 |
/images/archive/gallery/210/179.jpg הלוויית הרב שך
צילום: נאור רהב  |
|
|
|
|
| ימים נוראים פוקדים את ישיבת פוניבז', האליטה של העולם החרדי. זה התחיל בהתנכלויות קטנות, השלכת קוגל ומיני מטעמים. תוך זמן קצר זה הידרדר למסע השמצות, הפחדות וגם אלימות, שמאיימות לקרוע את הישיבה לשתיים. "המחבלים" ו"השונאים" מתקוטטים סביב השאלה מי יירש את הרב שך. שניים אוחזים, הרב כהנמן והרב מרקוביץ'. והרב שך? ודאי מתהפך בקברו. הסודות, התככים וחשיפת הפרוטוקולים על מיטב הלכלוכים שמתחת לפראק |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אינספור תארים נקשרו לה, לישיבה הכי נחשבת בעולם היהודי, ישיבת פוניבז', שכולם קוראים לה פונוביז' או פונוביץ', או סתם "הישיבה" בה"א הידיעה. "האוקספורד של עולם הישיבות", "ההארוורד של עולם הישיבות", "ספינת הדגל", "סיירת מטכ"ל של הצעירים החרדים" ועוד ועוד. אבל לפעמים פוניבז' דומה לסיירת מטכ"ל עוד פחות ממה שנדמה לחרדים, ומתקרבת יותר לפלוגה מסייעת פרועה במיוחד ב"גולני". גם הגולנצ'יקים יכולים ללמוד בפוניבז' מהו "זובור" אמיתי, עד כמה הוא תורם לגיבושה של "גאוות יחידה" ועד כמה הוא מסוכן.
בשנים האחרונות פוניבז' קצת ירדה מהכותרות. בעיקר מאז ש"הראש ישיבה" המיתולוגי, הרב אליעזר שך, הלך לעולמו לפני שלוש שנים, אבל גם כך, עדיין להתקבל לפוניבז' זה בחילונית כמו להתקבל למחלקת הנוער של קבוצת הכדורגל ההולנדית אייאקס. רק שבאייאקס העסק קצת פחות תחרותי, ומי שלא טוב מול השער ומשחק הראש שלו בנגיחות לקוי, יורד לשבת על הספסל. מספסלי הלימוד בישיבת פוניבז' רצוי לא לקום. ומי שמשחק הראש שלו לקוי? הוא בכלל לא ימצא את עצמו בישיבה. המתח הלימודי מתמיד, תחרותי ושוחק ובין התלמידים מתנהל קרב מוחות אגרסיבי על ההצטיינות מול דפי הגמרא.
עכשיו מתמקדת פוניבז' בקרב אחר ובחלל הישיבה מרחפת סכנת פילוג. כבר לא מעט שנים שוררת מלחמה קשה בישיבה והתלמידים מקדישים את הזמן שיועד לפלפול במחלוקות שבין אביי לרבא, בין בית הלל לבית שמאי ובין הרמב"ם לראב"ד לעיסוק אינטנסיבי בדקדוקי המחלוקת הגדולה שבימים אלה כבר מאיימת לקרוע את הישיבה לשניים, ממש.
באחד מאינספור כתבי ההשמצה שהניבה המחלוקת בפוניבז' נכתב, בחלק העדין, על אלו אשר "עומדים נבעתים ונרעדים הכיצד פאר הישיבות, מחמד לכל רואה" השתנתה ו"במקום לגדל בחורי חמד המנצחים זה את
זה בהלכה, עלו גדלו להם בעלי מחלוקת המנצחים זה את זה בידיהם".
במלחמה הזו יש צד שמכונה "המחבלים" (במלעיל) וצד שמכונה "השונאים" (גם במלעיל. בעצם, בשביל להיכנס לאווירה, כל מילת קוד חרדית לאורך הכתבה כדאי לנסות לגלגל על הלשון במלעיל). יש בה פשקווילים והשמצות על חשובי הרבנים בישיבה, זריקת בקבוקים וחתיכות קוגל על רבנים,שבירת פלורסנטים,קרב גדול על נכסים בשווי עשרות מיליוני דולרים וקרב רב בין ראשי הישיבה על סמלי הסטטוס היוקרתיים, מי יקבל עלייה יוקרתית לתורה, מי ימסור את השיעורים הנחשבים, מי יישב במקומות המכובדים, אפילו למי יוקדשו חיקויי התלמידים בפורים, ועוד ועוד.
