כולם מדברים על מצוקת הדיור, אבל מה עם מצוקת הזיווג?
"למרות שנמאס לשמוע על 'תופעת הרווקות', היא טרם מצאה את מקומה בשיח הקהילתי. כולם חושבים שהם יסתדרו לבד, ומקסימום נשמע אותם מבקשים מהגבאים לצאת בהודעה לציבור הרחב" / דעה
מיכל (בדוי) בת 31, טייפ-קאסט קלאסית של רווקת-ביצה שאכלה איתנו ומשמשת בשעות הפנאי שלה רואת חשבון באחת הפירמות הגדולות, הגדילה לעשות כשאמרה שת' אמנם ביקשה שיסייעו לה במציאת בעל, אבל מבחינתה היא הרגישה שבאותה המידה ת' הייתה יכולה להשתמש במילים גדולות ממעמד ומקום אחר, ששאר רווקות המגזר היו חותמות עליהם בשתי ידיים:
"במקום בית הכנסת הזה בו אני עומדת לפניכם, לבקש שתעזרו לי למצוא בעל- אינני עומדת יחידה.
עמדי ניצבות כאן בשעה זו אלפי רווקות, מדהימות, מוצלחות, מייחלות לממש את הצורך הטבעי והמתבקש כל כך, להתחתן ולהיות אמא, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם: תעזרו לנו למצוא בעל. תציעו לנו. צאו כבר מהאדישות שלכם!"
המקרה של ת' החזיר אותי למה שאמרה לי אחת מנרקיסות הביצה בשבועות שנה שעברה מחוץ לרחבה של בית הכנסת 'יקר' הקטמוני: "תראה כמה אנחנו! כל כך יפות, חיות, שמחות וכלום. פשוט כלום. תבוא לכאן שנה הבאה ותראה שוב את רוב הבנות. בא לי לבכות".
נראה שאיך שלא הופכים את זה, בקשתה הלא שגרתית של ת' היא הדבר השפוי ביותר שקרה במציאות הרווקות הפסיכית והייחודית למגזר שלנו, מציאות של רווקים ובעיקר רווקות שיכולים להתייבש בבית בלי לקבל ולו הצעה אחת יותר מחצי שנה.
מציאות שבחורות בנות שלושים פלוס שמוצלחות בכל פרמטר אחר לפחות כמו חברותיהן הנשואות מרגישות את הבדידות הלוחצת ואיך השעון הביולוגי סוגר עליהן ומתחילות לפזול לעבר קבוצות תמיכה של אמהות חד הוריות במגזר, שכן משום מה, הבנות הסוררות עדיין 'מתעקשות' לחפש את הבחור שיזכיר במשהו את נסיך חלומותיהם, בניגוד לסביבה ה"תומכת" שמשום מה בטוחה שמגיל מסוים הקיבה שלהן למדה לעכל צפרדעים וקוראת להן "בררניות".
אז למרות שאני לא מכיר אותך ת', רציתי להגיד לך תודה על קריאת ההשכמה שהבאת לנו הנשואים שרק אתמול היו רווקים בעצמם ,כאבו את כאבך והתפללו שחבריהם הנשואים לא ישכחו אותם בגלל שגרת החיים השואבת.
בתור אוכל סרטים וכאפות במסלול הרווקות המאוחרת , הבטחתי לעצמי לפני שהתחתנתי שלי זה לא יקרה, שלא יעבור חודש מבלי שאשכרה אציע לפחות הצעה אחת. אבל שגרת החיים השואבת, הזוגיות, הילד והנה מדהים כמה מהר אתה יכול לשכוח שפעם ממש לא מזמן, גם אתה היית רווק.
אני יכול להגיד לך ת', שיש לי חברים רווקים שממש התרשמו מהמהלך שלך, וזה מאוד נדיר שהם מתרשמים ממהלכים. בדרך כלל הם מתרשמים יותר מתמונות.
ולמרות שכבר נמאס לשמוע ולקרוא על "תופעת הרווקות" שנטחנה כמו סלט ערבי דק דק ונלעסה כאחרון המסטיקים, עדיין לא הצליחה 'התופעה' למצוא את מקומה הראוי בשיח הקהילתי, ובטח לא בזה האופרטיבי מבחינת תכניות פעולה הכוללות תקציבים לפתרון הרווקות המאוחרת. לזוגות הצעירים יש מצוקת דיור, אבל מה יהא על מצוקת הזיווג של הרווקים המבוגרים?
אה, הם כבר יסתדרו לבד. מקסימום תמיד נוכל לשמוע אותם מבקשים מהגבאים לצאת בהודעה לציבור הרחב, ונאמר אמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
