 |
/images/archive/gallery/109/646.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
| פפה הגיבור ומלחמתו בציונים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מלחמה זו תהיה מלחמת השמד ועל הטבח שייערך עוד
יסופר כעל מסעי המונגולים והצלבנים".
(עזאם פחה, מזכיר הליגה הערבית מתרברב בראיון לבי-בי-סי ב-14 במאי 48' בהתייחסו לפלישת מדינות ערב למדינת ישראל ערב ההכרזה על הקמתה - תזכורת לנאמני הנקבה)
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
מדי שנה, בפרוס חג הפסח, העיב ענן קודר על שמחת החג של בית ישראל בכל גלות וגלות. טירוף הדעת, אכזריות משולהבת ביצרים הנמוכים ביותר של האדם באו לידי ביטוי בעלילות הדם שנרקמו נגד עמנו. תהומות אופל, נהרות דם, השפלות ועינויים, רצח, קידוש השם וגירוש. השקר חזר על עצמו וחצה גבולות, דת ועתים: היהודים רוצחים גויים ומשתמשים בדמם לטקס פולחני בליל הסדר.
ראשית העלילות בעולם ההלניסטי (ע"ע יוסף בן מתתיהו: "נגד אפיון"), משם נדדו לאירופה והגיעו לשיא בזמן מסעות הצלב. הן לא פסחו על המזרח המוסלמי (עלילת דמשק) ואף לא על רוסיה הרשעה (משפט בייליס, 1911). העלילות התחדשו במשטר הנאצי וניתן להן אישוש ותוקף בעולם האיסלאם.
רוחות הרפאים של העבר המדמם משוטטות בינינו ודימוי היהודי בזיכרון הקולקטיבי נותר כדמון המבקש למצוץ את לשד דמו של ילד נוצרי תמים (ע"ע ג'פרי צ'וסר: "סיפורי קנטרברי").
באורח פלא שרדה עלילת הדם וזכתה לעדנה בחוגי השמאל במערב, פניה אמנם מוסוות באיפור אנטי ישראלי ואף המוליכים את הבושה אינם אספסוף צמא דם אלא אינטלקטואלים, שמאלנים רדיקלים צחי לשון במעילי טוויד, העושים יד אחת עם שונאי ישראל המתועבים ביותר.
כמובן שבין המנאצים והמחרפים בולטים יהודים. שוב, הרי מדובר במורשת עתיקה. יהודים משומדים נטלו חלק גדול בקימום עלילות הדם. במאמרו המפורסם "חצי נחמה" כותב אחד העם כי עלילת הדם הנה האשמה היחידה כלפי היהודים שאין בכוח ההסכמה הכללית להביא אותנו לידי פקפוק שמא בכל זאת היא נכונה. כשאדם שואל עצמו בהזדמנויות שונות אם ייתכן שכל העולם טועה ויהודים צודקים, באה עלילת הדם ומוכיחה כי אכן אפשרי הדבר הזה (ע"ע מאמרו המטופש של א"ב יהושע: "ניסיון לזיהוי והבנה של תשתית האנטישמיות" בכתב העת "אלפיים").
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עלילת הדם הראשונה באירופה פרצה בעיר נוריץ' באנגליה בשנת 1144. משומד אחד, תיאובלד מקמברידג' שמו, הסית את ההמונים בטענו כי יהודי העיר רצחו ילד נוצרי והשתמשו בדמו לצורכי טקס פולחני. כיוון שמהלך ההיסטוריה מעגלי וחוזר לנקודות השקה מוכרות הרי שלא הופתעתי בערב פסח האחרון למצוא לפתחנו עלילת דם חדשה, טרייה מהניילונים. באותה אנגליה של נוריץ', החליט איגוד המרצים הבריטי להטיל חרם אקדמי על אוניברסיטאות חיפה ובר-אילן. החרם על אוניברסיטת בר-אילן הוטל בשל "הקמפוס שאותו היא מפעילה באריאל". החרם על אוניברסיטת חיפה הוטל משום שאיימה לפני שלוש שנים בפיטוריו של הד"ר אילן פפה לאחר שזה אישר עבודת תזה של הסטודנט טדי כ"ץ בנושא הטבח בטנטורה. (בשנת 2000 התפוצצה פרשת ה"טבח בטנטורה" - עלילת הדם. טדי כ"ץ, פעיל מרצ, הגיש עבודת תזה למאסטר שבה טען כי לוחמי חטיבת אלכסנדרוני ביצעו טבח בכפר טנטורה. ותיקי החטיבה תבעו אותו בבית המשפט, שם נחשף שכ"ץ זייף ועיוות עדויות. בית המשפט פסק שעל כ"ץ לפרסם מכתב התנצלות פומבי ולבטל את האשמה שטפל על החטיבה. בעקבות המשפט פסלה אוניברסיטת חיפה את עבודתו. מאוחר יותר נחשף שההגנה של כ"ץ במשפט מומנה בחלקה על ידי כספים מהרשות הפלשתינית" - מתוך ויקיפדיה ישראל, האנציקלופדיה החופשית ברשת).