המלחמה הזו הובילה לכך שבשבועות האחרונים עסוקים תלמידי הישיבה בהחתמת עצומה שמיועדת לגדולי התורה, מן הסתם לרב יוסף שלום אלישיב ולרב אהרון לייב שטיינמן, וקוראת פשוט לפלג את הישיבה. את הרעיון לעצומה קיבלו התלמידים מלא אחר מאשר אחד מראשי הישיבה. האקט שעשוי להפתיע באופיו הדמוקרטי גרר ביקורת צפויה על הדמוקרטיזציה המחלחלת לישיבה הליטאית היוקרתית מכולן, משל היתה בית ספר פתוח. "פתאום ילדים בני 16 חותמים על עצומה לגדולי התורה", נשמעת התמיהה. כך או כך, היום יותר מתמיד האפשרות לפילוג בפוניבז' נראית לא ממש מופרכת. לא ברור מה יהיה בסוף. אבל אם תתפלג הישיבה שהפכה לסמל ומישהו ישאל אתכם פעם למה בעצם? להלן פרטי הסיפור הקטנוני והלא ייאמן: על מה חרבה ישיבת פוניבז'. ואם יימנע הפילוג, אזי להלן הצצה לפינות האפלות של היכל התורה של פוניבז', לקודים הפנימיים, לאופי הפרוע של הקרבות הפנימיים ולפרטי הפרטים של סיפור המחלוקת שמלווה את הישיבה למעלה מ-15 שנה, כולל חשיפה ראשונה מתוך הפרוטוקולים המביכים של התדיינות ראשי הישיבה בפני הבוררות הרבנית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ראשות הישיבה כחלק מעסקת שידוכיו
|
|
|
 |
|
|
|
קצת רקע הכרחי: בתחילת שנות הארבעים הגיע לארץ ישראל הרב שלמה יוסף כהנמן, הידוע בכינויו המחייב "הרב מפוניבז'". בצל חורבן הקהילות היהודיות והישיבות בשואה ובכללן חיסול הקהילה היהודית בעיירה הליטאית פוניבז', הופיע הרב בבני ברק והסביר לכל מי שהסכים לשמוע שהוא הולך להרים את עולם הישיבות מעפר ואפר המשרפות. רבים בציבור החרדי דאז יותר ריחמו עליו מאשר הקשיבו לו. ברחובות הקטנים הילכה השמועה שהרב מפוניבז', שאיבד בשואה את רוב משפחתו ותלמידי ישיבתו, איבד גם את שפיותו.
אבל הרב כהנמן, עמוס בחלומות על שיקום עולם התורה ומגובה ב"חזון איש", מצא את הגבעה הכי גבוהה בבני ברק, שתזכה לכינוי "גבעת הישיבה", אסף שבעה תלמידים והקים, יש מאין, את ישיבת פוניבז'. הוא כיהן כ"נשיא הישיבה" וכבעל הבית והעמיד בראשה שלושה ראשי ישיבה ענקים, שכבר הלכו לעולמם: הרב שמואל רוזובסקי, הרב דוד פוברסקי והרב אליעזר שך, מי שלימים יהפוך לאחת הדמויות הכי משפיעות בישראל. פוניבז' הפכה לאימפריה של תורה.
אז מה קרה פתאום? איך נוצרה סכנת פילוג? בשנת 69' הלך לעולמו הרב יוסף שלמה כהנמן והוריש את תפקיד "נשיא הישיבה" ומנהלה לבנו, הרב אברהם כהנמן. מאז 98', בשל מצבו הבריאותי, הרב כהנמן הבן כבר לא מנהל בפועל את הישיבה, אבל יש לו שני ילדים, אליעזר וציפורה. בנות לא מקבלות ירושה בישיבה, כך שהקרב על השליטה מתנהל בין שני גיסים: הרב אליעזר כהנמן ובעלה של ציפורה, הרב שמואל מרקוביץ', או בלשונו של הרב חיים צימבליסט, מי שמונה לדיין בורר בפרשה: "התפתחו עוינות וחשדות בין הני תרי גיסי (שני הגיסים), הבן והחתן. לאט לאט נוצרו בישיבה ומסביבה שני מחנות".
אבל לא מדובר רק בקרב משפחתי בין "הני תרי גיסי". כל חשובי הרבנים הליטאים מעורבים עד צוואר בקרב המתחולל. ארבע דמויות מרכזיות בפוניבז' מעורבות ישירות בסכסוך. לצדו של הרב אליעזר כהנמן עומדים שני ראשי הישיבה הנוכחיים בפוניבז', הרב גרשון (ר' גרשן) אדלשטיין והרב ברוך דב (ר' ברל) פוברסקי, בנו של אחד משלושת ראשי הישיבה הקודמים, הרב דוד פוברסקי.
מול השלישייה כהנמן-אדלשטיין-פוברסקי ונאמניהם ניצב הרב שמואל מרקוביץ' עם נאמניו. הרב מרקוביץ' דורש להשוות את מעמדו למעמד שני ראשי הישיבה ולהפוך לראש ישיבה שלישי בפוניבז'. במקביל הוא והרב כהנמן נאבקים גם על השליטה החומרית והמנהלית בישיבה. מעמד של "ראש ישיבה" בפוניבז' אינו דבר פשוט. מרקוביץ' (56), צעיר בכמעט 20 שנה מהרבנים אדלשטיין ופוברסקי. מתנגדיו טוענים שהוא לא ראוי. הוא ותומכיו טוענים שקודם כל בוודאי שהוא ראוי וחוץ מזה "הבטיחו לו" את ראשות הישיבה כחלק מעסקת שידוכיו עם בת הרב אברהם כהנמן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הרב שמואל מרקוביץ.
