 |
/images/archive/gallery/216/073.jpg עמיר בניון
ארכיון  |
|
|
| "כשירדתי מהבמה רציתי להקיא" |
|
| בראיון ל"מקור ראשון" חושף עמיר בניון מה עשה אחרי הנאום הלוחמני בטקס פרסי אקו"ם. מספר על ההתרחקות מתל אביב וההתקרבות לקב"ה. ומתחייב שלא יופיע יותר עם נשים. יוצר שובר שתיקה
|
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דודו כהן, מקור ראשון
24/3/2005 11:15 |
|
|
|
|
|
|
|
השבר הגדול שלו אירע לפני מספר שבועות, בטקס פרסי אקו"ם. בניון זכה בקטיגוריית פרס השנה וב-15 אלף שקלים על שירו 'ניצחת איתי הכל'. אבל כשעלה לבמה הפתיע את כולם כשתקף בחריפות את אקו"ם, הבטיח לתרום את כספי הזכייה לעניים והשאיר את הפסלון על הדוכן.
"היה לי קשה עם כל הטקס הזה, ואסביר למה", פותח בניון בראיון שיתפרסם ביום שישי הקרוב בעיתון "מקור ראשון". "זה טקס שהיה אמור להיות למען כל האמנים, למען המוזיקה. יש לאקו"ם יומרה להיות הנציגה הבלתי מעורערת של המוזיקאים בארץ. ואז, כשמתאמים איתך שתופיע בטקס הם מתווכחים איתך. אתה לא יכול לבוא עם נגנים שלך, ומגבר נוסף זה בלתי אפשרי, ומקום לשבת? משהו מינימלי.
"כולם שם שתקו, וכאב לי. אונסים אותך, נותנים לך פרס כי צריכים אותך, מחתימים אותך על איזה טופס לפני שהטקס משודר, כאילו אתה עובד באיזה מפעל גרעיני. לא חתמת עליו - לא ישדרו את השיר".
גם התנהלותן
של אקו"ם וחברות התקליטים בנושא הזיופים מרגיזה את בניון. "אם הן לא ביצעו הליכים שיקשו על הפיראטים, מה זכות הקיום שלהן בכלל? בשביל מה אקו"ם קיימת?".
יעד נוסף למתקפה של בניון הן חברות התקליטים. בניון: "יש נורמה שמקובלת על רוב האמנים, כי ככה חינכו אותם, שמתקליטים לא מרוויחים כסף. ואני שואל: למה? ההיגיון שלי אומר - ואני יודע חשבון - שאפשר להרוויח מתקליטים, ולא מעט כסף. אבל זה כמו עבדות מצרים. נהיה בעבורך טבעי שאתה עובד בשביל אנשים מחמש בבוקר ועד לא יודע מתי.
"אני יכול להגיד לך על עצמי שהופעתי ארבע שנים וחצי ברציפות ולא הרווחתי כלום. גרתי בתל-אביב, עברתי כמה דירות, ובהיותי 'כוכב גדול' אספתי כסף כדי לקנות מרלבורו בשינקין. זה מסריח, קשה. באחד מימי העצמאות עבדתי 48 שעות, וההכנסה היתה רבע מיליון שקלים. אבל כשיצאתי מההפקה, כי ראיתי שאני לא מרוויח כלום, תבעו אותי על 100 אלף דולר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הקב"ה אף פעם לא אכזב אותי"
|
|
|
 |
|
|
|
ואולי מחר תצטער על כל הדברים האלה?
"למה להצטער, בגלל שישימו לי מרפקים? זה בטוח יקרה. יהיה קשה? זה בטוח. אבל מה אתה רוצה שאעשה? אני לא עובד עבודה זרה. יש לי בוס אחד, שהוא הקב"ה. אסור לי להיות עבד של אנשים.
"בוא נהיה מציאותיים: האמנים אולי יקראו את הדברים ויהנהנו בהסכמה, אבל לא יעשו משהו אמיתי ואמיץ כדי לשנות את המצב. כל אחד יחשוב על עצמו. עולם כמנהגו נוהג. אין לי יומרות לשנות את העולם, אבל אני חושב שאני כלי מספיק טוב כדי להכיל משהו שיכול להזיז דברים. כשאני מתרכז ואני מבקש - אני מקבל".
מבקש ממי, ממישהו בשמיים?
"מה זה שמיים? זה פה, זה כאן. הוא נמצא בכל מקום. כשאתה רוצה לעשות משהו אמיתי, לא בשבילך ולא בשביל טובות הנאה, זה אחרת. אני רוצה לעשות הכל לטובה, לשם שמיים"
בניון מספר על לא מעט אמנים שהגיעו לפת לחם בגלל, כן, שוב אותה תעשיית מוסיקה. חוץ מהוותיקים, הוא מספר, בודדים מצליחים ממש להתפרנס. "יש מישהו שאני מכיר, שמכר ועשה וכל זה, ועדיין אין לו אוטו והוא גר בשכירות. אבל למה ללכת רחוק? אני לא רוצה להיות אריק איינשטיין, להתעורר בגיל 65 ולהבין שאני צריך לתבוע, כי חסרים לי כמה מיליוני שקלים. לא אכפת לי מכסף, הייתי רק רוצה לבנות בתי כנסת ולעזור לאנשים שיהיה להם מה לאכול".
בשביל זה היית רוצה להרוויח יותר?
"אם זה לא יהיה בשביל הדברים שמניתי - המאבק שלי לא יצליח. זו המשוואה. הרי מי אני שאצליח? זאת הדרך היחידה שאני יכול להצליח בה. בסדר, מתאים לי".
ההתחזקות הדתית קשורה לזה, אני מניח.
