 |
"חופש פסח הוא כדי לבלות עם הילדים, לא כדי לעבוד כמו חמור ולקרצף רצפות." כך אמר הרב שלמה אבינר, מבכירי הרבנים של הציונות הדתית, אשר קבע כי כל הניקיונות לפסח צריכים להיארך כחצי יום, לא יותר. הרב אבינר נימק את עמדתו נגד היסטריית הניקיונות לפסח, בצורך
"להגיע לליל הסדר לא עייפים ולא כואבים, אלא שמחים."
על פי הרב אבינר, לניקיון הפסח של כל החדרים בבית ממוצע "אין צורך ביותר משעה, חדר אוכל עוד שעה, המטבח - שעתיים, שלוש. חצי יום צריך להספיק".
במדריך מיוחד לפסח, שפרסם הרב אבינר באתר ספריית חווה, מציין הרב כי "חופש פסח הוא בשביל לטייל, לשמוח, לרקוד. כל השנה האישה עובדת קשה, העבידו את בנות ישראל בפרך. עכשיו יש חופש כדי לטייל עם חברות, והבעל ישמור על הילדים. מטיילים, נהנים, ומגיעים לליל הסדר נינוחים."
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
המדריך המלא:
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בגדי ילדים אולי יש ביסקוויטים בכיסים או שקדי מרק. יש לבדוק גם פירורים, כיוון שהילד עלול להכניס את ידו לכיס ולאכול. אבל לא בגדי חורף, די לסגור בארון, שהרי הוא לא ילבש אותם, רק את בגדי העונה יש לנקות.
האם אפשר לנקות אותם במכונת כביסה? יכול להישאר חמץ שיהיה ראוי לאכילה גם לאחר הכביסה.
צעצועים משחקים מפלסטיק אפשר לטבול בחומר חריף, הכי טוב לסגור בקרטון ולקנות לפסח כמה משחקים. אם הם על מדפים - שמים ניילון וסוגרים. ממילא בפסח אין הרבה זמן, ישנם ימי יום טוב ויוצאים לטייל. על פי רוב כאשר מנקים, גם ממיינים ומסדרים - זו עבודה שאין לה סוף. מה גם שעל פי רוב ילד נעול על איזה משחק, אז את המשחק הזה ננקה. גם יש לקנות לו משחק מתנה לחג.
ארון אמבטיה שם יש כל מיני משחות ותכשירים. יתכן ויש שם חמץ, כמו משחת שיניים, משחות שפתיים ותכשירים שונים שעשויים מעמילן חיטה וכן בשמים מאלכוהול חיטה. חבל לנקות: מדביקים, סוגרים וכוללים במכירת חמץ.
ספות צריך לבדוק בין הכריות. זו חוויה מעניינת למצוא דברים אבודים.
ספרים אין צורך לנקות, רק לא לשים על שולחן האכילה. מנהג פשוט שאין בודקים בספרים פירורי חמץ שנשארו שם, אלא סומכים על הביטול (הגדה חזון עובדיה עמ' כא). יש לנקות את הספרים שרוצה ללמוד בהם בפסח על השולחן, או יקנה כמה ספרים לפסח.
פינת אוכל לא צריך לנקות הכל אלא במקום שאוכלים, כלומר שולחן. כיסאות - אם הם נקיים - אין צורך לנקות. אם ילדים משליכים דייסה על הכיסא ולא נראה נקי, לנקות עם מטלית רטובה.
שולחן - צריך להכשיר. ישנן שתי אפשרויות: א. על ידי ששופכים מים רותחים. על פי רוב לא שמים שם סירים רותחים, ועל כן אין צורך בקומקום רותח המחובר לחשמל. ב. לכסות - ואז אין צורך לנקות - יכסה עם שעוונית יסוד, וישים עליה עוד מפה, עוד ניילון, עוד מפה - שיהיה עבה ומוגן.
כיסא תינוקות אם כולו מפלסטיק אפשר להטביל בגיגית עם מים רותחים וחומר מנקה חריף שעתיים-שלוש. אין צורך לפרק כי מה שיש בחורים ובסדקים נפסל לאכילת כלב, רק לנקות עם מברשת קשה.
