הבשורה על פי מתיסיהו: כבר לא חסיד
"כשנכנסתי לדת, לא אמרתי שזה לכל החיים". זמר הרגאיי החסידי מתייחס בראיון בלעדי לגילוח הזקן ולשינוי התדמית הקיצוני שעבר
אז כן, מתיסיהו, שהתפרסם כזמר הרגאיי החסידי וכבש את העולם בסערה, כבר לא נראה אותו דבר. לפני כשנה הוא פרסם הודעת טוויטר שהכתה גלים בקרב מעריציו: תחת הכותרת "לא עוד סופרסטאר הרגאיי החסידי" ניצבה תמונתו, ובה הוא נראה מגולח למשעי. הזקן, שהיה סימן ההיכר שלו, נעלם. כאשר התיישבנו לראיון בחדר המלון שלו התברר לי שבאמת לוקח קצת זמן להתרגל ל"מתיסיהו החדש". פניו חלקות והוא נראה צעיר בכמה שנים טובות ממה שנצרב בזיכרון. הוא לא מרואיין מחויך. לרוב קורקטי מאוד, שלא לומר חסר סבלנות.
מתיסיהו החסיד (מימין) והתמונה שהעלה לחשבון הטוויטר שלו ביום גילוח הזקן צילום מסך: מתוך האתר celebrity circuit
מאז אותו ציוץ מגולח, שבו חשף את הליך היציאה בשאלה וזניחת המצוות, מתיסיהו עובר ימים לא פשוטים. מפעם לפעם הוא חושף עוד צד בשינויים שמתחוללים בקרבו, וכעת בראיון בלעדי ל'מעריב' הוא מנסה לשכנע כי הוא נשאר אותו אמן, רק בלי הפאות והזקן. כשהשאלות על הזהות הדתית והאישית צפות הוא הופך קצת פחות נינוח. זה בוער בו.
כולם רוצים לדעת מה קרה למתיסיהו. מדוע גילחת את הזקן?
"מה קרה? לא נולדתי עם זקן ולא נולדתי דתי. אנשים רבים חושבים שאם חוזרים בתשובה, אז זהו - זה נגמר, כאילו מצאת את האמת ועשית סוויץ' במוח, ועכשיו רק אלה הם החיים שלך".
עשית שינוי קיצוני. פעמיים.
"בוודאי. עשיתי לא פעם שינויים גדולים בחיים, אבל כשנכנסתי לדת לא אמרתי שזה לכל החיים. יש אנשים שחושבים שברגע שעשית את השינוי אין לך לאן לחזור, אבל אני נמצא במקום אחר. בעיניי, לא הלכתי אחורה אלא התקדמתי. זה המסר שאני רוצה להעביר לכל מי שסקרן להבין מה עשיתי ומדוע. אנשים רבים לא מחפשים את האמת, אלא חווים את העולם החיצוני. אלה אנשים צרי אופקים. אני לא אגיד לך מי הם אותם אנשים, אבל מדובר בכאלו שאמנם הרחיבו דעת בתורה, אבל תפיסת העולם שלהם צרה ומיושנת".
אין ספק שבדבריו מתייחס מתיסיהו לאותם אנשים שביקרו אותו, שטענו שבמשך עשר שנים שיחק את המשחק, התפרסם בזכות הזקן והפוזה החסידית, וברגע שהרגיש בטוח דיו - הוריד את ה"תחפושת". הוא מצדו מסביר: "אף פעם לא הייתי בן אדם של דרך האמצע, אני תמיד הולך מקיצוניות אחת לאחרת, מחפש את גבולות הגזרה ובוחן אותם. אגב, אני מאוד שמח על כך. לדעתי, הדחף הזה הוא שהביא אותי לאיפה שאני כיום. למרות שלמדתי המון על יהדותי, לא פחדתי להמשיך את האבולוציה שלי. כל עוד להיות דתי סייע לאבולוציה האישית שלי המשכתי, אך ברגע שהרגשתי שהדברים לא מסייעים לי כבן אדם או כיהודי שמחפש את האלוהים, הבנתי שאני צריך להפסיק עם זה. הבנתי שאם יש משהו שמקרקע אותי אני צריך להתגבר על הפחד ולעזוב את מה שהמוח שלי אומר לי שהוא טוב או לא טוב".
