 |
/images/archive/gallery/131/337.jpg דב אלבוים
ללא  |
|
|
| "הדבר היחידי שיפה בהתנחלויות זה הנוף" |
|
| מרדכי בן-דוד? חקיין. הרב אלישיב? דמות חיוורת. חיידר? יש לי חוויות לא נעימות משם. עופר שכטר? מי זה? ערוץ 1? לא שווה שקל. 36 שליפות עם דב אלבוים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דב אלבוים, 34, נולד בירושלים. בצעירותו למד בישיבת העילית חברון ומאוחר יותר כנער יצא (חלקית) בשאלה.
כתב בעיתונים "במחנה", "על השרון", "חדשות" ושימש ככתב לענייני חרדים ב"ידיעות אחרונות". בהמשך כתב את פינת הפרשנות הדתית הקאלטית ל"סוגרים שבוע" של יאיר לפיד.
כתב את "זמן אלול", רומן העוסק בחייהם של בני הישיבות. על "חיי עם האבות",
רומן הגותי שעוסק בדיאלוגים עם אבות האומה, זכה בפרס הנשיא לספרות לשנת 2002.
הוא מגיש מזה כמה שנים את תוכנית הראיונות המעמיקה "חוצה ישראל" בערוץ 2, ולאחרונה העלתה "קשת" סדרה בהגשתו, "עושים דרך", בה הוא מלווה את חתני פרס ישראל למיניהם. בשנים האחרונות הוא חוקר יהדות ומרצה במרכז בינה ברמת אפעל. נשוי ואב לשתי בנות, מתגורר בצור יגאל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אדם ברוך
תלמיד חכם בתחומים רבים ובעיקר בתחום שמעניין אותי – היהדות והספרות שלה. גדולתו היא שהצליח לתת צוהר חדש ועדכני למונחים במסורת היהודית שהיו נראים בדרך-כלל מונחים פרימיטיוויים וארכאיים שאין מה לעשות איתם בימינו. אני מאוד מעריך אותו בקיצור.
אתאיזם
בעיניי זו גישה לא רצינית מבחינה מחשבתית. זאת אומרת, אם מישהו אומר לי שהוא אגנוסטיקן, שהוא לא יודע אם יש או אין אלוהים או לא מתעסק בשאלה, אז הוא לא רציני. ומי שאומר שאין אלוהים, אחרי שגדולי הפילוסופיים לא הצליחו להוכיח כך, הוא עוד יותר לא רציני.
בני עקיבא
לא מכיר אותם. לא יודע עליהם שום דבר בעצם.
בעיה
כשאתה אומר לי בעיה מיד עולה לי בעיית היחסים בין דתיים לחילונים. ה-בעיה של המדינה בעיניי. הפיתרון הוא הגדרה חדשה של מהי הדת עבורנו. אני לא מדבר על גשר בין דתיים לחילונים, לא מאמין בזה, אלא בין הקשר של המסורת לחיים שלנו בהווה. למצוא את הדרך שהחילונים יכולים לדבר עם המסורת. זו הבעיה בעיניי, וזו גם המשימה.
ברסלב
שני דברים. ראשית, רבי נחמן מברסלב היה אחד מגדולי החסידות והוגה דעות שהשפיע ועדיין משפיע עליי המון, אשר ספרו ליקוטי מוהר"ן הוא מן הספרים ההגותיים החשובים ביותר בספרות היהודית ב-300 השנים האחרונות. לגבי הקבוצות החברתיות שמכנות את עצמם בשם ברסלב יש בעיה כי חלק גדול מהם לא מבינים בכלל מה המשמעות של תורתו של רבי נחמן והופכים אותה למעין פולחן זול.
גיהנום
לא מאמין בדבר כזה. לא חושב שיש גיהנום לאחר המוות, אני חושב שאנו מספיק יוצרים בחיינו את הגהנום ואת גן העדן.
גמרא
תלמוד. אחת היצירות הספרותית המופלאות ביותר של עם ישראל. בעייני זו יצירה שמודדת מהו חופש מחשבה, מהי מחלוקת אמיתית, מהי ביקורת מלמדת, איך לחשוב ואיך לשאול. זהו גוף ששומר כל הזמן על הקשר בין הידע התיאורטי לבין הניסיון האנושי האישי. זה גוף שאי אפשר בלעדיו. כל פעם מגלים בו פנים חדשות.
דתיים בתקשורת
לא רואה בזה ערך כל-כך גדול. לא מבדיל בין דתיים לחילוניים. בעיניי, כיפה לא הופכת דתי לדתי, ומי שאינו חובש כיפה לא הופך אצלי לחילוני. התיוג של אנשים לפי הכיפה הוא לא מעניין ולא חשוב. השאלה מה מסתתר מתחת לכיפה, ולצערי, הכיפות שרואים יותר ויותר בתקשורת לא בהכרח יש להם איזה כיסוי במובן הדתי האמיתי.
