 |
1. מי אמר שהעורך הדתי החדש של עיתון הארץ לא הצליח להחדיר בו ובכתביו קצת רוח דתית? זוהי כותרתו של מאמר המערכת של העיתון מיום שני האחרון: "ההתנתקות מעל הכל". דת ההתנתקות החדשה השתלטה על כל סדר היום של העיתון, שמוכן לספוג מאות מיליוני שקלים לחרדים, את המשך שרידותו של שנוא נפשו שרון בתפקיד ראש הממשלה, וכל צרה צרורה אחרת, ובלבד שיפונו כבר המתנחלים המעצבנים מגוש קטיף. האם בקרוב יתחיל יום העבודה בעיתון בתפילה קצרה לאל אלוהי ההתנתקות? 2. ברגע ששרי שינוי פוטרו מהממשלה, והאפשרות של כניסת ש"ס לממשלה נהפכה לריאלית, חזרו כמעט כל כלי התקשורת ושלפו מהארכיון את פסק ההלכה ההוא, המפורסם כל כך, של הרב עובדיה על הנכונות להחזיר שטחים במקרה של פיקוח נפש. מילא שכל פעם חוזרים על אותה מנטרה, לזה כבר התרגלנו, אבל מעניין למה אף אחד לא נזכר בפסק הלכה הרבה יותר חדש וחד משמעי, של אותו רב עובדיה, כנגד תוכנית ההתנתקות העומדת על הפרק? 3. כך כתב נחום ברנע בטורו השבועי ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות": "ברית עתירת תקציב בין שר הפנים החדש לשר האוצר, תרפא אצל רבים מחברי המרכז את כאב אובדנה של ארץ ישראל". כך, במחי שרבוט כמה מילים, הופך ברנע את חברי מרכז הליכוד לספסרים בזויים באדמת ארץ ישראל. איך התיאור הזה מתיישב עם החלטות חוזרות ונשנות של מרכז הליכוד כנגד ההתנתקות וכנגד ראש הממשלה, וביניהן הסירוב להכנסת מפלגת העבודה לממשלה ותבוסתו של ח"כ הירשזון? 4. אם שר תוצרת ש"ס היה מבצע מחטף בדקות האחרונות שלו לכהונה כמו שביצע השר פורז כשהאריך את שעון הקיץ, גם אז כלי התקשורת היו מתייחסים לכך בחיוך והבנה כאילו עשה משהו מתבקש? 5. סילבי קשת זעמה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות על טומי לפיד שלדבריה "לא צייץ על העברת 130 מיליון שקל למפד"ל, לטובת המכינות הקדם צבאיות שלה, שרבים מרבניהן מסיתים בפראות נגד שרון וקוראים לסרבנות". כנראה שלקשקושים הממוחזרים של סילבי קשת כבר התרגלנו מזמן, אבל על ראשי מכינות שקוראים לסרבנות עוד לא שמענו, להיפך. אז יכול להיות שסילבי קשת מבלה יותר מדי זמן עם נשות מחסום ווטש, שסובלות מקושי להפריד דמיון ומציאות?
|
 |
 |
 |
 |
|
|