"ייתכן. יכול להיות שפעם לא הייתי שלם עם עצמי, ולא באמת ידעתי מה אני רוצה ואיך להביא לידי ביטוי את כל הכובד הזה. היום אני יותר רגוע, יודע מה נכון ומה לא נכון. יש לי חוש ריח מפותח כדי לזהות מתי נעשה עוול. יכול להיות שאני גם כבר מספיק יומרני ולכן מנסה לשנות משהו. כל אלה גרמו לחגיגה הזו. היום אני הכי מי שאני, בפעם הראשונה בחיים שלי".
ובאילו מובנים לא היית אתה בעבר?
"רציתי לעשות דברים אבל לא הרגשתי חופשי, כמו מין כלא. בוא נאמר שדודו התאהב במישהי, אבל לדודו יש עשר דברות משלו, כמו שלכולם יש. הוא חי בתל-אביב, רווק, אחרי האולפן הוא הולך עם חבר לפאב, שותים בירה ומדברים עד 5 בבוקר. אבל מצד שני, מערכת היחסים שהוא רוצה היא בדרך של שמירת שבת, להיות בעיקר בבית, להתלבש בצורה מסוימת ולחשוב 10 שנים קדימה, על הילדים וכדומה. זה גם מה שאתה רוצה מבת הזוג שלך. אבל קשה להשתנות, כי אתה חי בסביבה מסוימת. וגם נאה דורש, נאה מקיים. השינוי היה בהדרגה. דווקא בשיא ההצלחה, התחלתי להבין את הכוח שקיבלתי".
אותה אמונה יכולה לא פעם להגביל אותך במוסיקה. ב'מי בא אליך', מתוך אלבומך האחרון, את קולות הרקע ביצעה אשה.
"אשה ששרה זה נושא שהפנמתי, וזה דבר שלא יקרה עוד. אני גם לא מופיע עם נשים על הבמה. אבל רק טיפוסים מוזרים כמוני יכולים להופיע מול קהל מעורב, ולנסות להוציא משם את מה שצריך. בסך הכל אני לא הבן של הרבי מלובביץ'.
"באופן אישי, הייתי בחיים שלי למטה, בכל מיני מקומות שהשם ירחם, ועם הרבה עזרה מלמעלה אני יכול לחזק ולהתחזק. אני לא יכול לחזק אברכים, אלא רק אנשים שדומים לי. חוץ מזה, לא מוותרים על מתנות שהקב"ה נותן. אני לא חושב ששם, למעלה, היו רוצים שאשיר אך ורק בתוך בית כנסת, ואפסיק לעשות דברים טובים בשביל האנשים בחוץ. כשאתה שר בפאב בכוונה מסוימת, אתה שר בשבילו, תאמין לי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טובל כל יום
|
|
|
|
|
|
|
מזה שנתיים מתגורר בניון בבאר-שבע. יש לו דירה שקנה לפני שנה, אבל הוא מעדיף ללון לסירוגין אצל ההורים, אצל אחותו ואצל חבר. חבר אחר שלו, מתווך דירות, מחפש בעבורו דירה בטווח של לא יותר מקילומטר מבית הכנסת שבו הוא מתפלל, "כי אני לא רוצה עוד פעם ליפול בפח. עד שאני לא מוצא דירה במרחק הליכה מבית הכנסת - אני לא נכנע. לא שרע לי עכשיו, אבל הגיע הזמן להתמקם".
כמה זמן אתה ככה, נע ונד?
"לא הרבה, רק חודשים ספורים. באתי מתל-אביב, הגעתי לבית של ההורים, ואמרתי לעצמי שאני רוצה שקט, שהטיפול הנפשי שלי זה פה, שהאהבה שאני יכול לקבל נמצאת פה. ובאמת, הטעינו אותי טוב-טוב. אני כאן לשנים ארוכות. הכל טבעי, פשוט ויומיומי: הולך, טובל, מתפלל, הולך לכולל".
טובל?
"כן, כל יום".
ממש מקובל נהיית.
(מחייך במבוכה) "לא, חס וחלילה. לא רק מקובלים טובלים".
ודבר נוסף בנוגע לטקס פרסי אקו"ם: מה הרגשת כשירדת מהבמה, לאחר אותו נאום?
"פשוט מאוד: הקאתי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התהילה עלתה לו לראש
|
|
|
|
|
|
|
בתגובה לדבריו של עמיר בניון מוסר ארגון אקו"ם: "פרס אקו"ם הוא פרס שהיוצרים מחלקים לחבריהם, ואקו"ם, כגוף הפועל למען היוצרים ובשמם, מחלקת את הפרסים כמפעל חשוב ביותר לעידוד היוצרים ולתמיכה בהם. בדיוק לפני חמש שנים זכה עמיר בניון בפרס אקו"ם לתגלית השנה, פרס שללא ספק תרם מאוד לקידום הקריירה המוסיקלית שלו. בזמנו לא נשמעו מפיו שום טענות, והוא נהנה מאוד מכספי הפרס.
"אנו מזועזעים מרמת ההשתלחות חסרת הרסן וחסרת כל הביסוס ההגיוני והעובדתי כנגד אקו"ם, אולם למזלנו הרב עמיר בניון הוא היחיד מבין אלפי יוצרים החושב כך. אקו"ם תשמח לקבל את הפרס בחזרה ולהעבירו ל'קרן הסעד לחברי אקו"ם', שזקוקה לכספים כדי לסייע ליוצרים במצוקה. לצערנו, מר בניון מיהר לקחת את כספי הפרס כבר בערב המופע, ואין לנו פיקוח על הדרך שבה הוא מתכוון לפעול. עמיר בניון הוא אמן שהתהילה עלתה לו "מהר מדי ויותר מדי" לראש, והוא שכח בין יתר המידות את מידת הצניעות".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר בעיתון "מקור ראשון".
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