פניו של ד"ר אילן פפה ניבטות אליכם מן העמוד הזה משום שלפפה מנדט גדול בהחלטת החרם. זה שנים מסתובב פפה בעולם ומפציר בכל שומעיו להטיל חרם על ישראל שאותה הוא מכנה בשם החיבה: "מדינת אפרטהייד".
ערב קבלת ההחלטה פירסם פפה מאמר קורע לב מעל דפי עיתון "הגרדיאן" שבו קרא לאיגוד המרצים להטיל חרם על האקדמיה הישראלית. במילים מפעימות ומרטיטות תיאר פפה את פועלו למען השלום וכיצד הוא, הגיבור הגדול, נרדף בשל אמונותיו על ידי האקדמיה. לרגעים נדמה היה כי מדובר בגליליאו הנרדף בידי האינקוויזיציה. אגב, בניגוד לנהי התמרורים של צ'ה גווארה דה לה שמאטע מחיפה, הוא חי לא רע בכלל מאידאולוגית השטנה שלו: מסעות בחו"ל, הרצאות, פרסום בכתבי עת וכמובן - עם תשואות לחלמאות הישראלית - קביעות באוניברסיטת חיפה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ד"ר אילן פפה. אינטלקטואל קטן מאוד צילום: אלכס רוזקובסקי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האירוניה היא שדווקא אוניברסיטת חיפה נפגעת ראשונה מחרם אקדמי. אותה אוניברסיטה שבה ניבטות פני נאצר, אבי לאומיות הפן ערבית, מחולצות סטודנטים, היא זו שתיפגע מהשקר הפלשתיני. אוניברסיטת חיפה הנטועה עמוק בשמאל הפוסט ציוני, משלמת על הכניעה והרפיסות כלפי פפה ומרעיו, אלו התומכים בטרור הערבי ומבקשים להביא לחורבנה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי.
מעניין ואף מענג באופן מזוכיסטי לבחון גם את כושר השיפוט האינטלקטואלי האנגלי לדורותיו. היו אלו קודמיהם בתפקיד שיצאו בשנות השלושים של המאה ה-20 במחאה נזעמת על הכוונה לפתוח במלחמה נגד הנאצים. צ' רצ'יל כונה בפיהם "מחרחר מלחמה". מאוחר יותר טענו כי העובדה שהאמריקנים נכנסים למלחמה נובעת מהרצון שלהם למגר את המהפכה הסוציאליסטית האנגלית. וכבר קבע מאן דהו שאין אוויל יותר ממלומד טיפש.
כמובן שברור שאותו ארגון מרצים שוחר טוב, שוויון ושלום, האמון על מסורת ההומניזם האוניברסלי, לא מבקש להשית חרם דומה נניח על אבירת זכויות האדם מסין, על המופת ההומניסטי מצפון קוריאה, על הפלא הליברלי מאיראן, על חזון הסובלנות הסעודי וכמובן על מודל הנאורות הנשגב מסודן, משום שהחרם נובע מאותו סרטן תבוני שהשתרש בחוגים למדעי החברה והרוח ומעוות את המחשבה המערבית. הפוסט מודרניזם.
השמאל המערבי, על כל הפוסט שלו והאיזמים, חי בעולם משיחי של טוב-רע גנוסטי. מקור הרע כולו בשטן הגדול, ארצות הברית, ובת בריתו, שטן הקטן, ישראל. הטוב הוא העולם השלישי הנאנק תחת עול הקפיטליזם.
מי שנשבעו בעבר בשמו של סטאלין לא למדו את הלקח בפול פוט, מהללים עתה את גיבור התרבות החדש של האקדמיות, אוסמה בן-לאדן. אבל מה לנו כי נלין על האנגלים שהרי להם יש תימוכין וסימוכין מיהודי החצר שלהם, זה המגדף והמנאץ את מדינתו בכל הזדמנות הנקרית בדרכו: יש להם את מר פפה.
"היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש של הערצה והתמכרות?. . . וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו. . . עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח".
(ברל כצנלסון, מחשובי מנהיגי והוגי תנועת העבודה. 1 במאי 36')
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אילן פפה הוא מאור אינטלקטואלי קטן מאוד ואין מקום להשוואתו, נניח, למלומד גדול כמרטין בובר, שרבים מחסידי הפוסט ציונות רואים בו מקור השראה (בובר התנגד להקמת מדינה יהודית ולעלייה יהודית, תפישה שעליה הכריז יום לאחר שעלה בעצמו מגרמניה). גם הטענות על רדיפה הן ספק פרנויה ספק משאלת לב שמקורה בחסך נפשי. אנשים כמו פפה הם עלובים מדי מכדי שאיזשהו פקיד זוטר בשב"כ יעסוק בהם ובהזיות הגדולות שלהם.
על אף זאת, פפה הזניח מהווה קנה מידה כלשהו, נ"צ היסטורי, וזאת בהתייחסות הדמוקרטיה והחברה הישראלית לאלו המבקשים את חורבנה מתוכה. כפוסט מודרניסט בהכרה וכפרובוקטור בגרוש, אימץ פפה את הנרטיב הפלשתיני ככתבו וכלשונו. בעיניו, המפעל הציוני מראשיתו הנו חטא קולוניאלי. מלחמת העצמאות היוותה מזימה ציונית לטיהור אתני, והפתרון היחיד לסכסוך הנו הקמת מדינה דו לאומית בכל פלשתין שתיקרא פלשתין. פפה אינו מכיר בזכותם של יהודים להגדרה עצמית. פלשתינים כן, יהודים לא.
ממאמר שפירסם פפה באתר השמאל הקיצוני "הגדה השמאלית", ליקטתי עבורכם את תמצית משנתו:
"חלון ההזדמנות לפלשתינים וליהודים הולך ונסגר. אם המובלעת הפוסט קולוניאלית האירופית האחרונה תיפול בחרב ולא תתפרק מרצון ותהפוך למדינה שוויונית ואזרחית, היא תוחלף על ידי משטר של נקם, לאומנות וקיצוניות דתית. בבנק הפלשתיני, כאשר התרחיש הבלתי נמנע הזה יקרה, חשבון העוולות יהיה כה ארוך וכבד, עד כי יהיה זה בלתי אנושי לדרוש מתינות, שיקול דעת ובנייה. ייתכן שאלה יבואו בהמשך - אבל אם לשפוט בכל רחבי העולם הערבי שעבר דה קולוניזציה באמצעות מאבק ולא פיוס, הסיכויים לכך הם קלושים. לכן מי שתומך כיום בזכות השיבה תמיכה מלאה מאמין שהחלון הזה עודו פתוח. מי שטורח, יכול להתחבר לרשתות הקשר הפליטיות ולהבין שאכן הצוהר לא נסגר. מי שמדבר תמידות עם פליטים כאן, בשטחים ובגלות, יודע כי זה אפשרי וכי עדיין יש בסיס למציאות אחרת. מי שמבין זאת יודע את הפער בין עוצמת הפשע שבוצע בשנת 48' לחולשת תאוות הנקם הפלשתינית".
אתם מבינים? אם נתפרק מרצוננו, הרי ש"חולשת תאוות הנקם הפלשתינית" תחמול עלינו. איך? כמו במוסר תרפ"ט בחברון? או שמא כבטבח בנות חטואל? ואולי באנושיות המתפרצת של הדולפינריום?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש רק דבר אחד שכל אחת ואחד מכם יכול לעשות. חס וחלילה, חס ושלום אל תפגעו בו פיזית. פשוט מאוד תתעלמו ממנו. הניחו לו לטעום מהחומר שאותו הוא מבקש להטעים את כולנו. ברחוב מולו עברו מדרכה. אל תשבו לידו בתחבורה ציבורית. אל תחליפו איתו מילה מטוב ועד רע. נהגו בו כפי שיהודים לאורך הדורות נהגו במי שהוציאו עצמם מן הכלל.
רצית חרם, פפה? תהנה.
segal99@012.net.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | איש רוח בשקל. חובב אותיות, פורנו רך ופוליטיקה קשה. מפסל בחלבה בשעות הפנאי. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
