 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אלעד דויטש מקונן על מצבה העגום למדי של תעשיית המוזיקה הדתית-יהודית. הרבה אופטימיות לא תמצאו בשורות הבאות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא איש בשורות אני היום, יהודים טובים. לא שפעם הייתי, אבל היום במיוחד לא. ישנה בעיה. גדולה. המוזיקה היהודית תקועה. ישנם יוצרים מקוריים, ישנה אווירת התחדשות, יש הופעות, יוצאים דיסקים, ישנה תכונה, ישנו פרסום, אבל מה? חסרה מוזיקה.
המוזיקה החסידית הקלאסית דועכת. שנים לא מצליחים האמנים לייצר חומרים חדשים אשר ידברו אל קהל רחב וישכנעו אותו לקנות את מרכולתם. הסגנון אותו סגנון, הברנז'ה אותה ברנז'ה, והחצוצרות אותן חצוצרות. רק מדי פעם מצליח אומן לייצר שיר אחד שיפרוץ את הגבולות
המצומצמים התוחמים את הז'אנר. המצב גרם לאנשים לברוח ממוזיקה זו ולהתחיל לחפש אלטרנטיבות שיפצו אותם על החוסר שנוצר. חלקם חזרו אל העבר בכדי לגלות מוזיקה שלא הצליחה לפרוץ בזמנה (קרליבך), חלקם נטשו את המוזיקה החסידית אל עבר מחוזות חילוניים וחלקם החליטו במעשה נכון ואמיץ, ליצור ז'אנר חדש אשר ימשיך את המוזיקה החסידית ויווסת אותה לכיוונים הדרושים.
רק שאת ההחלטה הזו מימשו האנשים הלא נכונים. הפחות מוכשרים. אז תשאלו, איך אפשר להצליח בנושא שאתה לא כישרוני בו?
תשובה אחת: לא מצליחים. תנו לי אומן אחד שהצליח בגדול או שיר אחד שהוגדר כלהיט בשנים האחרונות וייזכר בזכות עצמו כשיר מעולה, כזה שיזמזמו אותו גם עוד 20 שנה (לא כולל אהרון רזאל, פרטים בהמשך). אחסוך לכם זמן. לא תמצאו.
תשובה שנייה: האמנים מתרכזים בכל מה שליד המוזיקה במקום להתעסק בדבר האמיתי. לדוגמא - כוכבנות ולוק אישי. חיקוי מובהק של המוזיקה הלועזית. לא ילך בחיים.
עוד דוגמא – בריחה למילים וניסיון לחדש בעיקר בתחום זה. לפני 20 שנה, אם היו מזהים יותר מפסוק אחד מהתורה/תפילה בשיר חסידי, הייתה מוקמת וועדת חקירה פנים-דתית שהיתה מסתיימת בד"כ בנידוי כולל של אותו זמר לשנה.
בימינו, ברוך ה', האופקים אליהם אפשר לנדוד רבים הם ומגוונים. החל מציטוטים שלמים ממגוון תפילות היום יום והחגים, דרך סוגיות שלמות מהגמרא, עבור באמרות ר' נחמן מברסלב השונות ועד כתיבת מילים מקוריות.
לכו על זה. בכיף. רק אל תשכחו את המוזיקה, את הדבר שבגינו יכניס היהודי את היד לכיסו וישקיע כספו בחומרים יהודים מקוריים.
תשובה שלישית: אין קרקע שעליה יכולים הזמרים והלהקות לפרוס את תוצריהם. לציבור החרדי יש את רדיו קול חי. הרוב המוחלט של מאזיניו הם חרדים. לציבור שלנו היה את ערוץ 7. הוא איננו. אינטרנט שמינטרנט. לא שמעתי עליו מאז הטיל ח"כ איתן כבל את כבליו עליו. מצער ככל שיהיה, אין לנו עוד חלופה. כמובן שיש את רדיו מורשת, אבל למרות הסימפטיה שהוא מעורר אצלנו, כשזה מגיע להאזנה אליו, המצב לא שפיר.
כשערוץ התכלת סיפק לנו קליפים לרוב החשיפה אליהם היתה מוגבלת מאד עקב הצורך בטלוויזיה (תורידו את החרדים) ו"יס"/"הוט" (תורידו 70% מהציבור הדתי לאומי).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שבוע ברשת ג'. המדרגות.
|
|
|
 |
|
 |
|
מה עושים?
|
|
|
 |
|
|
|
מה עושים כרגע? מי שיש לו פרוטקציות אצל מיודעינו אורבך, מצליח להחדיר שיר בודד לשעה 11:45 ביום חמישי נתון ב"מילה האחרונה" בגלי צה"ל, בתקווה ששותפתו המשכילה לתוכנית לא תנחית את נחת זרועה על אותו שיר. (מניסיון, מר). מי שאין לו את אותו וויטמין P, מתחיל לקבוע הופעות על גבי הופעות בתקווה לחקות את אנשי גוש קטיף וללקט אוהד אחר אוהד בדרך לתהילה. אני לא שמעתי על הצלחה כבירה בתחום זה.
ישנן כמה נקודות אור בודדות בתוך ים גלי הצונאמי שפרשתי לעיל. אחת מהן היא אהרון רזאל. הוא יכול לראות את עצמו מחוץ לכל ההאשמות שפרשתי עד עכשיו. מקוריות, כישרון מדהים גם בתחום המלל וגם כמובן בתחום המוזיקאלי ויותר מכל – החיבור בין שניהם, אמונה פנימית, ביטחון עצמי וענווה שעוטפת את הכול. ההצלחה מוצדקת ומגיעה לו.
עוד אלומת אור ראויה לציון היא להקת "בין השמשות" אשר כמו רזאל, גם הצליחו לפרוץ אל מעבר לטקסטורה הסמיכה של הכיפה ולשוטט בעולם הרחב. רק חבל שפריצת הלהקה היתה מהירה כל כך שלא הספקנו להגיד "יוני גנוט" וכבר הופיעו ברשת גימל ובערב לזכרו של מאיר אריאל. זה סוג של לצאת קירח מכאן ומכאן. אולי זה עוד יגיע.
עדי רן שווה גם כן ציון מסוים לשבח. אמירה אישית וז'אנר עצמי מובהק מזוהה ויחודי. ולא אקפח את "המדרגות". לקבל שבוע מיוחד על שמם ברשת גימל זה לא משהו שהולך ברגל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פריצה קצרה. בין השמשות.
|
|
|
|
|
|
|
מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
אז מה עושים? קודם כל מתפללים. את שלוש התפילות. בלי לפספס. וברצינות: התרכזות בעיקר, המוזיקה ופחות בנלווים. המוזיקה היא הבשר, כל השאר תבלינים; שילוב מגוון רחב יותר של נגנים; יצירת מקומות השמעה המוניים והרצה רצינית יותר של החומרים המוקלטים.
אבל אם להודות על האמת מבלי להתנצל, עיקר הבעיה הוא הכישרון. שאיננו. אין לאן לברוח. זה מה יש ועם זה נגיע לתיקו, במקרה הטוב. מה שמחזיר אותנו לאופציה העיקרית. להתפלל.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | בן 27, מוזיקאי, מלחין ומעבד, בוגר ישיבת ההסדר במעלות. למד בבית הספר למוזיקה "רימון", קלידן בתזמורת "איילת השחר", רכז מגמות מוזיקה בתיכוניים ומלחין ג'ינגלים (מכירים את "אין כמו במבה"?). | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