מטבח אותו צריך להכשיר היטב היטב, אסור שיישאר אפילו פירור קטן, פירור אפילו באלף אינו בטל.
מדיח כלים עדיף לא להכשיר, תדיחו ביד ככל הדורות. אפשר גם לאכול בכלים חד פעמיים. האם אפשר בכלל לנקות מדיח כלים? ניתן, אך זו עבודה רבה, ישנם הרבה גומיות וחיבורים.
תנור אפייה זאת עבודה קשה לנקות, הכי טוב לשים מדבקה ולא להשתמש, קני עוגות או אפי בסיר פלא.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כיריים מכסים בנייר אלומיניום על הלכלוך, או צובעים בצבע אלומיניום, חבל על העבודה. הכי טוב להשתמש בחלקים וברשת עילית מיוחדים לפסח.
מבערים אין צורך לנקות, הם נשרפים תוך כדי שימוש.
הצלחת למטה (המקום שם הכל נופל) על פי רוב, אם נופל אין מרימים, וממילא זה טרף, בכל זאת יש לשים נייר אלומיניום. אגב, בנייר אלומיניום יש לשים לב לעובי: אם דק מדי, הוא נקרע, ואם עבה מידי, לא ניתן לעיצוב.
כפתורים צריך לנקות במטלית.
מקרר יש לנקות, אבל לא צריכה להיות הרבה עבודה. כמובן יש להפשיר את המקפיא ולנקותו. אגב, לכתחילה יש לאכול את כל החמץ לפני פסח, אך לפעמים נשאר חמץ יקר, כגון מוצרים קפואים; עוטפים בכמה עטיפות, כותבים "חמץ" באופן בולט, סוגרים היטב, שמים במקפיא וכוללים במכירה.
אם יש מקרר ישן עם חריצים או סדקים בדלת, אין להשתמש במדפים הפנימיים שלו, אלא לצפות בניילון. וכן חייבים לנקות היטב את הגומי של הדלת. אם הוא ישן, לפעמים קל יותר להחליף.
ארונות מזון אל תנקו, חבל על הזמן - מדביקים, סוגרים וכוללים במכירה.
ארון כלים סוגרים, ואין צורך לנקות. אמנם יש מחמירים לנקות גם כלי חמץ. אבל למעשה אפשר להקל בדבר בגלל שלוש סיבות, שכל אחת מספקת:
א. מוכרים את כל הפירורים יחד עם מכירת החמץ. ב. הכלים נקיים - אף אחד אינו שם כלי מלוכלך בארון. ג. גם אם ישנו לכלוך, ודאי הוא פחות מכזית.
אגב, לפעמים קל יותר לצבוע מלנקות. פינה במטבח שאוכל ניתז אפשר לצבוע בפוליסיד, וכן את ברזלי הגז בצבע אלומיניום.
מיקרוגל לא להשתמש עשרים וארבע שעות בחמץ, לנקות חמש דקות, להרתיח מים חצי שעה. בפסח להשתמש בכלים סגורים, אך אין צורך בסגירה הרמטית.
שיש אפשר לכסות על ידי אלומיניום עבה - ואז אין צורך בהכשרה כלל, רק לנגב במטלית. לפעמים מסובך לכסות ואפשר להכשיר. במקום שיש חורים שופכים אקונומיקה ואחר כך שופכים מים מקומקום חשמלי שלא פסקה רתיחתו, כלומר, מחובר לחשמל, ואחר השפיכה מיד מנתקים. טוב שיעבדו בזה שני אנשים אחד שופך שני מנתק.
כיור לגבי הכיור יש כמה פיתרונות. א. לא להניח שום דבר בכיור אלא להדיח באוויר, אין זה מציאותי. ב. לשים קערה פנימית מפלסטיק, אך יש להיזהר שתהיה זרימה שוטפת לביוב. ג. ניקוי היטב והכשרה כמו שַיִש.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
טוסטר אי אפשר לנקות טוסטר, יש צורך להניח בארון החמץ שנמכר.