|
|
|
|
|
|
|
מי יעלה ל"שלישי"?
|
|
|
|
|
|
|
96' היתה שנת שערוריות גדולה בפוניבז'. תפקודו של הרב שך נפגע בשל מצבו הבריאותי. הוא אפילו רצה לעזוב את הדירה שהקצתה לו הישיבה בטענה שהוא כבר לא עומד בפועל בראשה ולא נותן שיחות ושיעורים, אז לא מגיע לו. הוא הפנה שאלה הלכתית נוגעת ללב ל"פוסק הדור", הרב יוסף שלום אלישיב, שפסק כי הרב שך יכול וצריך להישאר בדירת הישיבה. מדירתו של הרב שך עוד הספיקה לצאת באותה שנה ההוראה הפוליטית האחרונה שלו: "הצביעו לבנימין נתניהו", אבל הוא הפסיק לתפקד כראש ישיבה.
החלל שהותיר אחריו הרב שך כנראה לא יתמלא בקרוב ולא רק בפוניבז', אבל לאור העובדה שהרב רוזובסקי נפטר ב-79' הרי שמבין שלושת ראשי הישיבה המיתולוגיים, הרבנים שך, רוזובסקי ופוברסקי נותר בפועל רק האחרון, עד שנפטר ב-99'.
קרבות הירושה והשליטה על הישיבה תפסו מאז תאוצה. בין הרב מרקוביץ' לרב כהנמן התנהל קרב על השליטה הגשמית בישיבה. הקרב על השליטה הרוחנית, על תפקיד ראש הישיבה, התנהל בין הרב מרקוביץ' לרבנים אדלשטיין ופוברסקי הבן.
הקרבות פרצו על סמלי הסטטוס המאפיינים "ראש ישיבה". הראשון שבהם: הקרב על "שלישי" (כרגיל: במלעיל). שבעה עולים לתורה בשבת, שתי העליות הראשונות שמורות לכהן ולוי, כך שהעלייה השלישית היא היוקרתית מכולן. בפוניבז' היא היתה שמורה לראשי הישיבה. הגבאי האחראי על הענקת העליות לתורה החליט להעניק לרבנים גרשון אדלשטיין וברל פוברסקי עליות לתורה ב"שלישי". גם הרב מרקוביץ', מגיד שיעור ל"שיעור א'", שיעור הצעירים בישיבה, שחשיבותו פחותה בהרבה מהשיעורים היוקרתיים "שיעור ב'" ו"שיעור ג'", רצה לעלות "שלישי".
מתנגדיו החליטו למנוע זאת. תלמידים בישיבה מחסידי הרב מרקוביץ' כעסו שלא נותנים כבוד לרבם וכמחאה עשו את הבלתי ייאמן: כיבו את האור בבית המדרש הכי מפורסם בעולם, קול התורה נדם בפוניבז'. לקח פחות מעשר דקות עד שהאור חזר, אבל ההלם והזעזוע מביטול לימוד התורה בבית המדרש ש-24 שעות ביממה, 354 ימים בשנה, על פי הלוח העברי של פוניבז', אין אפשרות להיכנס אליו ולא למצוא מישהו עסוק בתורה, הכה גלים וקרע קרעים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הרב אליעזר כהנמן.
|
|
|
|
|
|
|
"שייגץ, צא טמא"
|
|
|
|
|
|
|
בין היתר קרע בין הרב מרקוביץ' לבין השווער (חותן) שלו, הרב אברהם כהנמן, שציטט את אחד מאבות תנועת המוסר ואמר "הסבא מנוברדוק זרק נעל על החתן שלו והוציא אותו מהישיבה וזה מה שאני צריך לעשות". בבוררות הרבנית, השאלה האם יכול הרב כהנמן לנשל את חתנו מתפקידיו בישיבה ומהמצוות הדתיות שבצדם, עוד תתפוס מקום מכריע.
שנה אחר כך, או אולי שנה קודם, אף אחד לא זוכר מתי ואיך בדיוק, הרב מרקוביץ' התיישב "במזרח", סמל סטטוס נוסף השמור לגדולים באמת. "מזרח" הוא שם קוד למקומות הכי מכובדים, סמוך לארון הקודש המוצב בכותל המזרחי של בתי הכנסת באירופה, כדי שפני המתפללים יופנו מזרחה, לכיוון ירושלים. היה ברור שפיצוץ הוא רק עניין של זמן. המקום כבר נקבע: זירת בית המדרש של הישיבה בואכה חדר האוכל. בעצם גם על הזמן הראוי לקרב הבקבוקים הגדול היה אפשר להמר: חגיגות שמחת תורה.
יום החגיגות הפך זה מכבר בפוניבז' ליום קרבות מרכזי בין המחנות הניצים. כל מחנה תלמידים מפזז ושר לפני רבו האהוב, כחלק ממאבק על מדד הרייטינג, סביב איזה רב רוקדים יותר. יש לא מעט דחיפות בין מעגלי הרוקדים השונים, מרפקים ננעצים, רגליים נשלחות, לעתים זה מידרדר למכות. והנשים: הן יושבות ביציע וצופות במתרחש. את שמחת תורה של תשנ"ח מתקשים לשכוח בפוניבז'.
