 |
/images/archive/gallery/201/312.jpg ציפורים נודדות.
רויטרס  |
|
|
|
|
| דוד אנסבכר קורא לצרכנים לתבוע החלת תו תקן על מוצרים תרבותיים
|
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
דוד אנסבכר
31/3/2005 10:28 |
|
|
|
|
|
|
|
במהלך הפרשה אנו מוצאים פסוקים רבים שדנים בשאלת המזון המותר והאסור. תשומת לב רבה ניתנת הן בתורה עצמה והן במסורת ההלכתית ביחס להלכות כשרות המזון. נושא זה תופס מקום מרכזי בתודעתו של יהודי המקפיד על קיום אורח חיים דתי. מערכות חברתיות, כלכליות וציבוריות נבחנות ועסוקות במתן הכשרים, ביצירת סטנדרטים שונים, באכיפתם ובפיקוח עליהם.
הפסוקים המסיימים נושא זה בפרשתנו מזהים קשר ברור בין מזון אסור לבין טומאת הנפש: אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם: כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: (ויקרא י"א מג-מד).
בעלי "תנועת המוסר" פיתחו את הצורך לשמור לא רק על המוצרים הנכנסים אל הפה אלא גם על אלו היוצאים ממנו. לדעתם, מי שמקפיד לצרוך רק תוצרת מהדרין ובשר חלק-גלאט, צריך לוודא גם שהוא אינו מדבר סרה בחברו, אינו מוציא עליו לשון הרע, מרכל עליו או מוציא מפיו מילים שמקומן לא יכירם במחוזות צנועים וכשרים.
הקשר נוסף שעליו ניתן להצביע הוא שאלת איכות וכשרות המוצרים שאותם צורך אדם, גם אם אלה אינם נתונים לקריטריונים ההלכתיים השגרתיים. האם סיגריות ראויות לתעודת כשרות?! אם הן מוגדרות ומאובחנות כמסכנות בוודאות את מצבו הבריאותי של אדם - הרי שאינן כשרות. ומה לגבי מוצר שהוכן תוך הלנת שכר, נוצר בתנאי עבדות או אף הועתק שלא כחוק וכדין? גם הוא איננו יכול לזכות בהכשר המבוקש.
הדברים נעשים רלוונטיים שבעתיים לגבי תכנים הבאים אל האדם ומטמאים ישירות את נפשו, בגלל איכותם הירודה, או המסרים הבעייתיים והקלוקלים שאותם הם נושאים עימם. לפני מספר ימים, דנה ועדת הכנסת לקידום מעמד הילד בהצעה ''להטיל פיקוח על ספרי ילדים על מנת להגן על ילדי ישראל מפני תכנים שליליים". זאת, עקב פניות רבות של הורים וגננות שהתלוננו על ספרים לא ראויים בעלי מסרים שליליים, ועל זילות של ההוצאה שכוללת שגיאות כתיב, תכנית ירודים ואיכות גרועה.
בעת רכישת טלפון סלולרי, חפיסת סיגריות או כל אריזת מזון נמצא אזהרה הנוגעת לבריאותנו או טבלה המציינת את כל רכיבי המזון, על מנת שנוכל להכריע האם ברצוננו להרעיל את עצמנו בצבעי מאכל, חומרים משמרים, ושאר כימיקלים סינטטיים. קיימת מודעות רבה בקרב הצרכנים, וממילא אצל היצרנים והמשווקים למיניהם, כיצד עלינו לשמור על גופנו, להאריך את חיינו ולשמור על בריאותנו התקינה. ברצוננו לעשות את המיטב בהרגלי הצריכה, התזונה והספורט על מנת לשמור על גופנו העובד ללא לאות.
אם חלילה יימצא כי מצרך זה או אחר הוא בעייתי, רעיל או מזיק, יזדעקו כולם בתביעה להסירו, ומיד יימצא עורך הדין הראשון שיזדרז להגיש תביעה ייצוגית.
אך מה בדבר תחום הנפש והרוח? מדוע שלא תוצמד לכל סרט וידאו או DVD בספריה ובחנות, טבלה המציגה את הנתונים הרלוונטיים?
כך למשל, ניתן לציין את רמת האלימות, המין והגסות הקיימת בסרט. יראה הצרכן וישפוט האם הוא חפץ בכך או לא. מדוע זה לא יינתן מידע שכזה על עטיפתו האחורית של כל ספר או אתר אינטרנט?
אמנם, אמת המידה לקביעת מדרג ציבורי היא בעייתית. קל למדוד את רמת הנתרן בצ'יפס, יותר מסובך לעשות זאת בנושאים מופשטים. אך ניתן להושיב מועצת מומחים, אשר תייצג את ציבור הצרכנים, ואשר תנסה לקבוע ולאפיין קריטריונים ברורים. הדבר יהווה אתגר לניסוח ולהגדרה, זאת מבלי למנוע מכל צרכן את חופש הבחירה לצרוך כפי טעמו, ערכיו ושאיפותיו.
ריבוי של צרכנים שיהיו מודעים ואיכפתיים לדאגה לא רק לבשרם ועצמותיהם, אלא גם לערכיהם ורוחם, יקדם את הדרישה לפרסום פירוט שכזה, ויסייע לצרכנות נכונה ולקידום מצב המוסר והערכים במרחב הציבורי בישראל. שומה עלינו כצרכנים נבונים, משגיחי-כשרות או חרדי-איכות, לבחון היטב מה נכנס לראשינו ולתודעת ילדינו. כשם שאנו בוחנים את טיב המזון מבחינה בריאותית, תזונתית וכשרותית, כך עלינו לבחון היטב את רכיבי התזונה התרבותית שאותה אנו צורכים בשקיקה.
דוד אנסבכר, חבר בית מדרש תאיר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
