לתכנית הבוקר לצורך התנצלות לאחר כל פיגוע. האם מחר נפתח את הבוקר בהתנצלות מנהל בית הספר של שדרות?! בוודאי שלא. ביום כואב כזה יש רק להחריש, להתאחד ולשתוק.
זה הזמן להבין שמול הניסיונות לפגע בנו יש רק פתרון אחד, והוא אחדות. אחדות מוחלטת, ציונית ונחושה, אחדות שאפיינה תמיד את מדינתנו הקטנה קשת היום, שהתרגלה לחרוק שיניים ולהמשיך להתפתח. אחדות חזקה מבית, תגרש את איומי החוץ.
מול כל הנסיונות לפרק להרוס לגזור אותנו, אני אלך היום ואחבק את חברי למכללה, אפגין יחד עם תושבי שדרות ואכתוב למשפחתו היקרה של רועי ניסים. עם תקווה חזקה שלא נדע עוד צער.
דינה אברמסון, בת 22, היא תושבת נצרים.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