מיקסר את הקערה והמערבלים צריך להגעיל, ואת גוף המיקסר לעטוף בניילון - להיזהר לא לחסום פתחי אוורור/ הכי טוב לקנות מיקסר יד בזול.
הכשרת כלים זאת עבודה רבה, הכי טוב לקנות חדש. זה יקר, על כן אפשר כל שנה לקנות כמה פריטים. סירים - אפשר לקנות סירי אלומיניום זולים. הרופאים מסתייגים, אבל שבעה ימים אפשר. יש צלחות זולות מפלסטיק וכן סכו"ם זול.
רכב צריך לנקות. מוציאים שטיחים, אוספים לכלוך ביד, אין צורך בשואב אבק, מנקים תאים ומגרות. אין צורך לשפוך מים ולפרק כיסאות. בכלל אין צורך לפרק שום דבר עם מברגים, ממה נפשך - אם זה נגיש אפשר להוציא בלי מברג, ואם אין זה נגיש - לא יצא גם בפסח.
חומרות מי שיודע שדבר מסוים הוא חומרה, ומחמיר, תבוא עליו ברכה. אם קיבל על עצמו חומרה ועכשיו רוצה לחדול, הדרך היא לעשות התרה. אבל אם חשב שזה דין גמור, והתברר לו שזו חומרה, לא צריך התרה. ודאי מי שחשקה נפשו לנקות הרבה תבוא עליו ברכה, במיוחד בפסח, כל המחמיר תבוא עליו ברכה. אך חומרה, אדם אינו כופה על עצמו אלא מקבל באהבה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חצי יום צריך להספיק
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לאור הדברים שאמרנו - כל החדרים אינם צריכים יותר משעה, חדר אוכל עוד שעה, המטבח - שעתיים, שלוש. חצי יום צריך להספיק.
כל השאר חומרות, או אפילו סתם המצאות. עובדים קשה, מכלים את הכוחות וכועסים על הילדים. צריך לחנך ילדים ולא לחנך לעצבנות: "אמרתי לך לא להיכנס יותר לחדר הזה, למה נכנסת?! תאכל במרפסת, תאכל בעמידה, אל תיגע". כל המטבח נראה כמהפכת זרים, הבעל והילדים רועדים מפחד באיזו פינה, ואוכלים. האמא מסתכלת אליהם כמין רס"רית, האיש והאישה מתעצבנים זה על זה. זאת הכנה לפסח?! זה חינוך ילדים?!
אם מנקים יחד עם הילדים מה טוב. אבל זה חייב להיות הרפתקה מאושרת. קודם כל, צריך לנקות מה שחייבים, במשך חצי יום, אחר כך אם רוצים לעשות עוד דברים - אפשר לנקות בששון ובשמחה. מנקים, שרים, שופכים מים, וניקיתם בששון ממעיני הישועה.
כמובן איני כופה דעתי על אדם. אני אומר דעתי הדלה בצירוף נימוקים, מי שמקבל את הנימוקים, ישמע, ומי שאינו מקבל, יחדל. את רוב העצות המעשיות איך לקצר את עבודת הניקוי, שמעתי מנשים עצמן. יתכן שחשקה נפשה של אישה לא לקצר בעבודה זו, אלא אדרבה היא מוצאת בזה שמחה. מה טוב. אך גם היא תרוויח מכל הנ"ל כי היא לא תהיה לחוצה שמא תעבור על הדין, אלא תנקה מתוך נחת ורוגע.
הנקודה העיקרית היא ההבחנה בין חמץ שיש חובה לנקות בכל חומרת הדין, לבין לכלוך - שכמובן גם אותו יש לסלק - אך אין זה חייב להיות לפני פסח, אלא אפשר לפרוס מלאכה זו לאורך כל השנה. בפני חמץ יש לעמוד באימה ופחד, אך לא כל לכלוך הוא חמץ. אין לנהוג בהפקרות כלפי חמץ, חס וחלילה, ויחד עם זה לא כל שמקובל כניקוי פסח מכוון דווקא לחמץ. |  |  |  |  | |
|