 |
/images/archive/gallery/137/236.jpg שלמה קוק
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| שלמה קוק מחזיר את הכבוד לשבועון החרדי. מאחורי הקלעים של "בקהילה" |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
שלמה קוק
13/7/2004 9:54 |
|
|
|
|
|
|
|
החזיקו אספרסו חם בשתי הידיים, קחו שבע שנים לאחור והפעילו את מוחכם הקודח. אם לא נרגעתם עד לרגע זה – בעקבות השבועיים הסוערים שחלפו עליכם, כמו על הסלקטורים שמאשרים את התגובות ב-NRG יהדות, באמת הגיע הזמן לעשות את זה.
ובכן, קיץ 97'. ממש כאילו נגזר מתוך אגדות סינדרלה. מהפכן חרדי צעיר העונה לשם דודי זילברשלג, בעל הוצאת ספרים זניחה, קם ומחליט להקים בעשר אצבעותיו שבועון חרדי חדשני - צמד מילים שעד אותו זמן היה חזון בלתי נפרץ בעליל. הוא מגייס לשירותיו כמה כותבים מוכשרים, בית מערכת קטן, כשהוא בעצמו משמש כעורך הראשון של העיתון, ועגלות מחלקי העיתונים נעות לעבר המרכולים בשכונות החרדיות.
השם הקריאטיבי שמצא זילברשלג לעיתון החדש אינו אלא 'בקהילה'. מזל טוב. בשקט-בשקט מצליח 'בקהילה' לכבוש את מקומו בזרם
העיתונות הדתית-חרדית קולקטיבית. אלא ש'בקהילה' – לצד שני שבועונים חרדים מקבילים – מקבל תדמית חדשנית, ביחס לעולם העיתונות החרדית שנודעה תמיד כמפלגתית ותועלתנית. חמש שנים חולפות, ועם כניסת השנה השישית, מגיע השדרוג המסיבי. שדרוג שכולל כותבים שהצטרפו לשורות העיתון, מוסף חדשני, ובעיקר, מחיר זעום של 3 שקלים. התוצאה: המראה ישירה אל מרומי הפריים-טיים הז'ורנליסטי החרדי.
ואז, לא ממש רחוק - ארבעים ושש דקות נסיעה, רחוב קרליבך הוא מעתה שם המשחק. יושבים בו כמה הוגי דעות ושאר ירקות, ומחליטים שגם מהתקשורת הדתית - זו שהייתה תמיד במרתפים פיראטיים - אפשר ליצור כותרות סנסציוניות, עדיף בגווני צהוב בהיר, וגם לגרוף רייטינג כמו שכתוב בתורה.
מה יכול להיות יותר טוב מאשר מקור שחושף בפני אנשי-המערכת הלהוטים "מה קורה בשבועון החרדי 'בקהילה'". נו, מה קורה שם? מצאו קלטת לוהטת בהר-חוצבים? לא, אבל מתחמם. אז מה האמת? האם העורך הראשי, בנימין ליפקין, הוא זה ששכנע את פריצקי להפליל את פורז טרם פרסום תוצאות הפריימריז של 'שינוי'? לא. אבל - הולך ומתחמם. נו, אז מה?
לא ארד לזוטה בדמות ויכוח עם הכותב ועם מאות המגיבים, חדורי השנאה. גם לא עם אלה מביניהם שכמה מדהים - יודעים לחתום בשמם של אנשים אחרים: "ליפקין, לוד" או "זילברשלג, בית ינוב".
אם הם יודעים את זה, הם לבטח יודעים גם לקרוא כמה שורות רצופות. אז בואו נדבר על זה. מה באמת-באמת קורה בעיתון 'בקהילה'?!
1. ב'בקהילה' אין תככים – ישנה אולי 'קנאת סופרים', וגם בזה יש מקום להתפלמס. אני, באופן אישי, נוהג לצאת לעיתים תכופות לשבתות-גיבוש בצימרים נידחים, יחד עם כמה מהכותבים היותר מוכשרים שם.
2. בשעה שאחת מגרפיקאיות NRG סרקה תמונות-צבע של שלהבת חסדיאל, דודי זילברשלג ובנימין ליפקין, ישב זה האחרון עם דסק כתביו המקצועי (כן-כן, המילה הזאת, שתהרוג את המתחרים), ועמל על הוצאת גיליון-נוסף, נפוח ומצליח, לעשרות אלפי קוראיו הקבועים. עיתון שנחת בדוכנים בבוקר שלמחרת. הרי, שגם אם היה רוצה, לא היה לו זמן להגיב משהו, בתוך שפך המלל והתגובות.
3. עיתון 'בקהילה' העתיק את שיטת התקשורת של גל"צ - 'כתבי חדשות' הם מושג שמתאים לצעירים אמביציונרים ולא בהכרח לאלו שעדיין זוכרים את מקומו של בן-גוריון בכנסת הישנה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דודי זילברשלג. צילום: פלאש 90.
|
|
|
 |
|
 |
|
דוד 10 וקובי אריאלי
|
|
|
 |
|
|
|
נקסט: אם כבר דברנו על חשיפת פסבדונים - נהפוך הוא. כמי שמכיר את המערכת מבפנים, אוכל להעיד שהעיתון דווקא מאיץ בכותביו לצאת מן הארון או לפחות לכתוב בשמות אמיתיים. אם תנסו להשוות, תגלו שביחס ל'משפחה' או 'המודיע' מדובר בקומץ מיניאטורי.
בכלל, כותרת נוספת באותו שבוע מבשרת על הפרשן הפוליטי יעקב ריבלין שהצטרף לשורות 'בקהילה'. 'בקהילה' ממשיך להוכיח את תדמיתו כמעצמה תקשורתית-קליברית בתקשורת החרדית: דוד רוטנברג (10), קובי אריאלי, חיים גרינבוים - ומעתה, אמור גם: יענקל'ה ריבלין.
ולסיום, איך לא, מנת יחצ"נות עצמית: מערכת 'בקהילה' שקלה להתחשב בדעותיהם של כמה מהמגיבים ב-NRG יהדות, אך בסוף החליטה למרות-הכל להמשיך ולפרסם את הגיגיו של כותב שורות אלו. רוצו לראות ב'קולות בקהילה' של השבוע. להתראות בדוכנים!
טור זה נכתב על-דעת הכותב בלבד, בלי קשר למערכת "בקהילה".
שלמה (מנחם) קוק, כותב ב-NRG יהדות וצעיר העיתונאים החרדיים בשבועון "בקהילה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
