 |
/images/archive/gallery/220/553.jpg הומואים דתיים על רקע דגל הגאווה
עיבוד מחשב  |
|
|
| אני לסבית דתיה. אני הומו דתי |
|
| גייז דתיים - יש או אין? זאב, הומו דתי, ורות, לסבית דתיה, משיבים לרב אבינר שקבע: "אין דבר כזה הומו דתי" |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
זאב דרור ורות
13/12/2004 11:05 |
|
|
|
|
|
|
|
הרב אבינר הנכבד, אני דתיה ולסבית (זה לא כל כך מפחיד לומר, אחרי כמה ניסיונות זה אפילו ממש מצליח). כן, אני קיימת בדיוק כמוך וכמו כל אחד אחר. עמדנו יחד למרגלות הר סיני, וקיבלנו שם את אותה התורה ששייכת לך ולי במידה שווה. אני אדם בדיוק כמוך, כמו ילדיך וכמו אהוביך.
גם אני רוצה לאהוב ולהיות נאהבת, גם אני רוצה משפחה, גם אני רוצה שולחן שבת עם נרות דולקים, ניגון של קידוש וזמירות בקולות ילדותיים. גם אני רוצה חתונה עם חברות, עם מנגינות שמחות ועם התרגשות בלב. גם אני מתפללת, צמה, מנקה לפסח, מחפשת תעודת כשרות וכותבת "בס"ד" בראש העמוד.
כן, אני בדיוק כמו עשרות אלפי נערות ונשים צעירות שהתחנכו במוסדות הלימוד הדתיים הטובים ביותר, ששמעו את ההרצאות המאלפות ביותר מפי הרבנים המוכרים ביותר. ואני לסבית.
אני לא לסבית בגלל "היצר". אין בי שום "יצר לסביות", ולא היה בי מעולם. יש בי רצון אנושי וכל כך פשוט לאהבה, לזוגיות, לאינטימיות, לחום, לקרבה, לשיתוף, לרגש, לחיבוק, ל"ביחד", לחברות נפש... לרגע של פקיחת העיניים בבוקר מול אהבת חיי כשהאושר מציף אותי וה"מודה אני" נאמר בכוונה הגדולה ביותר.
האם אני עוברת על האיסור המסוים מהתורה
או מדרבנן? אולי בכלל לא? אולי כן? האם זה משנה? הרי אדם לא מחויב, ואפילו נאסר עליו להתוודות בפני אדם על דברים שבינו לבין אלוהיו.
האם ניתן לשלול את עצם קיומי רק על סמך ההנחה שאני עוברת על עבירה כלשהי? האם אין במעשה זה כדי לשלול את עצם קיומם של כל יושבי תבל? הרי אפילו צדיק אין בארץ, אשר לא יחטא. איני חיה בניגוד לטבע. בוודאי לא יותר מזוג של גבר ואישה אשר אינם יכולים להביא בכוחות עצמו ילדים מסיבות פיזיולוגיות שונות.
האם גם לזוג כזה, אוהב ונפלא ככל שיהיה, ייקרא "עיוות" או "סטייה" של הטבע? האם גם הם יישלחו לסדנה להקהיית הרגשות האנושיים הבסיסיים והטהורים ביותר? האם גם הם יגונו אם יבחרו לאמץ ילד בתואנה כי הם מגדלים אותו בניגוד לדרך הטבע, או שאולי דווקא יזכו להערכה רבה מצד כל הסובבים אותם? מה ההבדל בינם לביני? אני חיה "חיים טבעיים, נורמאליים, מאושרים בשמחה" בדיוק כמו שאני. בלי שום טיפולים שעשויים לאבד יותר מנפש אחת בישראל. אני חיה חיים יהודיים של קודש וחול, של שבת ומועד, של אמונה ושל תפילה. חיים ללא שקר, ללא הרס עצמי וללא עצבות שמקהה כל ניצוץ של קדושה. ואני חיה אותם עם אישה. כן, אני לסבית, דתיה וקיימת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אני הומו דתי
|
|
|
 |
|
|
|
בגיליון האחרון של העלון "מעייני הישועה" שמופץ בבתי הכנסת ברחבי הארץ התפרסם לאחרונה מאמר של הרב שלמה אבינר בנושא של "נטיות הפוכות" כלומר הומוסקסואליות בחברה הדתית. ושוב כמו בעבר הרב אבינר בחר לדון בו באופן לא אנושי, בוטה, אכזרי ומנוכר.
