 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אלעד דויטש אמנם לא מצא חידוש מרתק באלבומו החדש של יעקב שוואקי, אבל בהחלט מדובר בזמר הכי טוב בז'אנר החסידי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הייתי רוצה לדבר היום על המשחק של נבחרת ישראל מול אירלנד. או על מאבק הסטודנטים. ישנה בעיה קטנה: אתם ב-NRG>יהדות>מוזיקה>חסידית>צפויה>וידועה>מראש, אך כנראה שמוכרת היטב.
מאז ימי הבוסטון-לייקרס, קולה-פפסי, רב-שמואל, סודן-מונגוליה, (אף אחד לא יבדוק אם היתה בניהם יריבות או לא) או אם במוזיקה עסקינן – אברהם פריד-מרדכי בן דוד, לא נברא טייקון להיטים חסידיים שיתקרב לרמתם של האחרונים.
עד שהגיח אלינו לפני כמה שנים אדם בשם יעקב שוואקי עם להיטונצ'יק בשם "רחם". בברירת המחדל, היה אמור שוואקי להמריא עם השיר הזה ולנחות במהרה חזרה לאלמוניות, אבל כנראה שב"רחם" היה טמון הרבה יותר משחשבנו. הרבה מים זרמו מאז באקוויפר החוף ואדון שוואקי החל להוציא תקליטים בערך בקצב שבו אני מחליף טיטול לבני והפך לכוכב שבלעדיו המוזיקה החסידית היא לא מוזיקה, ורדיו קול חי משמיע את סאבלימינל והצל.
שאלות לרוב התרוצצו במוחי עת הכנסתי את "ידיד", הדיסק
החדש של שוואקי למערכת: האם יישאר הדיסק בסגנון השוואקיאי הכל כך מוכר וטוב שליווה אותו באלבומיו הקודמים? האם ייוולד פה עוד "רחם" מטורף? והאם לעקוף את הסובארו המעצבנת שנוסעת על 70 קמ"ש בכביש ירושלים-ת"א? התשובות החלו לזרום בקצב משביע רצון.
נתחיל דווקא עם השאלה השנייה, שכנראה לעד תישאל בכל פעם ששוואקי יחליט להוציא תקליט. אין "רחם", לא יהיה עוד "רחם". השיר היה במקום הנכון, בזמן הנכון, עם המילים המתאימות והלחן המושלם. ינסה כותבו פינקי וובר – שמקווה אני שהודה לאלוקים על רוח הקודש החד פעמית ששם בו - אך לעולם לא יצליח לשחזר את ההישג. הדיסק גם לא מכיל בתוכו להיט ענק אחר, אבל שוואקי לא צריך יותר להיטים ענקים. הוא רק צריך להמשיך במה שהוא עושה: הפקת תקליטים שכל השירים בהם מעולים, נכונים ז'אנרית, עם עיבודים מושקעים, לחנים מדוקדקים ומלוהקים היטב עם רמת גימור איכותית. בכך עניתי גם על השאלה הראשונה. הסובארו פנתה בלטרון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הכי טוב. יעקב שוואקי.
|
|
|
 |
|
 |
|
יעקב הכי טוב
|
|
|
 |
|
|
|
זה הזמן לווידוי קטן. לפני שכתבתי מאמר זה, הלכתי לרעות בשדות לא לי, ועיינתי בביקורות אחרות לדיסק, לנבור בדעת אחרים. הגעתי לאתר די מפורסם בביצת המוזיקה החסידית וקראתי בעניין מה את דבריו. הכול התנהל על מי מנוחות. עד שהגעתי למשפט הסיכום: "היה בדיסק תעוזה וניסיון למשהו חדש ושונה. לדעתי, הניסיון הוכתר בהצלחה מרובה".
ובכן, מבקר יקר: עמדת על המון נקודות נכונות במהלך מאמרך, כולל מחמאות מוצדקות בהחלט על שירי הדיסק המקסימים. אך לכתוב משפט כזה על תקליטור שהקונספט שלו, בתוספת שינויים קלים, שועתק משני הדיסקים הקודמים?
אם אפשר בכל זאת לעמוד על שינוי מבורך שהתהווה לאיטו לאורך קריירתו של שוואקי, אומר בחדווה, שאיכויות קולו של יעקב השתפרו עד מאד. החל בסאונד הווקאלי הייחודי שהתרכך והתעדן, עד לווירטואוזיות הכוללת הגעה לטונים גבוהים אפילו ממייקל ג'קסון, בגרסה הזמרית שלו.
הדיסק מתחיל, כמיטב המסורת השוואקאית בשיר קצבי - על סף הלהיט - העונה לשם "הוא יפתח". שיר טוב, אין ספק. מגיע לרמה של- "שהחיינו" מהדיסק הקודם.
אח"כ, כמיטב המסורת החסידית, מגיע שיר שקט, "והערב" אותו כתב הרב משה דוד. שוואקי. האח. בהמשך ישנם שוב "כמעט להיטים" כשיר הנושא "ידיד", "בן בג בג" - ליהוק מילים גאוני מפרקי אבות (כנראה שלאחד עם שם פשוט כמו רב הונא אין סיכוי להיכנס), "שמח תשמח" והפעם בגרסת רוק שקטה ועשויה היטב המזכירה את "מהרה" – שוב - מהדיסק הקודם ושיר מס' 7 "אמר ר' עקיבא" שמתחיל סטייל "רוקסט" המיתולוגית.
שיר מס' 6, "בשעה", הוא גרסה עדכנית של "תניא" האייטיזי, ובאופן מפתיע השיר האהוב עלי בדיסק.
שיר מס' 8, "שמע ישראל", מושר באנגלית ועוסק בסיפור הצלת יהודים בשואה ע"י מושיע שיוצא למסע פדיון נפשות. שיר עמוק ומרגש למרות התרעמותי הקלה על בחירת השפה.
אחריו מגיע "אתה שומר" שביחד עם "ידיד" מוציאים לאור את הסגנון המזרחי ששוואקי כ"כ מנסה לשמר.
כמו כן, ישנה גרסה עדכנית ל "אם אשכחך" שהלחין יוחנן שפירו. קצת קשה לשירה ואולי בגלל זה נמצא אותו רק לקראת סוף הדיסק, ברצועה עשירית.
לסיכומו של עניין: הביקורות השגרתיות על המוזיקה החסידית לא תופסות כאן. בנאלי - שמבנאלי, השירים פשוט טובים מדי ומושרים ע"י הזמר החסידי הטוב ביותר כיום. הדיסק הטוב ביותר שתוכלו למצוא בז'אנר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | בן 27, מוזיקאי, מלחין ומעבד, בוגר ישיבת ההסדר במעלות. למד בבית הספר למוזיקה "רימון", קלידן בתזמורת "איילת השחר", רכז מגמות מוזיקה בתיכוניים ומלחין ג'ינגלים (מכירים את "אין כמו במבה"?). | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