מתאר תלמיד ממחנה מרקוביץ': "לייזר (הכוונה המזלזלת לרב כהנמן) ישב ב'מזרח' ואז נכנס הרב מרקוביץ' לרחבת הבית מדרש לאזור הריקודים. התלמידים קיבלו את הרב מרקוביץ' בשירה גדולה ובכבוד גדול, לייזר התרגז, לא שלט בעצמו, קם ודחף אותו".
ממשיך לתאר תלמיד ממחנה כהנמן-אדלשטיין פוברסקי: "זה לא היה בבית המדרש אלא בחדר האוכל, והרב כהנמן לא דחף את שמוליק (הכוונה המזלזלת לרב מרקוביץ'), מה פתאום דחף? אולי רק אמר לו משהו. נכנס הרב כהנמן למסיבת החג בחדר האוכל ואז 'המחבלים' של מרקוביץ' התחילו לרגום אותו ולזרוק עליו בקבוקים, צלחות ונקניקים. הרב כהנמן ברח".
מוסיף התלמיד ממחנה מרקוביץ', בחצי חיוך: "זרקו עליו גם חתיכות קוגל". מוסיף ראש הישיבה דהיום, הרב ברל פוברסקי, מתוך הפרוטוקולים של הבוררות הרבנית בנושא: "שהגיע חג שמחת תורה, עלינו לישיבה אני ור' גרשון ור' לייזר וזרקו עלינו בקבוקים ואבנים ושרו'קרני רשעים אגדע'".
בעקבות אירועי שמחת תורה החליט הרב פוברסקי האב, אז עדיין ראש הישיבה, לזרוק מהישיבה 12 תלמידים, שנטלו חלק פעיל בהתפרעויות. למרות ההחלטה הם נשארו, בגיבויו של הרב מרקוביץ'. לבית המדרש הם לא העזו להיכנס, אבל כל כניסה שלהם לחדר האוכל למשל לוותה בבלגן, כיבוי אורות, קריאות בוז, "שייגץ, צא טמא", סילוק במכות ועוד.
כמחאה על העובדה שהמועפים לא עזבו את הישיבה, חדלו הרב פוברסקי האב והרב גרשון אדלשטיין לומר שיעורים בישיבה. מחאה שנמשכה כשבועיים. זו לא היתה הפעם הראשונה שתלמידים שהועפו מפוניבז' זכו לגיבוי רבני ופשוט נשארו בישיבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רעול פנים בפוניבז'
|
|
|
|
|
|
|
לקראת אמצע שנות התשעים השתלט הרב מרקוביץ' על קופת הת"ת: "תומכי תורה". מדובר במושג חשוב בעולם הישיבות. מדי פורים פושטים תלמידי הישיבות השונות על בתי החרדים ואוספים תרומות. הכסף שמצטבר בקופה משמש לתמיכה בתלמידים, חליפות, מגבעות, משקפיים ודמי כיס מחולקים דרך הת"ת והשולט בה מחזיק בעמדת כוח לא רעה. מתנגדי הרב מרקוביץ' נבהלו מעמדת הכוח החדשה ופתחו במסע השמצות נגדו.
יום אחד מצאו מאות מתלמידי הישיבה כרוזים שהוכנסו לכיסי חליפותיהם. ביום אחר באמצע ארוחת הערב, נראתה מחלונות חדר האוכל של פוניבז' מכונית אאודי לבנה נעצרת בחריקת בלמים. ירד ממנה רעול פנים שעל ראשו פאה בלונדינית, הנהג נופף בנשק. רעול הפנים נכנס לחדר האוכל והתלמידים המבוהלים ברחו. הרעול שלף את הנשק החרדי האימתני, ערימת פשקווילים נגד מרקוביץ' ופיזר אותה במקום. מספר תלמידים, שנחשדו במעורבות במעשה הועפו מהישיבה, אך בחרו להישאר בה. משגיח מסוים שלח תלמידים לפגוע באחד מהם. הם נכנסו לחדרו של התלמיד וגנבו את בגדיו.
הנקמה במשגיח לא איחרה לבוא, "בגד תחת בגד." סמוך ליום כיפור דפק על דלת בית משפחתו תלמיד בעל פנים תמימות. הרבנית פתחה את הדלת. "לרב נקרעה החליפה, אז הוא שלח אותי לקחת עבורו את הפראק (מעיל רבני) של שבת," אמר התלמיד ועזב עם הפראק בידיו. עקבותיו של הפראק המהודר של המשגיח לא נודעו עד היום.
פורים התקרב, משנכנס אדר מרבים בשמחה. הסמסטרים בישיבות החרדיות מחולקים לשני זמנים עיקריים ללימוד וזמן אחד עם ערך מוסף לנשמה. לנשמה זה "זמן אלול," שרק אזכור שמו מכניס לסוג של חרדת קודש והוא נמשך מראש חודש אלול דרך הימים הנוראים ועד יום כיפור. ללימוד מוקדשים "זמן חורף" מראש חודש חשון עד חופשת פסח, ו"זמן קיץ" מראש חודש אייר ועד תשעה באב.
