 |
/images/archive/gallery/225/947.jpg בית המקדש
כל הזכויות שמורות להוצאת כרטא ומכון המקדש. מתוך הספר ''בית המקדש בירושלים'' של הרב ישראל אריאל  |
|
|
|
|
| ספר חדש מציג את ההיסטוריה של בית המקדש בעזרת ציורים והסברים של הרב ישראל אריאל. הנה כמה דוגמאות |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
NRG יהדות
23/12/2004 14:14 |
|
|
|
|
|
|
|
"בית המקדש בירושלים" - יוצא בימים אלו לאור, כמפעל משותף להוצאת הספרים כרטא, ירושלים ומכון המקדש. מחבר הספר: הרב ישראל אריאל.
בעזרת מאות תמונות צבע, המלוות בהסברים תמציתיים נפרשת עבודת המקדש על כל היבטיה: מקום המקדש מאז בריאת האדם,
תולדות המקדש מימי המשכן במדבר עד לחורבן הבית השני; מבנה המקדש, כליו ובגדי הכהונה; עבודת הכהנים והלוויים; העליה לרגל; מקומה של האשה במקדש, עבודת המקדש במעגל השנה: ימי חול ושבת, ראש השנה וראש חודש, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רוקדים לפני ארון הברית.
|
|
|
 |
|
 |
|
מסע ארון הברית – פרץ עוזה
|
|
|
 |
|
|
|
משעלה דוד למלכותו החל בהכנות לבנין המקדש בירושלים. בשלב ראשון העלה את הארון מקרית יערים לירושלים ברוב עם, ככתוב (שמואל–ב ו, ה): 'ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים. ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה [את ידו] אל ארון האלקים ויאחז בו כי שמטו הבקר'.
מתברר מן הפסוקים, שהיתה טעות בהכנת המסע, שכן במקום למנות כהנים ולויים שישאו את הארון על כתפיהם – כפי שנשאו אותו במדבר ובירדן – נתנו את הארון על עגלה חדשה, כפי שנהגו הפלישתים בשלחם את הארון. ומבואר בבמדבר רבה (כא, יב): 'כשהעלה [דוד] את הארון טעה ונתנו על העגלה… תלה הארון עצמו באויר ונשמטו הפרות מתחתיו. קרב עוזה לסמכו (שמואל ב, ו): ויכהו שם האלקים על השל [על ההחלטה השגויה לשאת את הארון בדרך זו]'. מאז נקרא המקום 'פרץ עוזה', ובית עובד אדום הסמוך נבחר כמשכן זמני עבור הארון.
מסע ארון הברית לירושלים.
משנתברר לדוד, כי מאז הביאו את הארון אל בית עובד אדום התברך האיש וביתו, אסף את ישראל להעלות את הארון לירושלים. זה לשון הפסוקים (שמואל–ב ו, יב): 'וילך דוד ויעל את ארון האלקים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה…. ודוד מכרכר בכל עז לפני ה'… וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר. והיה ארון ה' בא עיר דוד, ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ותבז לו בלבה. ויבאו את ארון ה' ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד'. כך הועבר הארון לירושלים, אך עבודת הקרבנות עדיין נמשכה בגבעון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הכנות בשערי חולדה לקראת הכניסה להר הבית.
|
|
|
|
|
|
|
שער חולדה
|
|
|
|
|
|
|
קבלת פני עולי הרגל על ידי נציגי המקדש ובעלי אומנויות בירושלים.
מנהג נאה היה בירושלים לקבל את פני עולי הרגל הבאים מרחוק. להלן תיאור הדברים בלשון המשנה (ביכורים ג, ג): "הגיעו קרוב לירושלים שלחו [עולי הרגל להודיע] לפניהם… הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומנויות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני - באתם לשלום!".
הכנות בשערי חולדה לקראת הכניסה להר הבית.
הכניסה להר הבית מחייבת הכנה מפני מצות 'מורא מקדש'. עולי הרגל היו חולצים את נעליהם, ככתוב (יהושע ה, טו): "של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא". בציור נראים בני משפחה העומדים להיכנס להר הבית, חולצים את נעליהם, מפקידים אותם סמוך לכניסה, ונכנסים עם קרבנם להקרבת קרבן פסח.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עולים לרגל.
|
|
|
|
|
|
|
מנהג הכנסת אורחים בירושלים
|
|
|
|
|
|
|
מידת הכנסת אורחים היתה מן הדברים המאפיינים את אנשי ירושלים. במיוחד ברגלים השתדלו אנשי ירושלים כמידת יכלתם להביא אל ביתם אורחים. כך גם עולי הרגל שיתפו בסעודתם אנשים הצריכים עזרה: לויים, אלמנות, יתומים ואחרים.
זה לשון התוספתא (ברכות ד, ח) : "זה מנהג גדול היה בירושלים, פורסים מטפחת על גבי פתח : כל זמן שהמטפחת פרוסה - אורחים נכנסים, נסתלקה המטפחת - אין רשות לאורחים להיכנס".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מבט מבפנים.
|
|
|
|
|
|
|
"בית המקדש בירושלים"
|
|
|
|
|
|
|
מכון המקדש נוסד בשנת תשמ"ח (1988) על-ידי הרב ישראל אריאל, במטרה לעורר את הלבבות ולהכין את עם ישראל לקראת קיום מצוות "ועשו לי מקדש". במכון פועל צוות חוקרים תלמידי-חכמים, העמל על לימוד הלכות המקדש ובניינו. כן נעזר המכון במומחים במקצועות שונים: ארכיטקטורה, בוטניקה, זואולוגיה, ארכיאולוגיה, ועוד.
מחיר הספר: 169 שקל. את הספר ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות וברשת חניות סטימצקי.
כל הזכויות על התמונות שמורות להוצאת כרטא ומכון המקדש. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