"שנינו פשוט בכינו לאורך כל התספורת"
בהתחלה עוד חבש כיפה, אך עם הזמן גם היא ירדה. מתיסיהו בהופעה צילום: שוקה כהן
"באותו יום בעיקר נאבקתי עם עצמי. חשבתי 'מה יהיה איתי?' ניסיתי להבין מה אני רוצה, בלי לחשוב על איך יגיבו החרדים, אנשים צרי אופקים או אפילו אשתי".
אשתך לא היתה בעניינים?
"ממש לא. האם אשתך מעורבת בהחלטות שלך בנוגע הזקן שלך? הנה טיפ לקוראים: בחיים אל תתחתנו עם נשים שאומרות לכם איך לגדל את הזקן שלכם".
מתיסיהו מספר כי בחר לשכוח מה "טוב" מבחינה דתית וללכת עם הרצון שלו כאינדיבידואל. "הסתכלתי על תמונות שלי עם זקן. חלק יפות, חלק מכוערות, אבל
הכל נראה לי לא טבעי. לא בקטע הפיזי, אלא הרוחני", הוא נזכר. "עשר שנים לא ראיתי את הפנים שלי, והחלטתי שהגיע הזמן לעשות את זה. בדיוק אחר כך קיבלתי הודעה בטוויטר ממעריץ ששלח איור שלי שבו הזקן שלי צבוע בצבעי הקשת. זה היה אחד הציורים היותר יפים שראיתי - ואז ידעתי שזה זה".
"באותו יום הרגשתי שאני חייב לעשות את זה. חייב להוריד אותו". מתיסהו נטול הזקן צילום: AP
לא מעצבן פתאום להתגלח כל יום?
"אין ספק שזה מעצבן. זקן הוא משהו מאוד טבעי וחופשי, אבל באותו יום הרגשתי שאני חייב לעשות את זה. חייב להוריד אותו. הייתי חייב לנתק את עצמי מהקול הפנימי הזה שאומר לי מה לעשות, ופשוט הלכתי עם האינטואיציה הפנימית שלי. זו היתה הרגשת הקלה מדהימה, כאילו טונה יורדת לי מהגב, והנשמה שלי פרחה".
את הגילוח עשית בעצמך?
"לא. הלכתי לסופרקאטס (רשת סלוני שיער אמריקאית) ואמרתי לספרית, אישה ספרדייה, שאני רוצה שהיא תוריד לי את הזקן אחרי עשר שנים. היא שאלה אותי אם אני בטוח שאני רוצה. בכל זאת, זו היתה תקופה ארוכה, וזו האמונה שלי. אמרתי לה שכן, והתחלתי לבכות. גם היא בכתה. שנינו פשוט בכינו לאורך כל התספורת".
אם זה היה משהו כל כך אישי ופנימי, למה לדווח על זה בטוויטר?
"נכון, זה באמת מאוד אישי, לא קשור לאף אחד, אבל היתה לי הופעה כמה ימים אחרי זה, ולא יכולתי סתם להגיע בלי זקן. ראיתי שמישהו בטוויטר מצטט את אחד השירים שלי, שיר שנכתב בכלל ארבע שנים לפני כן. קראתי את המילים, ושוב התחלתי לבכות. זה היה'כשהגאות תגיע, אוריד את התחפושת שלי'".
איך המשפחה הגיבה? לילדים זה יכול להיות מאוד טראומטי שאבא פתאום משתנה.
"זה לא היה ביג דיל. לקח להם אולי איזה יום להתרגל. אבל התינוק שלי הסתכל לי בעיניים וידע שזה אני".
