ראשי > יהדות > תרבות > כתבה
בארכיון האתר
כשאהיה גדול אהיה זמר
שבעה ילדים, בפיקוחו של ישי לפידות, רוקדים ושרים כבר שנתיים ולא מפסיקים להפתיע. היכרות מחודשת עם ילדי להקת הקינדערלאך
לכתבה הקודמת דפדף ביהדות לכתבה הבאה
שלמה קוק
14/4/2005 9:47
קצת היסטוריה: חורף 2003. ישי לפידות מביא אל הציבור הרחב, באמצעות פרסומים בתקשורת, רעיון אשר נרקם במוחו מזה זמן רב – את דבר האודישנים ללהקת ילדים. מאות זאטוטים, דתיים וחרדים, צובאים על דלתות אולמי קראט ברמת גן, שם ישבו ישי לפידות, המוח שמאחורי, עמירן דביר על הצד המוסיקלי, קלוד דדיה על הצד הכוריאוגרפי ודוד פדידה על ההפקה.

כעבור יומיים של מבחני קול, תנועה ומשחק,
לוטשים השלושה עיניים לעבר שבעה מהילדים. להלן: ילדי להקת הקינדרלך.

כעבור חודשים ספורים הרדיו לא מפסיק לטחון את הסינגל "רק ילדים", והקינדרלך מוזמנים להקליט גם ג'ינגל פרסומי לשמפו לילדים. כעבור פחות משנתיים, מסביר חבר שמבין במכירות תקליטים, אלבום הבכורה של הקינדרלך הוא מהאלבומים הנמכרים במוסיקה הדתית-חרדית, אם לא ה-נמכר שבהם. זה הזמן להכיר את שבעת הזאטוטים.
נהנים לטוס בעולם
אביאל ריפקין נולד לפני 12 שנים וחצי באוקספורד שבאנגליה. כיום הוא גר ביישוב שעלבים ו"אני אוהב את השיר 'מלך מלך מלך'".

לא קשה לילד, שטבעו לקפץ ולהשתובב, להתרכז בניואנסים הדקים של הכוריאוגרפיה?
"הייתי כבר במקהלה, פרחי נוף איילון. היו שם 30 ילדים. בהופעות הראשונות אמרו לנו איפה לעמוד ומה לעשות ופחדתי שלא אצליח, אבל זה לא כמו שאתה חושב, זה קורה לבד, לא בכל פעם צריכים לחשוב מה לעשות עם תנועות".

החברים בכיתה בטח מסתכלים עליך אחרת. מה אתה עושה? מוציא להם לשון בחזרה?
"תראה, לפעמים מתחילים כאילו לרדת עליך. לפעמים הם שואלים שאלות מעצבנות. עד שאתה מבין שהם פשוט רוצים לדבר איתך, להיות חברים שלך, אבל אין להם מה להגיד".

האביאל השני, הוא אביאל פרנס, בנו של הזמר החסידי ישראל פרנס. גר בפתח תקוה ואוהב את ר' שלמה קרליבך. בלי קשר לקרליבך, הוא-הוא הראפר של הלהקה.

האמנת שתתקבל ללהקה או שבנית על פרוטקציה מאבא?
"אני באתי מתוך הרגשה שאני רוצה להתקבל וזה לא היה קשור לאבא שלי. היה לי גם ידע מוקדם בראפ ובריקוד. אמרתי 'יאללה, סבבה, אני חושב שתהיה להקה ברמה די גבוהה'. ניסיתי, קיוויתי והתקבלתי".

איך זה לטוס בכל רחבי העולם להופעות? אתה מאחל חיים כאלה לכל ילד?
"חוויה מאוד גדולה וכייפית, במיוחד שאנחנו חברים ואוהבים אחד את השני. אנחנו מאוד נהנים מהטיסות".

גם נתנאל זינגבוים בא ממשפחה מוסיקלית. הוא בנו של חנניה זינגבוים, אחיין של האחים מוטי ויענקי, אבל דווקא אוהב את דדי גראוכר. הוא גר במושב גימזו ובחג הפסח הקרוב יחגוג בר מצווה.

