 |
/images/archive/gallery/162/974.jpg התנחלות. צילום:
פלאש 90  |
|
|
| המדינה תקנה את הבתים מהמתנחלים
|
|
| העבודה על "חוק ההתנתקות" נכנסה להילוך גבוה. מעריב מציג לראשונה את עיקרי החוק: הבתים שיפונו יירכשו בחוזה מיוחד; "פנסיה מוקדמת" מגיל 57; ופיצויי הסתגלות בגובה 6 משכורות |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
משה כהן
2/9/2004 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
"החוק ליישום תוכנית ההתנתקות" - זהו שמו של החוק שיובא לאישור הכנסת בחודש נובמבר, ויאפשר לממשלה לבצע את תוכנית ההתנתקות. עיקרי הצעת החוק המתגבשת, שרובם טרם פורסמו, הגיעו לידי "מעריב".
את עבודת המטה מרכזת ועדת מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ'. הוועדה עוסקת בכל ההיבטים האזרחיים והמשפטיים הנוגעים לתוכנית ההתנתקות - החל בפיצויים למתיישבים שיתפנו וכלה בסנקציות נגד אלה שיסרבו.
על ניסוח עיקרי החוק עובדים לא פחות מ-70 איש ואישה, נציגים של משרדי המשפטים, האוצר, השיכון, החקלאות ורשויות המס.
העקרונות לביצוע הפינוי
יובאו לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני ב-14 בספטמבר, ואילו הצעת החוק המלאה תובא לאישור הממשלה ב-24 באוקטובר . ב-3 בנובמבר היא תונח על שולחן הכנסת כהצעת חוק ממשלתית.
החוק ייפתח ב"חלק כללי", אשר יסמיך את הממשלה לפנות יישובים ברצועת עזה ובצפון השומרון בלוחות הזמנים שייקבעו. בהמשך יפרט החוק את דרכי הביצוע של התוכנית, בכל הנוגע לפיצוי המתנחלים וליישובם מחדש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תשלום מקדמות
|
|
|
 |
|
|
|
החלטת הממשלה מ-6 ביוני 2004 קבעה עקרונית שניתן לחלק מקדמות למתיישבים שיתפנו מרצון, אך הגדירה שלושה תנאים: אישור מתן מקדמות על ידי הקבינט, הקצאת תקציב מיוחד שיאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת, וסיום שלב ההתארגנות הראשונית של מינהלת ההתנתקות בראשותו של יונתן בשיא.
גורמים העוסקים בגיבוש הצעת החוק הדגישו כי שלושת התנאים הללו טרם התקיימו, לכן לא ניתן בשלב זה להתחיל בחלוקת המקדמות. גודל המקדמה ייקבע בהתאם למספר הנפשות ולגודל הבית.
המשפחה תערוך חוזה עם המדינה, שתתחייב מצדה לקנות את הבית ולהעניק למשפחה מקדמה בסדר גודל של כמה עשרות אלפי דולרים. המקדמה אמורה לכסות הוצאות כגון שכר דירה, העברת דירה ועלות ראשונית של בניית הבית החדש.
משמעות חתימת החוזה היא הסכמה בין המשפחה המפונה לבין המדינה לגבי גובה הפיצוי הסופי. המדינה תתחייב בחוזה להשלים את יתרת הסכום (על פי הערכת שמאי ממשלתי), גם אם חוק ההתנתקות לא יעבור בכנסת או שהתוכנית כולה תבוטל. במצב כזה, מעריכים גורמים העוסקים בגיבוש ההצעה, ייוותרו כמה מאות בתים בבעלות המדינה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פיצוי על בתי מגורים
|
|
|
|
|
|
|
פרק זה מתייחס לשישה מקרים שונים, וקובע את עקרונות הפיצוי בכל מקרה ומקרה.
בית תמורת בית: סעיף זה מתייחס למי שמתגורר לפחות שמונה שנים באזור המפונה. על פי העיקרון שנקבע, המפונה יקבל קרקע בסדר גודל דומה לזו שאיבד (או שווה ערך כספי), בתוספת ערך הבית שפונה. סעיף זה מתעלם מן העובדה שערך הבית והקרקע החלופיים בתחום הקו הירוק גבוה בהרבה מערכם של הבית והקרקע שיפונו, אף שגודלם זהה. המטרה היא ללכת לקראת המתפנים.
שווי הבית ביישוב המפונה: סעיף זה מיועד למי שגר פחות מארבע שנים באזורים שיפונו או למי שמחזיק בית באזור זה, אך לא מתגורר בו. מפונים אלו יהיו זכאים לפיצוי אך ורק בשווי עלות בניית הבית שיפונה.
אזורי עדיפות: מתפנים שיבחרו להתיישב מחדש באזורים המוגדרים כאזורי עדיפות בנגב או בגליל, יזכו בפיצויים נוספים כגון קרקע מהמדינה או סכום כסף גדול, שווה ערך לאותה קרקע. פיצוי זה בא בנוסף לפיצויים שפורטו בסעיפים הקודמים.
