 |
/images/archive/gallery/132/585.jpg איור לפרשת שבוע. איור: אורי אלון
 |
|
|
|
|
| כבר בימי אוהל מועד הבין אהרון הכהן את חשיבות המלבושים בקביעת המסר. נורית דאבוש בעיון אקטואלי בפרשת "צו" |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
נורית דאבוש
27/3/2005 11:04 |
|
|
|
|
|
|
|
"ערב טוב עם ישראל, כאן באוהל מועד שבלב המדבר, מתחיל בדקות אלה טקס הכתרת הכוהנים הגדולים; והנה מגיעים למרכז הבמה אהרון ובניו. קבלו אותם בתפילות".
פרשת השבוע שעבר (קבלו התנצלות כנה על האיחור), פרשת "צו", מוצאת את משה רבינו כשהוא ממשיך לקבל הוראות ברורות מפי הגבורה. הפעם מדובר בקובץ הנחיות וציוויים לאהרון הכהן ובניו: מפרט דקדקני של "תורת העולה", זבח שלמים, ולסיום - טקס הכתרת אהרון לכוהן הגדול.
"קח את אהרון ואת בניו איתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ואת כל העדה הקהל לפני אוהל מועד", מנחה הקב"ה את משה בדרך לטקס המשיחה.
גם אם לא מדובר בהפקה נוצצת בחסות קוקה-קולה, כבר אז, במדבר, הושתת הטקס על אלמנטים חיצוניים: רחצת הכוהנים במים, לבישת הכותונת, המעיל האפוד והחושן, ולסיום - חבישת המצנפת.
זוהי אחת הפעמים הראשונות שבה אנו נתקלים במושג מצנפת. אם נבחן את הנושא בראייה אסטרטגית- שיווקית, הרי שהיא נושאת עמה מסר ברור: זהו מותג שעיקרו קבלת עול שמים.
כאשר אדם מניח על ראשו מצנפת, אם ככהן גדול ואם כמלך, המשמעות היא כי יש מישהו גבוה ממנו אשר קובע סדר עולם ועליו לקבל את מרותו. אם תרצו: סמכות אנושית עצומה עטופה בהכרת גבולותיה, מגבלותיה והכוחות הגדולים ממנה.
המצנפת ולבושו הייחודי של הכהן מול "העם" באים ללמד שהם חלק יסודי מאישיותו של נושא התפקיד. כך, לאחר טקס משיחת המשכן והקרבת הקורבנות נאמר: "ויקדש את אהרון את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו איתו". לא לחינם מושם דגש כה משמעותי על מחלקת הביגוד. האביזרים החיצוניים, לכאורה, הם חלק מהותי מהמשרה ומסמכויותיה.
הבגדים מעניקים לאהרון ולבניו, שהיו עד עתה כאחד העם את הגושפנקא האלוהית. הם ממחישים את השליחות ואת גודל המשרה. אם נרחיק וניקח את הנקודה צעד קדימה הרי ש"הלבוש הוא המסר". עם קידוש בגדי הכוהנים תהליך המיתוג מושלם. מעתה כל פנייה רשמית לקב"ה תתבצע באמצעות שלוחיו חובשי המצנפת - אהרון ובניו.
בין הכוהנים דאז לפוליטיקאים דהיום פרושה תהום עמוקה. ועדיין, מרתק לראות כיצד הפנימו היועצים האסטרטגיים, המושכים בחוטי הפוליטיקאים, את חשיבות המלבושים בקביעת המסר. כך למשל יישלח ביום א' איש הציבור בחולצה פתוחה וג'ינס לאולפנו של יצפאן כדי לצוד את חיבת הקהל. וכך, יצטייד למחרת אותו גביר בחליפה מחויטת, עניבה וטון סמכותי כשידבר על האיום האיראני במהדורת החדשות. שבוע טוב.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | נורית דאבוש. מרצה לאסטרטגיה תקשורתית באוניברסיטת בר-אילן | |  | ![]()
|
|
|
|
|