הרב עובדיה
איש שעשה הרבה מאוד כדי לשקם את המעמד של עדות המזרח, ועל כך מגיע לו הרבה מאוד תודה. אולם המישורים האחרים שלו, הפילוסופיים ההלכתיים והמעשיים, נורא בעייתיים. הוא פועל להכחדה של השיח ההלכתי. במקום לאפשר איזה פלורליזם וריבוי דעות הוא פועל דווקא הפוך, שתהיה דעה אחת, וכמובן שזו תהיה דעתו. וזה כבר פחות מרשים מהצד הראשון שלו.
הרב אלישיב
לא מכיר את פועלו החברתי. אבל אני חייב לומר לך שהוא דמות חיוורת בהשוואה לגדולי התורה של הדור הקודם. אני מדבר על הרב שך, למשל.
התנחלויות
יש שם נוף מאוד יפה בדרך כלל, וזה הדבר היחיד היפה שיש בהתנחלויות.
התנתקות
אני אישית בעד. אבל מקווה שזה לא יהיה סוף פסוק. אני חושב שצריך בהתנתקויות נוספות, בעיקר מחלומות הגדולה שיש לנו כישראלים, שאנחנו הכי צודקים, הכי חשובים והכול מגיע לנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חזרה בשאלה
יציאה בשאלה. אני חושב שכל אחד צריך לצאת בשאלה. החילונים צריכים לצאת מהחילוניות שהם מכירים, והדתי צריך לבחון מחדש את הדרך שבה חונך, את מה שהחדירו לו בילדות ובנערות, לשאול האם זה אני ולשאול את יתר השאלות. כל אחד מהמקום שלו. מכאן אני מביע את הקריאה. הגיע הזמן להקים ארגון יציאה בשאלה לחילונים.
חזרה בתשובה
גם את זה אני ממליץ לכל אחד. אלא שכשאני רואה אנשים שהיו חילונים ופתאום חובשים בגדי חרדים ומצטרפים לקהילות חרדיות זה לא שיש לי ביקורת – זכותו של כל אדם לעשות מה טוב לו – אבל אני חושב שזה פספוס. לא באמת מוצאים במקום מוגדר את התשובות. ללכת ולהכניס אדם לתלם מחשבתי חדש זה אותה גברת בשינוי אדרת. בעיניי חזרה בתשובה היא מושג אחר לגמרי, זה אדם ששב לשורשים הנפשיים שלו.
חיידר
למדתי בילדותי בחיידר. יש לי חוויות לא נעימות משם. בתקופתי הכו ילדים. במקלות. שמעתי שזה השתנה. אני מאוד מקווה שזה נכון.
חיים סבתו
סופר טוב שבספר האחרון שלו קצת נשבה בפוזה של עצמו.
TLV
אני חושב שזה מועדון, נכון? שנים לא הייתי במועדונים. זה לא בסדר, אני מכה על חטא. באמת הגיע הזמן שאלך למועדון.
טומי לפיד
בעיניי הוא בדיוק הדוגמה לחילוני שצריך לצאת בשאלה. החילוניות שלו היא כל-כך צרת אופקים וכל-כך מעוותת. כולו שוביניזם, לא רק ביחס לנשים, אלא במובן הגזעני הקולקטיבי. הזלזול שלו למסורת ישראל ולאנשים שמשמרים את חוקי הדת היא מלאת בור וגועל. אני חייב לומר לך שבכל פעם שאני רואה את פרצופו בטלוויזיה אני צריך לעצב את פניי מחדש.
יגאל תומרקין
היו לו אמירות דומות לשל טומי לפיד. ההבדל הוא שאלה הן אמירות אומנותיות. העניין הוא שהוא לא מנהיג, וגם לא מספיק רציני מבחינה פילוסופית. הוא אולי אומן גדול אבל לא איש שאני חושב שיש טעם להתייחס לדבריו.
ישיבת חברון
הישיבה שבה למדתי, בין השאר, והניחה לי את היסודות המחשבתיים שאני משתמש בהם עד היום. היכולת ללימוד עצמי, למחשבה עצמית, לאנליזה של רעיונות, לבדיקה אמיתית של מחשבות. עד היום אני משתמש בכלים שקיבלתי שם.
ישעיהו ליבוביץ
איש שמעבר לתובנות הפוליטיות שהיו נחוצות בזמנו, אני לא מבין מדוע מפליגים כל-כך במעלותיו מבחינה מחשבתית פילוסופית. אני לא מבין מה הוא רוצה – ולא מקוצר דעת – אלא איך הוא המציא את היהדות כפי שמתוארים בספרים שמביעים את דעתו. מניין הוא הגיע ליהדות כל-כך לא רגשית, כל-כך לא קשורה למסורת ישראל.
כיפה
פריט לבוש לא הכרחי גם לאדם דתי.