לקראת סוף "זמן חורף" בשנת תשנ"ח הורה הרב דוד פוברסקי (האב) לרב גרשון אדלשטיין לומר שיחה בישיבה. נאמני מרקוביץ' כעסו, שיחות בישיבת פוניבז' מוסרים רק ראשי הישיבה. הן מכונות "שמועס" שיש אומרים שזה ראשי תיבות "שיעור מוסר," יש אומרים שזה מלשון שמועות על שם תואר העל "מעתיק השמועה," ויש אומרים שזה תרגום המילה "שיחה" ליידיש. היה בכך איתות ברור שהרב אדלשטיין מסומן כראש ישיבה עתידי. כשנכנס לחדר שבו אמור היה להעביר את השיחה, מצא הרב אדלשטיין שנאמני מרקוביץ' היו בו לפניו, הפלורסנטים היו מרוסקים, הרמקולים חתוכים, התקרה שבורה והספסלים? הם פשוט נעלמו מהחדר. גם פשקווילים נגד הרב אדלשטיין התגלגלו בין ספסלי הישיבה.
התגובה לא איחרה לבוא. "קונטרס פני הדברים - להעמיד דברים על דיוקם בעניין המחלוקת בישיבת פוניבז"' יצא לאור. הוא כלל התקפות קשות על הטוען לכתר ראש ישיבת פוניבז,' הרב מרקוביץ.' בין היתר האשמה כי כוחו נובע מהעובדה שהתחתן עם בתו של הרב כהנמן. "למותר לציין שלולי זאת לא היינו שומעים את שמע שמו של החתן הזה, אולי היה ר"מ באיזה ישיבה ספרדית," נכתב שם. עוד טענו בקונטרס שכוחו של הרב מרקוביץ' מבוסס על עיסוקו בענייני מנהלה ולא בתורה. הם גייסו את הממד הערכי הכי חשוב בפוניבז' שעל פיו לזכות במעמד חברתי אפשר רק דרך הצטיינות בלימוד תורה, והצרו על כשלון מאמציו של המשגיח המיתולוגי של פוניבז,' הרב חצק'ל לוינשטיין, "למגר כל מעמד שאינו תורני."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שורשי התנזים של דרעי
|
|
|
|
|
|
|
ב'99- הסכימו שני הצדדים הנצים, הרבנים אליעזר כהנמן ושמואל מרקוביץ,' ללכת לבוררות בפני הרכב דיינים מיוחד שבראשו הועמד הרב חיים גדליה צימבליסט. חלק ניכר מדיוני הבוררות הוקדש לשאלות הלכתיות בנושא דיני ירושה וחזקת שררה. בעיקר עסקו שם בשאלת מעמדם של צמד הרבנים בישיבה. מי שיוכיח כי שלט בניהול הישיבה יחזק את טענתו על "חזקה" שיש לו על ניהולה ועל נכסיה. אינספור עדויות עלו בניסיון של כל צד להוכיח כי עסק בעשייה שיש בה סממנים של בעלות על הישיבה. מי חתם על צ'קים? מי שילם על נקיון נברשת הנורות בבית המדרש לראשונה אחרי 40 שנה? ומי ישב עם אריה דרעי כשהיה שר הפנים?
ואגב דרעי,אם יש עדיין מי שלא מבינים עד כמה פוניבז' היא ציר מרכזי שמשליך גם על מקומות לא צפויים בעולם החרדי, ראוי לציין כי מי שהיה מחפש את המוחות מאחורי הפעילות החריפה של "התנזים של דרעי" היה מגלה כי שלושת הפעילים הבכירים בו, אלה שהבעירו את ש"ס והצהירו על מלחמה ללא גבולות כדי להחזיר את דרעי, הם בוגרי ישיבת פוניבז.' איך לא?
העד, הרב דוד גולדמן, ניסה להסביר, אולי בהומור, מדוע מעמדו של הרב מרקוביץ' מעולם לא היה כשל אחד מראשי הישיבה ואמר: "היה חקיין בפורים בשם שושן והוא היה מחקה בליל פורים את כל ראשי הישיבות ואת כל הצוות. את ר' שמואל לא היה מחקה ואת ר' לייזר כן היה מחקה."
עד אחר, הרב דוד חפץ אמר על הרב מרקוביץ:' "לא החשיבו אותו בישיבה, אולי למד. היו באים אליו על אקונומיקה שחסר ועל הבחורים שלא פותחים דלת למנקים," וגם: "לבוא ולהגיד שאדם שניהל מטבח יש לו מוחזקות בישיבה, זה כמו אדם שסוגר פקקים בקוקה קולה שיגיד שיש לו בעלות במפעל."