''התינוק שלי הסתכל לי בעיניים וידע שזה אני''. מתיסיהו במהלך צילומי הקליפ מדבר יהודה
יח''צ
טובל במקווה? לפעמים כן, לפעמים לא
אחרי אותו ציוץ מיהר מתיסיהו לפרסם הודעה נוספת, שבה ביקש להרגיע את מעריציו: "אני עדיין מניח תפילין, והבוקר אף טבלתי במקווה". את הצורך בהרגעת המעריצים הוא מבהיר: "אז באמת הלכתי למקווה והתפללתי בבית כנסת, אבל כולם היו בהיסטריה טוטאלית. לצערי, קראתי את כל הטוקבקים והציוצים. הייתי סקרן והתעורר בי הצורך להסביר ולהצדיק".
והיום אתה עדיין מרגיש את הצורך הזה?
"היום אני מבין שלא הכל שחור או לבן, אני מנסה לא לטמטם את עצמי ולדבוק בסטיגמות רק בגלל חוסר ביטחונם העצמי של אנשים אחרים".
אתה עדיין טובל במקווה?
"הבוקר למשל לא. אבל לפעמים כן ולפעמים לא. מצד שני עצם הקיום שלי הוא תפילה, אני כל היום מתפלל להשם. התפילה זה לא כמה מילים שקוראים מהסידור. כשהייתי דתי אמנם התפללתי 30 דקות שחרית, שבע דקות מנחה וארבע דקות ערבית, אבל היום אני מתפלל הרבה יותר, כל הזמן".
הדיסק הבא נכתב כולו בקבר במהלך ביקור בקבר הבעל שם טוב. הקבר באוקראינה באדיבות ''משפחה''
מתיסיהו פותח את המזוודה הקטנה שלידו ומוציא ערימה של ספרים. "אלה הספרים שאני קורא היום", הוא אומר ומסביר את החשיבות האישית של כל אחד מהם. יש שם כמה ספרי ניו אייג', חומש, סידור נוסח האר"י שבו מתפללים בחב"ד וספר "בעל הייסורים" על חייו של רבי נחמן מברסלב.
יצא לך להיות באומן?
"לא. הרבנים שלמדתי אצלם אמרו לי שזה שטויות ושלא צריך ללכת, זה לא מה שבונה אותך".
באלבום האחרון שלו הקדיש מתיסיהו שיר לסבו של רבי נחמן מברסלב, הלוא הוא הבעל שם טוב, אבי תורת החסידות. "כתבתי שיר בקבר של הבעל שם טוב באוקראינה, וכל האלבום הבא שלי, שייקרא 'עקידה', מבוסס על שירים שכתבתי שם".
בהרצאות אתה נראה שקט ומופנם, אפילו ביישן, ועל הבמה אתה בן אדם אחר, אתה יכול להשתגע ולהקפיץ את הקהל.
"אני הרבה יותר משני אנשים. אני הרבה אנשים, וכך כולנו. לרוב אנחנו חושבים שמה שמאפיין אותנו זה הקריירה שלנו, אבל לכולנו יש הרבה צדדים".
''אני הרבה יותר משני אנשים. אני הרבה אנשים''. מתיסיהו במדבר יהודה
יח''צ
עדיין מחפש את הניצוץ
מתיו פול מילר נולד בניו יורק לפני 33 שנים. הוא גדל במשפחה יהודית רקונסטרוקטיבית, רחוק מאוד מהאדיקות החסידית שאליה הגיע. במהלך לימודי התיכון הוא בילה כחודש בישראל, ואט אט החל להתקרב ליהדות. הוא חזר בתשובה והחל ללמוד בישיבת חב"ד, שם גם התחיל לגדל את זקנו. אורח החיים החסידי לא מנע ממנו להתפתח מוזיקלית, ואת אלבומו הראשון הוציא ב-2004. שנתיים לאחר מכן הוציא את אלבומו השני ,"Youth" שבו הלהיטים "King without a Crown" ו "Jerusalem", וזכה להצלחה מסחררת. אמריקה התאהבה באיש הלבן ששר כמו בוב מארלי אך נראה כמו רב. הוא הופיע על השער של המגזין "טיים" היוקרתי והתראיין בכל תוכנית אפשרית.