אז מה, באת ללהקה כדי להמשיך את השושלת?
"באתי גם מהסיבה שאני מאוד אוהב מוסיקה. נולדתי עם קול שאני יכול לנצל. וגם, אתה צודק, זה באמת יהיה יפה שתהיה שושלת של זינגבוים".
קינדרלך.
כשאהיה גדול אהיה זמר
והנה יואב שיוביץ, בן 12, גר בבני ברק וחובב ציור.

אתה לא מפחד שמתישהו הקול שלך יתחלף והזוהר הזה ייעלם? זה לא יחסר לך?
"מאוד מפחד. אני עובר עכשיו שיעורי פיתוח קול כדי לשמור על הקול, ואני מקווה להמשיך תמיד במסלול של הבידור, של השירה".

היית שולח את הבן שלך ללהקה כזו?
"אם הייתי יודע שזה מקדם אותו מבחינה מוסיקלית – למה שאני לא אשלח אותו לדבר כזה טוב. גם מבחינת הלימודים זה מקדם. זה שומר על מאזן בלימודים".

נציג הלהקה בדרום הוא עמיצור נחשוני, 13 וחצי, בן למשפחה תימנית בנתיבות. הזמר האהוב עליו? רועי ידיד (גם תימני).

אתה הכי מבוגר בלהקה. בקרוב נאום פרישה חוצב להבות?
"אני אמשיך עם המוסיקה. אין דבר כזה שאני אעזוב, כן? ואני גם אעקוב אחרי הלהקה. אין דבר כזה להפסיק".

איך אתה מסתדר עם המרחק הגיאוגרפי? אתה היחיד שלא גר בגוש דן.
"בהתחלה הוריי לקחו אותי, עד שהסתדרתי עם תחבורה. אוטובוסים, מוניות שירות. כשאנחנו מסיימים הופעה מאוחר, אני ישן אצל קרובים בפתח תקוה, קם ב-5 בבוקר, לוקח קו 164 לרחובות ומשם עוד אוטובוס לנתיבות. קורה גם שאני ישן אצל חבר בלהקה. הם גם ישנו אצלי, אגב, כשהיתה הופעה שלנו בנתיבות".

ומי לא מכיר את יעקב אפטרגוט, החמודצ'יק, הקטנצ'יק – כולה בן 9 – ההוא שהחיוך שלו מופיע על עטיפת האלבום בחוץ. 

איך זה ללכת ברחוב? מבקשים ממך חתימות, מה זה עושה לך?
"לפעמים זה מעצבן. אתה הולך נגיד עם חברים, זה די מביך, פתאום באים אליך ומבקשים חתימות. אבל רוב הזמן זה די כיף".

מה תהיה כשתהיה גדול?
"אני אהיה זמר".

כמו מי?
"ישי לפידות כאילו".

בטוח?
"לא. אני אהיה זמר לעצמי. לא משנה כמו מי. כמו יעקב אפטרגוט".

ועכשיו, הילדון החדש של הלהקה (שהחליף את יואב בורשטיין, כי "הוא כבר גדול, לומד בישיבה ואפילו יש לו כבר זיפים"): רוני אפטרגוט, בן 12. כן כן, קראתם נכון, אחיו הגדול של הקטנצ'יק, והוא אוהד את הזמר אוהד מושקוביץ.

ת'אמת, אתה לא מרביץ ליעקב בבית? הוא הקטנצ'יק, הוא הבולט, הוא אפילו על העטיפה.
"לא, אין, זה לא משנה".

מה, לא רצית להיות על העטיפה? אני, אם הייתי בקינדרלך, בטוח שהייתי רוצה.
(צוחק) "כאילו מה אני אעשה. לא אז לא. הוא יהיה? שהוא יהיה. כשיגיע הזמן גם אני אהיה. אולי באלבום הבא...".

הכתבה המלאה תתפרסם ב"שירו לו".
חדשות המגזר
בית מדרש
תרבות
בקרוב אצלך
  מדד הגולשים
הם מ-פ-ח-דים!
                  12.33%
עושים פאנלים
                  9.59%
אל תתקשרי אלינו-...
                  9.59%
עוד...

תרבות
תינוק חדש בלול: נין ראשון לאריק איינשטיין ואורי זוהר  
אריאל זילבר: "שכחו אותי, המצב הכלכלי רע"  
פרוייקט "תוצרת הארץ"- המותג הכי הישראלי  
עוד...