האווירה בישיבה היתה מסוכסכת ומפולגת. בוקר אחד במהלך חודש אדר תשנ"ט נכנס אחד מבניו של אליעזר כהנמן, נין הרב מפוניבז,' לשיעור של הרב מרקוביץ' והתחיל לצעוק עליו. נאמני מרקוביץ' החליטו כי מוטלת עליהם חובת המחאה, אחת החובות הכי חביבות על רבים בציבור החרדי. הם חסמו את בית המדרש של פוניבז,' הוציאו את הספסלים וכיבו את החשמל. שוב הופסק לימוד התורה בפוניבז.' באותו ערב נפטר ראש הישיבה הרב דוד פוברסקי ובישיבה האשימו: "בגלל שנדם קול התורה בהיכל פוניבז' עלתה נשמת ראש הישיבה למרום."
אולי פטירת ראש הישיבה תספק רגע של שקט? מתברר שלא, שעדיף עוד רגע של מחלוקת. בנו של הרב דוד פוברסקי המנוח, הרב ברל פוברסקי, היום ראש הישיבה, סיפר בבוררות הדיינים על שיחת טלפון שקיבלה בתו ביום הפטירה של ראש הישיבה: "אחרי פטירתו של אבא, באותו לילה היה טלפון לבתי 'מה שלום סבא שלכם."'?
הרבה סיפורים הסתובבו בפוניבז' על אודות ההתעללות הטלפונית שעבר הרב פוברסקי. היו תקופות שבהן בית משפחת פוברסקי ברחוב בן זכאי בבני ברק הפך ביוזמת הצד שכנגד אבן שואבת להזמנות טלפוניות שונות ומשונות, פיצות, פרחים ועופות זרמו אל ביתו בכמויות ובשעות משונות. הוא סיפר לדיינים: "היו מתקשרים אלי כל לילה באחת וחצי, קללות, ניבולי פה, טרור ואיומים." בימים אלה הפך ראש הישיבה השני, הרב גרשון אדלשטיין, ליעד המועדף להטרדות טלפוניות ליליות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מלקק גלידה ברחוב
|
|
|
|
|
|
|
מרכיב מרכזי בדיונים עסק בשאלה האם הובטחה לרב מרקוביץ' משרת ראש הישיבה כחלק מעסקת השידוך עם בת הרב אברהם כהנמן או כפסיקת הבורר הרב צימבליסט: "שכל השידוך שנשתדך ר' שמואל מרקוביץ' עם בתו של הרב אברהם כהנמן היה לשם כך, שיהיה ראש ישיבה." הרב פוברסקי חלק עליו ואמר כי בסך הכל הוסכם שמרקוביץ' "ראוי להגיד שיעור א,"' שזה רחוק מאוד מלהיות ראש ישיבה. על הרב מרקוביץ' אמר, "אני לא יודע איזה רוח נורא ואיום נכנסה בו." אחר כך האשים את הרב מרקוביץ:' "ולא עוד, אלא שהוא היה מדבר עלי בפני הרב שך."
נקודה רגישה הרב שך, כמו גם השאלה במי הוא היה תומך היום לתפקיד ראש הישיבה. הרב מרקוביץ' ונאמניו טוענים כי הם ממשיכי הרב שך ומלחמותיו נגד הרב פוברסקי האבא. כן, היו גם כאלה. הרקע למלחמת הרב שך ברב פוברסקי נעוץ בשנת '88 כשהרב פוברסקי רצה להכניס לישיבה את חתנו הרב ברוך (בובקה) פינס. הרב שך התנגד אידאולוגית להענקת תפקידים בישיבה על בסיס של שיוך משפחתי, אבל פה היה לו בנוסף להתנגדות למשפחתולוגיה נימוק נוסף: טענה שהרב פינס נראה עומד ברחוב ליד קיוסק ומלקק גלידה, או ארטיק, לא ברור. הרב שך חשב שזה מספיק בשביל לפסול מועמד ללמד בפוניבז' ולפתוח מלחמה פנימית. עד כמה ראה הרב שך בפוניבז' ישיבה שתהווה מודל ומופת, מעידה העובדה כי הוא עצמו סידר לרב עם הארטיק לשמש כרב בישיבות ליטאיות אחרות, מהחשובות ביותר.
את הכינוי "מחבלים," שמלווה היום את נאמני הרב מרקוביץ,' העניק הרב פוברסקי האבא לקבוצה שפעלה אז נגדו, כביכול או לא כביכול מטעם הרב שך. יש בין נאמני הרב שך מי שמתעקשים שקבוצת "ההוצאה לפועל" המיתולוגית שהתקבצה סביב הרב שך עסקה בדברים יותר מהותיים. מה למשל? "למשל פיזור גז מדמיע באירוע של חב"ד," "למשל מבצע לרוקן את המים במקווה שנפתח בבני ברק על פי שיטת חב"ד המנוגדת לזו הליטאית" ועוד.
