 |
/images/archive/gallery/270/779.jpg כתובה של יסאק פריירה ורחל בת אברהם דה-פינטו, הולנד 1648
 |
|
|
|
|
|
|
| שרון מייבסקי ממליצה לציבור הדתי לקבל על עצמו את "ההסכם לכבוד הדדי" בין בני זוג וקוראת להמונים: הוקיעו את סרבני הגט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אי שם בשנות השישים ניסחה קרול הניש את אחת הסיסמאות המובילות של החשיבה הפמיניסטית המהפכנית: "האישי הוא הפוליטי". 40 שנה עברו ובשבוע שעבר, בקיבוץ עין צורים, זכתה הסיסמא לאשרור מפי רבנים, נשות ואנשי הלכה ומשפט בצורת " הסכם לכבוד הדדי"
או בשמו השגור יותר, הסכם קדם נישואין.
חתימה על הסכם קדם נישואין, הדבר האינטימי והפרטי הזה, יכולה להיעשות לאחת התרומות המשמעותיות של הדור שלנו לשינוי אי השוויון בין גברים לנשים. היא יכולה להיות המעשה הפוליטי שלנו.
מהו ההסכם?
קיימים כיום מספר נוסחים של הסכמי קדם נישואין, ובסה"כ מטרתם דומה. ההסכם המדובר הוא גלגולו של הסכם שחובר ע"י הרב אלישיב קנוהל והרב דוד בן-זזון, מרבני הקיבוץ הדתי, והטוענת הרבנית רחל לבמור.
ההסכם, הכולל נספח ממוני, מבקש להתמודד מלכתחילה עם התופעה החברתית האלימה של סירוב גט. סרבנות גט נוצרת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת גט לצד השני. ברובם המכריע של המקרים מדובר בגבר המסרב לתת גט לאשתו. כידוע, אנו חיים בסיטואציה הלכתית במסגרתה ניתן הכוח לבעל. ואכן, איך שלא נסובב את זה, ההחלטה על חירותה של האישה תלויה בגבר שאיתה.
ההסכם לכבוד הדדי יוצא מנקודת הנחה כי כאשר בני הזוג לעתיד אוהבים ויש ביניהם הסכמה על חיים משותפים מתוך כבוד הדדי ורעות, זה בדיוק הזמן לשבת בשיקול דעת ובבגרות ולבחון את האופציה הלא קלה של פירוד בין השניים.
אמת, צריך להתגבר על הדיסוננס הטבעי שנוצר כאן בין השיא הרגשי שיוצרת החתונה, לבין התהומות אליהם אפשר להתדרדר במקרה גירושין.
נורא קשה לחשוב על זה. הכרחי לעשות. יפה ניסח זאת מתנחל מחומש: "זה שאני רוכש ביטוח חיים לא אומר שאני רוצה להתאבד".
על מה מסכימים בני הזוג?
כפי שמפורט במכתב המצורף להסכם, ההתניות בהסכם לכבוד הדדי עוסקות בהתחייבות הדדית של בני הזוג למזונות מוגדלים. הן נועדו לכך שבני הזוג יקבלו על עצמם דווקא כעת, לפני בואם בברית הנישואין, התחייבות הדדית שאם חס ושלום הם יעמדו בפני מצב משברי, הם לא ינסו לעכב את תהליך הפירוד מעבר לזמן סביר ומקובל.
כל צד מקבל על עצמו כי אם יעכב את הפרידה, ישלם מזונות חודשיים מוגדלים לבן הזוג השני, כל עוד הם נשואים. ההנחה היא שהצורך לשלם סכומים אלו (1500 דולר לחודש או מחצית השכר החודשי בכל חודש - הגבוה מבין שניהם), יזרז את המשתהה לשתף פעולה.
עוזר או לא?
בבחינת האפקטיביות של ההסכם יש לקחת בחשבון כמה גורמים. הראשון, ההסכם עדיין לא נבחן במציאות הישראלית. לבתי הדין הרבניים עדיין לא הגיע זוג שחתם על ההסכם ורוצה להתגרש. שמא תאמרו: "אולי ההסכם משנה מלכתחילה את ההסתכלות של הזוג על החיים המשותפים?" אופטימי. במציאות, ההסכם עדיין בחיתוליו, כלומר, יתכן ואין מספיק זוגות ישראליים החתומים על ההסכם ונשואים מספיק זמן כדי לגלות שהם רוצים להתגרש.
בארה"ב, התלמידה המצטיינת של השכבה, עברו כבר כמה זוגות שכאלה במערכת בתי הדין הרבניים ואפשר לומר, בבדיקה בלתי מדעית, כי ההסכם אכן עוזר בצמצום סרבנות הגט.מלבד זה, בתי הדין הרבניים בישראל עדיין לא גיבשו עמדה מוצהרת כלפי ההסכם. עוד חזון למועד.
למי זה רלוונטי?
ההסכם רלוונטי לכולם, אם כי ניתן להניח כי מיליונרים ועניים מרודים לא ייקחו בו חלק. ההסכם נוגע בעיקר לסרבן הגט הממוצע.
יש פיתרון?
ההסכם הוא כלי הלכתי לריכוך הבעיה. הוא אינו פיתרון הרמטי. סרבנות היא אקט אלים שיכול לעמוד בלחצים רבים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
החרימו את הסרבן, אל תאמרו לו שלום
|
|
|
 |
|
|
|
זה המקום לשינוי. סרבנות היא אלימות. בעיקר כלפי נשים. לא רק נשים הן מסורבות גט, אבל בהחלט בעיקר נשים. נשים לא צריכות לפתור את הבעיות האלו לבדן. החברה הדתית, הקהילה הדתית חייבת להתגייס. חייבת. איננו יכולים להרשות לעצמנו להכיל בני אדם הנוהגים באלימות כזו קשה כלפי האחר, כלפי האחרת.
זו יכולה להיות השכנה שלכם, חברה בבית הכנסת, שותפה לעבודה. החרימו את הסרבן, אל תאפשרו לו לבוא בקהילתכם, אל תאמרו לו שלום, הפגינו מול ביתו. הציעו סיוע למסורבות, תמכו בה. היא משלכם. היא משלנו.
פעם דיברו אצלנו על אחריות הדדית. פעם היינו גאים בכוח הקהילתי של הציבור הדתי. פעם היינו עמוד האש לפני המחנה. קחו לעצמכם משימה, לספר על ההסכם לכל חבר אשר אתם מתקשרים להגיד לו מזל טוב. זה לא קל. לא תמיד נעים להביט במציאות נכוחה. אין לנו ברירה. גירושין זה כואב.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | בוגרת לימודי בימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים ת"א. מלמדת תיאטרון ואימפרוביזציה בחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים ותלמידת תואר שני בחוג זה. שחקנית ובובנאית בקבוצת "דדלוס" – תיאטרון הקרון, מנחת "הצנועות והחסודות" ומעבירה סדנאות בנושא פמיניזם ומגדר. חיה במשיכת יתר מתמדת | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