האלבום האחרון יהודי יותר מהקודמים. מתיסיהו בטקס פרסי הגראמי AP
מאז הוציא מתיסיהו שני אלבומים נוספים: ,(2009) "Light" שם בלט במיוחד השיר ,"One Day" שנכתב עם ברונו מארס וזכה להצלחה כה גדולה שאף הושמע בגמר המונדיאל ב-2010. בשנה האחרונה הוציא את "Spark Seeker" (מחפש הניצוץ), שהאזנה לו היא דווקא חוויה יהודית יותר משאר אלבומיו. מילים רבות מן המקורות משולבות בשירים, וחלק מהטרקים הוקלטו בישראל. אך
האלבום החדש לא שחזר את ההצלחה הגדולה, וגם חלק ניכר מהביקורות לא התרשמו ממנו.
"Spark Seeker" שונה מאוד משאר האלבומים שלך.
"אם היית שומע את האלבום הראשון שהוצאתי, עוד לפני אלה המוכרים, היית רואה כמה הוא דומה. כשלמדתי בישיבה במנהטן יכולתי להשתחרר רק בימי שישי, והייתי הולך לסטודיו להקליט שירים. קיבלתי אישור חריג מהרב בישיבה, כי הסברתי לו שבעזרת המוזיקה שלי אשפיע על הרבה יהודים. השירים הראשונים היו אמנם בוגרים פחות, אבל מבחינה מוזיקלית הם דומים: הם הוקלטו כולם על ידי מפיק אחד, והם עשויים בצורה אלקטרונית. גם האלבום האחרון אלקטרוני יותר".
ומהו אותו ניצוץ שיש לחפש?
"זה התיקון הפנימי של כל אחד מול אלוהים. אני מרגיש הילינג דרך המוזיקה, וכל החיים שלי אני מחפש את הניצוץ הזה - החיים הכי פנימיים שיש, לא מה שקורה בחוץ. האלבום הקודם נקרא 'Light' לחפש את האור - אבל הניצוץ הוא פנימי יותר, הוא השורש של האדם, לטוב ולרע".
אחד השירים הבולטים באלבום האחרון הוא ,"Sunshine" שהקליפ הרשמי שלו צולם בישראל על רקע נופי מדבר יהודה, ים המלח וירושלים. הקליפ צולם בעקבות חוויה שעבר מתיסיהו במהלך טיול ג'יפים בישראל. "פגשנו ילדה בדואית עם שיער שטני. התמונה שלה מעטרת את עטיפת האלבום", הוא מספר. "מבחינתי הילדה הזאת היתה ה'ספארק סיקר', מחפשת הניצוצות שדמיינתי בשיר. אני לא מכיר אותה, אבל היא רעבה ונודדת ממקום למקום. היא חופרת בחול, בציפורניים. רציתי שהיא תופיע בקליפ, אבל לצערי סמכתי על חברת הפקה ישראלית, והיא הביאה ילדה שכלל לא נראית כמוה".
"הקליפ אמור לשקף חלק מהילדות האבודה שלי. בצעירותי עזבתי את הבית לתקופה מסוימת. לא היה לי כסף ולא היה לאן ללכת, והשיר מדבר על התקופה הזו, של הייאוש. עברתי תהליך ולא דיברתי איזה חודשיים. הילדה מייצגת אותי בקליפ. אני מנסה להציל אותה, אבל בסוף היא זו שמצילה אותי".
המסר עבר לדעתך?
"לצערי לא מספיק. מה שכן עבר הם הנופים המדהימים של ישראל. תמיד חושבים שישראל זה אזור של מלחמה, של טילים ופיגועים, אז היה נחמד להראות לעולם את ישראל האמיתית".
"בלי השיער - הכוחות שלו נעלמים". משתתפי 'לימוד' באוניברסיטת ווריק ג'רלד בנט, לימוד בריטניה
אחרי הכל, גם אם היו תהיות אם זה לא גימיק אחד גדול - הפאות, הזקן והכיפה - נדמה שמתיסיהו הוא אחד כזה שהולך עד הסוף. כשהוא היה חסיד, הוא היה הכי חסיד שיש. כשהוא השתחרר מכבלי החסידות, הוא הכי לא שם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