העד, הרב דוד חפץ, אמר כי התריע בפני הרב מרקוביץ' שהאנשים סביבו משבשים את דעתו ומובילים אותו "למלחמות ולדברים אבסורדיים ועד 'המחבלים."' גרסתו למועד הולדתה של קבוצת 'המחבלים' היתה אחרת: "זאת קבוצה אלימה שקמה לפני ר' שמואל וזה התחיל כשר' ברל נסע להגיד שיעור בעמנואל." הרב שך בעל העמדות היוניות הידועות התנגד להקמת ההתנחלות החרדית בשטחים מסיבותיו הידועות "לא להתגרות בגויים" וכד' ועל פי הרב חפץ, בעקבות שיעורו של הרב ברל פוברסקי בעמנואל פעלו 'המחבלים' לראשונה ו"כל הישיבה היתה מוצפת בפתקים: 'רבם דקרו."'
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרב כהנמן יהיה "נשיא הישיבה"
|
|
|
|
|
|
|
סיפור "המחבלים" כיכב בדיוני הבוררים. ראש הישיבה, הרב גרשון אדלשטיין, הבהיר את עמדתו כי: "הטרור מאורגן ומתוכנן ולא ספונטני, כשמורגש כי יש מי שעומד מאחורי זה. אני יודע מי זה, אך איני רוצה לדבר על זה." בא כוחו של הרב מרקוביץ' הכחיש: "אחד הדברים שעלה זה נושא 'המחבלים.' ראשית אנו מכחישים בכל לשון של הכחשה שהרב מרקוביץ' מנווט או מעורב בטרור והוא מוחה על כך. יותר מזה שהוא לא שותף לטרור, אלא הוא הנפגע העיקרי מהטרור."
הדיונים נמשכו ונמשכו ולבסוף, לפני כארבע שנים וחצי אפילו פורסם פסק הדין, שקבע פשרה וחלוקה בין שני הגיסים. הבן, הרב כהנמן, ישלוט בנושא הכלכלי-גשמי, והחתן, הרב מרקוביץ,'יפוצה בתחום החינוכי-רוחני".להפריד בין התחומים באופן שכל אחד יהא 'מלך בעירו' ואין מלכות נוגעת בחברתה," הסביר הדיין צימבליסט. הוחלט כי לרב מרקוביץ' יתאפשר לומר את "שיעור ג"' היוקרתי ואף למסור "שיעור כללי" היוקרתי עוד יותר, אם כי פעם בשבועיים, בניגוד לשני ראשי הישיבה המבוגרים שיזכו לתפקידי קודמיהם, ראשי הישיבה המיתולוגיים, ויאמרו "שיעור כללי" כל אחד פעם בשבוע.
בתחום קבלת והעפת תלמידים מהישיבה,כמו גם קבלת אנשי צוות רוחני חדשים, הוכרז על שיתוף בהחלטות. נקבע כי תוארו של הרב כהנמן יהיה "נשיא הישיבה" ומאידך הוחלט במפורש שמעמד הרב מרקוביץ' יהיה "כאחד מראשי הישיבה בכל ענייני הכבוד," וגם משכורתו תעודכן ותהיה כשל ראשי הישיבה.
בפועל זה לא קרה. לטענת מקורבי הרב מרקוביץ' ניחא אם שכרו רק לא היה מעודכן, אבל כבר שנתיים שלייזר כהנמן בכלל לא נותן לו משכורת. תשובת מקורבי כהנמן: הרב מרקוביץ' חייב לו כסף ולא רוצה להחזיר אז הרב כהנמן גובה את החוב בצורה כזו. מעמדו של הרב מרקוביץ' גם לא הושווה לשל ראשי הישיבה, הוא לא מקבל "שלישי" ותלמידים המזוהים איתו טוענים כי הם לא מקבלים בכלל עליות לתורה וכי אפילו הכיבוד הנמוך מכולם, זה השמור לילדים של גלילת ספר התורה, לא ניתן להם בבית הכנסת של הישיבה.
פסק הדין הממוסמס זכה לעוד תיקונים והבהרות. ראש ההרכב, הדיין הרב צימבליסט, חטף התקפות ממתנגדי מרקוביץ,' שפרסמו חוברת השגות חריפה על פסק הדין שבה הסבירו שהרב צימבליסט "לא ירד לעומק הבנת עניין זה והוכיח חוסר הבנה והתמצאות בכל צורת התנהלות הדברים," וקבעו כי "חסרה כאן בקיאות במערכת ישיבת פוניבז' והישיבות בכלל." בין השורות התחבאה ביקורת עוד הרבה יותר נוקבת. כהנמן אפילו פנה לבית משפט חילוני וחזר בו רק לאחר מכתב חריף במיוחד של הרב אלישיב נגד ההולכים לערכאות של החילונים ונגד המבזים את הרב צימבליסט "בדברי לעג, בביטויים שפלים ובאיומים."