שומה פרטנית: מפונים שיתנגדו לקבלת פיצויים על פי הקריטריונים שהוגדרו בסעיפים הקודמים, יוכלו לדרוש ששמאי ממשלתי יעריך את שווי רכושם, והם יפוצו על פי חוות דעתו. השמאי יהיה רשאי להביא בחשבון מאפיינים ייחודיים של אותם נכסים, לדוגמה: אם בעל הנכס יוכיח שהשקיע בבניית תוספות כמו בריכת שחייה, ריצוף מיוחד, שיש וכדומה.
דיור ציבורי: מנסחי החוק עדיין דנים בשאלה כיצד לפצות את מי שמתגוררים במסגרת של דיור ציבורי ביישובים שיפונו. שאלת המפתח היא, האם להעניק למי שרכש את דירתו מהמדינה במחירים מופחתים פיצוי באותו סדר גודל שבו יזכו מפונים אחרים.
שכירות: החוק החדש יקבע עקרונות לחישוב הנזקים שיגרמו למי שיפונה מדירה שבה הוא מתגורר בשכירות. כך, למשל, השוכר יהיה זכאי במשך פרק זמן מסוים לקבל את ההפרש בין שכר הדירה שהוא משלם כיום לבין שכר הדירה הגבוה יותר שייאלץ לשלם במקום מגוריו החדש. החוק יקבע הסדרים מיוחדים בכל הקשור לעובדת היותם של רוב הנכסים ביישובים שיפונו משועבדים לבנקים (למשל, באמצעות משכנתאות). נושא זה מוגדר על ידי מנסחי החוק "מורכב במיוחד" והוא עדיין בדיונים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פיצוי על אובדן פרנסה
|
|
|
|
|
|
|
מנסחי הצעת החוק החליטו שלא יוענקו פיצויים למי שאינו מתגורר באזור המיועד לפינוי, אלא רק עובד בהם. שני התנאים המצטברים לקבלת פיצוי על אובדן פרנסה הם מגורים באזור ועבודה בו. "הטראומה של מי שמפונה מביתו וגם מאבד את מקור פרנסתו, גדולה בהרבה מזו של מי שרק מאבד את מקום עבודתו", הסביר גורם משפטי את ההחלטה.
המדינה תשלם לכל אחד מן העובדים המפוטרים (שמתגוררים, כאמור, ביישובים שיפונו) שש משכורות נוספות כפיצויי הסתגלות, שגובהן ייקבע על פי תלושי השכר של העובד המפוטר עד לסף העליון של השכר הממוצע במשק כפול שניים.
הצעת החוק מתייחסת גם לאנשים מבוגרים שעלולים להתקשות במציאת מקומות עבודה חדשים בתום תקופת ההסתגלות. היא קובעת כי מי שמלאו לו 57 שנה ב-6 ביוני 2004 (מועד החלטת הממשלה על התוכנית), ובחמש השנים האחרונות התגורר באחד היישובים שיפונו ועבד בו לפחות שנתיים - יהיה זכאי לקצבה מן המדינה עד הגיעו לגיל 65. גובה הקצבה עשוי להגיע ל-70 אחוז מן השכר הממוצע במשק.
הצעת החוק המתגבשת קובעת גם עקרונות לפיצוי אנשי עסקים על אובדן מפעליהם, כשהבסיס הוא עלות הקמתו המחודשת של אותו מפעל או עסק במקום אחר או הערכת שוויו. נוסף על כך, המעבידים יקבלו שיפוי מן הממשלה על פיצויי הפיטורים שייאלצו לשלם לכל העובדים שיפוטרו, בהתאם להוראות החוק.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ישוב בגוש קטיף. צילום: גדי קבלו
|
|
|
|
|
|
|
פיצוי על אובדן תשתיות
|
|
|
|
|
|
|
פרק מיוחד בחוק יעסוק בפיצוי חברות וגופים אחרים שהקימו תשתיות באזורים שיפונו: חברות הטלפון הסלולרי, חברת חשמל, קווי מים, מבני ציבור, בתי כנסת ועוד.
מנסחי החוק עדיין דנים בשאלה, כיצד לפצות את מקימי התשתיות, ועל פי אלו קריטריונים.
הקושי בסעיף זה נובע מן העובדה שהבעלות על התשתיות איננה ברורה בכל המקרים. האם, למשל, בתי הכנסת שייכים ליישובים עצמם, או שמא יש לפצות גם את מי שתרמו להקמתם? שאלות אלה עדיין נידונות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שכר טרחת עו"ד
|
|
|
|
|
|
|
החוק החדש יגביל את שכר הטרחה שיוכלו לגבות עורכי הדין שייצגו את התושבים המפונים (בדומה להגבלות הקיימות בחוקים אחרים, כגון חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים). משרד המשפטים עומד בקשר עם לשכת עורכי הדין בנושא. הלשכה, מצדה, טרם נתנה את חוות דעתה בעניין, ולא ערכה כל דיון רשמי בנושא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סנקציות לסרבני פינוי
|
|
|
|
|
|
|
פרק זה הוא הרגיש ביותר בהצעת החוק, והוראותיו נשמרות לעת עתה בסודי סודות. הפרק יעסוק בסנקציות שיוטלו על מי שלא יציית לחוק או יפריע לתהליך הפינוי.
במילים אחרות: אם הפיצויים השמנים הם "הגזר", הרי פרק זה הוא "המקל". עם זאת, הפרק טרם גובש באופן סופי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