מאה שערים
השכונה שבה גדלו הוריי והסבים שלי. יש לי הרבה רגשות לשכונה הזו. תמיד הייתה שכונה מעניינת, תמיד קורים שם דברים חדשים. אבל בשנים האחרונות היא התקלקלה ואינה מעניינת כמו בעבר. האופי העתיק של השכונה נהרס, אי אפשר לשבת ולנהל שיחה עם אנשים שישבו שם בעבר. אני זוכר שם, למשל, יהודי בשם לייבלה וייספיש, מומחה בינלאומי לפילוסופיות של ניטשה, כן כן, בלב שכונת מאה שערים.
מצה
כל ליל סדר אני נרגש מאוד ומגיע הביתה לערוך את הסדר כהלכתו. אני מנסה לחוש את משמעות היציאה לחרות ולפעמים הדרך ליציאה לחרות מתחילה בקושי, במשהו קשה, כמו מצה, כמו מרור שהוא מר, אבל זה חלק מהדרך. אף פעם אין דרך בלי קשיים. התגמול למי שעושה את זה הוא גדול. בעולם הזה, כאמור.
מרדכי בן דוד
פופ חסידי, שכולו חקייני ואין לו דבר מקורי מעניין.
NRG יהדות
אני עוקב הרבה. אני רואה שאתם עוברים תהליכים מאוד חיוביים. בהתחלה הלכתם קצת יותר לכיוון הרכילותי והמצחיק שזה לא היה-כל כך חלק מעניין מבחינתי. אני מניח, כמובן, שהיו אנשים שזה היה מעניין אותם. אבל בחודשים האחרונים אני מגלה שיש יותר במה לדיונים רציניים בכל מיני דברים שקשרים ליהדות ולמגע בין חילוניות לדתיות ואני חושב שזה מצוין. אני חושב שאתם הולכים בדרך הנכונה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עופר שכטר
מי זה? אה, אני נזכר, ההוא שהוריד את המכנסיים. כמובן שגם הוא צריך לצאת בשאלה.
ערוץ 1
ערוץ מאוד עצוב. ערוץ שלא ממלא את תפקידו וסוחט כספים מאזרחי המדינה. הוא לא מצדיק שקל, שקל אחד, שהצרכנים משלמים עבורו.
פרס הנשיא
אירוע מאוד חשוב עבורי. הבאתי את הוריי החרדים לבית הנשיא וזה היה איזו הגשמה של עבודה ותהליך של הרבה זמן ליצור איזה חיבור בין משפחתי החרדית לבין העולם החילוני שאני חי בתוכו.
צבי אפשטיין
אווו, זה שם בדוי שהשתמשתי בו בתקופת שירותי הצבאי. הייתי צריך פרנסה, כתבתי בעיתון במקביל. זה היה נשמע לי שם חרדי קצת, אז הלכתי על זה.
קבלה
אחת מהתורות המעניינות של עם ישראל ואני משתדל להעמיק את הידע שלי בתחום. הבעיה שאנשים לא שואלים ונשבים בקסמה של הקבלה. הם חושבים שזה משהו אחר ושוכחים שזה לא מקשה אחת. חבל שעושים ממנה אורתודוקסיה חדשה.
רפורמים
קבוצה שאני מעריך ומכבד אך אישית לא מתחבר לתפיסה. אולם יש לה מקום, צריך לתת לה את המקום שיש לה ולא להצר את צעדיהם של הרפורמים.
שאיפה
אצטט לך משפט של אחד מגדולי ההוגים, החרדיים דווקא. רבי ישראל מסלנט אמר פעם שהוא היה רוצה שכל רגע מחייו יהיה כל-כך חי שאם יחתכו את הרגע הזה בסכין אז יזוב ממנו דם. השאיפה שלי היא שהזמן שאנו חיים יהיה זמן חי ולא זמן מת.
שבבניקים
לא יודע, לא מכיר אותם. ממה ששמעתי עליהם זאת לא קבוצה שהייתי רוצה להסתובב בקרבה.
שבת
מאוד מאוד חשוב. אנשים לא מעריכים מספיק את השבת. אדם שאין לו שבת, לא במובן ההלכתי אלא במובן שאין לו יום שבו הוא מסתכל על השבוע החולף ובוחן מה עשה ומה לא עשה, זה עצוב מאוד. כל אדם חייב יום אחד בשבוע שבו הוא יכול לעשות חשבון נפש ולראות מה קרה איתו במשך השבוע.
תפילין
מסורת חשובה שצריך עדיין להבין מה משמעותה. בעיניי המשמעות של תפילין היא איזשהו ריטואל שמעודד התרכזות וניקוז ואדם שמתקרב ומתמקד כל בוקר באמצעות התפילין זה רק יכול לעשות לו טוב ליום שלפניו. אם אתה רוצה להוריד אותם, ומניח אותם בגלל שכתוב בשולחן ערוך, אין לזה שום משמעות בעיניי. אבל אם יש לי עשרים דקות שבהן אני חושב מה אני רוצה לעשות במשך היום, מהן התקוות השאיפות והרצונות – מה טוב, עשית את מה שצריך לעשות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