הרב כהנמן ניצל את השליטה המנהלית עד תום והרב מרקוביץ' מסיבה לא ברורה אף פירק בפועל את מחנה התלמידים המגובש שלו, 'המחבלים' חזרו ללמוד ושקט יחסי השתרר בפוניבז.' היה נראה שהרב מרקוביץ' מסתפק במה שניתן לו: אמירת שיעור ג.' אבל לא לאורך זמן. לפני מספר חודשים הוא קיבל מכתב משלושה מחשובי הרבנים הליטאים,הרב מיכל יהודה לפקוביץ,' הרב נסים קרליץ והרב חיים קנייבסקי, ובו הם מתרים בו בשל העובדה שהוא מחולל מהומות בכך שבמודעות שונות הוא מכנה את עצמו ראש ישיבת פוניבז' ובנוסף, ואולי חמור מכך, התחיל לומר בשנת הלימודים האחרונה "שמועס," שאמירתן כזכור שמורה בפוניבז' רק לראשי הישיבה.
הגזרה התחממה. תלמידים עמדו תחת לחצים שלא להצטרף לשיעוריו של הרב מרקוביץ' ורבים מהם נענו. יוזמתו של מרקוביץ' בתחילת "זמן אלול" השנה, להתחיל למסור בעצמו שיעורים גם לשיעור א' התקבלה כאיתות שהוא רוצה לשבות את לב התלמידים הצעירים ולבנות לו מחנה לקראת הימים הבאים. נהיו "ימים נוראים" תרתי משמע בפוניבז' וכולם שוב נכנסו לכוננות ולדריכות לקראת "שמחת תורה" השנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פיצול התפילות ב"שמחת תורה"
|
|
|
|
|
|
|
ואז נפל דבר. ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין הטיל פצצה וחולל פילוג מעשי בישיבה. הוא הכריז על פיצול התפילות ב"שמחת תורה." הוא הותיר לרב מרקוביץ' ולנאמניו את בית המדרש המרכזי של פוניבז' וירד עם כל מחנה כהנמןאדלשטיין-פוברסקי להתפלל בבית מדרש סמוך. לשואלים הסביר כי בסך הכל רצה למנוע את המחזות המוכרים של שמחת תורה, החיכוכים, הדחיפות, קרב השירה בעד ונגד הרבנים השונים ואת המחזה הקשה אל מול עיני יושבות עזרת הנשים. כולם חיכו לצעד הבא. הוא הגיע בבום. הרב אדלשטיין ראה כי טוב הפילוג, והמליץ לתלמידיו לארגן את העצומה הקוראת לפלג את הישיבה. היא נפתחת במילים "אנו תלמידי ישיבת פוניבז' פונים בזה למרנן גדולי התורה שליט"א אשר כבר עוסקים בהשכנת שלום בישיה"ק (ישיבתנו הקדושה"( ונמשכת בהצהרה: "היות והמצב בישיבה כיום הוא שקיימים חילוקי דעות הן בקרב הנהלת הישיבה והן בקרב בני הישיבה וזה מפריע מאוד להצלחתם של בני הישיבה, והעצה היחידה להשכנת השלום היא לחלק את הישיבה לשתי ישיבות."
עכשיו השאלה כמה יחתמו. כ1,100- תלמידים רשומים בפוניבז,' מאה מתוכם לא ממש בישיבה אלא במסעות התחזקות רוחניים בישיבות אחרות, כך שהרבנים מנהלים פריימריס על לבם של כאלף תלמידים. על פי טענת מחנה הרב אדלשטיין למעלה מ700- כבר חתמו על תמיכה בפילוג. נאמני הרב מרקוביץ' מגחכים ואומרים כי ההנהגה הכריזמטית של רבם והעובדה שלמרות הכל יש הרבה תלמידים בישיבה שנוהים אחריו, וחשוב מכך שהרב אלישיב סבור שהלכתית הצדק איתו, ושגם הרב שך תמך בו, תוביל לכך שבסופו של דבר, מתישהו, הוא יהיה ראש ישיבת פוניבז.' מתנגדיו אומרים "זו לא כריזמה, הוא סיפק אקשן, שאין בישיבה מאז שהרב שך איננו והחבר'ה פשוט אוהבים את זה."
גם בסביבתו של הרב אדלשטיין מביטים רחוק ונאחזים ברב שך. הם מתעקשים כי מעשה הפילוג המפתיע של הרב אדלשטיין מעיד שמנהיג חרדי חדש נולד ויפציע בדור הבא של ההנהגה החרדית וכי הוא מאותת על מנהיגות מהסוג שהליטאים מתגעגעים אליה, "הוא הוכיח שגם הוא כמו הרב שך 'ערלאכער' ')אמיתי.' למעשה, כינוי הלל בלתי ניתן לתרגום, אולי דוס שמונע מיראת שמים אמיתית ונקייה מאינטרסים) שמסוגל להיות בעל מחלוקת כשצריך, זו כבר מנהיגות כללית," נשמעה המחמאה היומרנית והמוזרה לכאורה שוב ושוב.
עכשיו צריך לחכות לבאות. לדחות את העיסוק בשאלה המסקרנת והמטרידה העולה כשנוברים בפוניבז' לעומק: איך כל השכל הזה וכמויות הענק של האיי-קיו הצליחו להידחס במשך השנים בבית מדרש אחד, בין כל הספסלים והסטנדים ואל מול ארון הקודש המוזהב. ולתהות לאן יובילו ערימות השנאה שהצטברו על "גבעת הישיבה."
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