העניין הוא שעד עכשיו הומואים ולסביות דתיים לא עזרו אומץ להגיב על דבריו באופן ישיר, מתוך פחד מתמיד מחשיפה ונידוי חברתי. אלא שהמאמר הנוכחי בעיניי שבר שיא מסוים שאחריו כבר אי אפשר להתעלם מהדברים.
אקדים ואומר מהי זיקתי לנושא. אני בעל תשובה דתי לאומי בן 28 שלומד מקצוע טיפולי בבר אילן. אני אדם הומוסקסואלי ששנים רבות (כ-13 שנה) ניסה להילחם בנטייתו, לבד ובאמצעות מטפלים, כולל מרכז "עצת נפש" . נאלצתי לסיים את המאבק כאשר היה לי ברור שהבטחות של שינוי הנטייה הן הבטחות שווא ועלולות להרוס אותי נפשית. חשוב גם לציין שאני מנהל פורום "גייז דתיים" בוואלה שהוקם לשמש במה לאנשים שמתמודדים עם הנושא הסבוך של שילוב בין נטייה הומולסבית וחיים דתיים. אנו נפגשים עם רבים מרבני הציונות הדתית והם מפתחים את המודעות לנושא בקרבם.
כתוצאה מכל זה הגענו למסקנה שדבריו של הרב אבינר הם חסרי שחר הן ברובד התורני והן ברובד הטיפולי. וחשוב לציין כי דבריי בנושא אינם "שליפות חסרות בסיס" אלא פרי של מחקר יסודי ומדוקדק.
ובכן, אמירה של הרב אבינר על פטנט כלשהו שיש בו 100% הצלחה היא שקר גס. טיפולים לשינוי נטייה מינית - כולל אלו שנוקטים בהם במרכז "עצת נפש" יעילים גם לדעת המטפלים הללו עצמם במיעוט המקרים בלבד וגם זאת רק לאחר תקופה מאד ארוכה בטיפול שנמשכת בין חמש שנים לכל החיים.
מטפלי ההמרה עצמם מעריכים את הצלחתם כלא יותר מ-30% כאשר חוקרים עצמאיים מעריכים אותה בכ-1% ומציינים שבמקרים רבים טיפולים אלו גורמים נזקים רבים, כגון חרדות, דכאונות, התמכרויות, משברים דתיים ורוחניים וגם נסיונות אובדניים.
לפורום שאני מנהל פנו פעמים רבות אנשים שניזוקו כתוצאה מטיפולים ב"עצת נפש" שהיו זקוקים לטיפול רק בכדי להתגבר על נזקים מהטיפול. המידע הזה ידוע גם לכל איש מקצוע דתי וחרדי, ורבים מהם כבר יצאו בגינוי של טיפולי המרה בארץ ובחו"ל.
כמי ששוחח עם מתנדבים של "עצת נפש" אני יכול להגיד שמדובר באנשים שחפים מכל הבנה מקצועית ויודעים בעיקר לשנן את הסיסמה "צריך להאמין שניתן להשתנות". זה לא פלא - מה עוד הם יכולים ללמוד בשלושה חודשי הכשרה פעם בשבוע? שום קו מצוקה מקצועי לא מוכשר בזמן כה קצר. מה בן אדם שעבר 12 מפגשים יודע להגיד לנער דתי הומו ששרוי במצוקה?
הרב אבינר אומר לנו שבעצם, אנו לא קיימים. אני אאכזב אותו - אנו קיימים! והרב לא יוכל יותר להדחיק את הבעיה הזאת על ידי תשובות דמיוניות שגורמות לכולנו הרבה "עגמת נפש".
אנו זקוקים להדרכה אמיתית במצוקה הקשה בה אנו שרויים. אני קורא לרב אבינר להתייחס לדבריי באופן ענייני, לחזור בו מדרכו השקרית והמסוכנת שרק מעצימה סבל ומצוקה של רבים ולהתחיל לחשוב כיצד לתת לאנשים דתיים הומולסביים הדרכה ראויה לשמה.
זאב דרור - קרימינולוג, מנהל פורום "גייז דתיים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
