שנורר-דוס: דתיים, תפסיקו להתקמצן

אחים יקרים ואהובים, אם אין לכם כסף או שלא שווה לכם לשלם בשביל הופעה, אל תלכו אליה. בא לכם לקפוץ למופע של יאיר אורבך? סבבה. נסו להדחיק את זה שאתם מכירים אותו מהסניף, ושלמו על הכרטיס

אורלי גולדקלנג | 18/2/2013 12:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חוק הדתיים השלובים קובע שאם אחרי שיחה של עשר דקות בין שני סרוגים הם לא מצאו מכר משותף, אחד מהם כנראה חוזר בתשובה או שתול של השב"כ. הרי כל דתיה מכירה את הבת דודה ש – איזה קטע – גם היא למדה בכפר-פינס בשנות ה-70. וכל דתי מכיר את הר"מ של אחיין של השכנה שבדיוק לפני שבועיים הושיבו אתכם זה לצד זה בחתונה של ליבוביץ. לא, לא ליבוביץ של ישעיהו. ליבוביץ מהצפון. אבל אפרופו ישעיהו, דוד שלי למד אצל פרופ' נחמה, זכר צדיקה לברכה.

החוק המשפחתי הזה מחמם את הלב ומאפשר לכל סרוג מתחיל להיות אחי כל הדרך אל הכנסת, אבל הוא יכול להיות גם חונק ונצלני. האח הדתי של השכן שלך עולה במופע חדש? שיפרגן בכרטיס חינם! אחות של חברה שלך מכיתה ג' הוציאה ספר? שתחליק איזה עותק לסחבק. מה יש, מאחים מותר לבקש טובות. אנחנו משפחה, לא ככה?
 
סביר להניח שלפחות אחד מהקוראים היה חברותא של אחד מהחברים. חברי אנדרדוס
סביר להניח שלפחות אחד מהקוראים היה חברותא של אחד מהחברים. חברי אנדרדוס צילום: יעל נוה הרשברג

לא, לא ככה. השבוע עלתה בשעה טובה חבורת אנדרדוס על במות ישראל במופע בכורה חדש וטרי. סביר להניח שלפחות אחד מהקוראים היה חברותא של אחד מהחברים. שזה אחלה. אגב, לאותו אנדרדוס היו לפחות עוד שש חברותות בחיים. לכולם בני זוג ואח, שמת-אבל-ממש-מת על אנדרדוס. גם לחברים האחרים בהרכב יש חברותות, שכנים, מורים, וכמובן חברים מהצבא שישנו איתו באותו אוהל בחורף הקשה ההוא בטירונות. עם כל הכבוד, רבותיי, ההופעה הזו היא הפרנסה שלהם. הם השקיעו חודשים בהכנת חומרים, חזרות, שפשופים ושיפור עמדות, כדי שנקבל את התוצרת הטובה ביותר. כבדו אותם ושלמו על הכרטיס. אחרי הכול, אתם לא מתקנים להם את המחשב בחינם, וגם לא את מכונת הכביסה שנשרף לה המנוע. אתם גם לא מתנדבים להעביר לילדים שלהם שיעורי עזר או לעשות להם בייבי-סיטר. אז למה שהם יעבדו בשבילכם בחינם? הם לא יגידו לכם לא. זה מביך ולא נעים. אבל למה, למען השם, אתם לא מרגישים מבוכה לבקש מהם לוותר על התמורה שהם עובדים בשבילה?

אחים יקרים ואהובים, אם אין לכם כסף או שלא שווה לכם לשלם בשביל הופעה, אל תלכו אליה. בא לכם לקפוץ למופע של יאיר אורבך? סבבה. נסו להדחיק את זה שאתם מכירים אותו מהסניף, ושלמו על הכרטיס. בא לכם לקרוא את הספר של חגי סגל או של אמילי עמרוסי? קנו אותו בבקשה. אל תעבירו את העותק היחיד שלכם בכל בתי היישוב כדי לחסוך את הארבע במאה. בכל זאת דחוף לכם להוכיח שאתם מכירים את אמילי אישית עוד מחוג בלט לפני 20 שנה? סבבה. קנו את הספר, וגשו אליה לקבל הקדשה. אל תבקשו מאור רייכרט לאייר לכם את ספר היומולדת 70 של סבא, ואל תגידו לאלישיב רייכנר לערוך לכם בקטנה את חוברת הפרויקט של הבת שלכם, כי מה זה כבר בשבילם, הם הרי עושים את זה בעיניים עצומות! אז זהו שלא. זו עבודה. ועל עבודה מזיעים, גם כשיש לך כשרון וגם כשהעבודה בסך הכול משעשעת.



ואם לחזור רגע לאנדרדוסים, השמועה אומרת שמדובר במופע מענג ומצחיק מאוד שעשוי ברמה גבוהה. רוצו לראות. רק אנא, אל תבקשו מהם כרטיסים.

אורלי גולדקלנג היא עורכת מוסף 'דיוקן' בעיתון מקור ראשון

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אורלי גולדקלנג

צילום: אופיר דוד

עורכת מוסף 'דיוקן' בעיתון מקור ראשון

לכל הטורים של אורלי גולדקלנג

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים