הרשת הסרוגה גועשת: כותבים אלמונים הערימו על 'עולם קטן'
ביקורת פנימית בציבור הדתי לאומי: קבוצת כותבים אלמונים פרסמו שיר בעלון השבת ובו מסר סמוי במסווה של מילים חסרות ערך: "רצינו להעמיד מראה שחורה מול בעלי החיוך הדבילי של המגזר". הכותבים האלמונים לnrg יהדות: "סה"כ פארודיה חביבה, סלחו לנו"

קשתך הפליאה בי חציה
קפאתי על מקומי דומם
ידיי לא יכלו לחצים
פגעת היישר בלבי
ידעתי שעליי לברוח
פן אמות ונשמתי
יוקדת בקרבי
טוב היה העולם
וחציך של ברזל היו
סיפורי תפילות
ידיעות המעריב
קשים כחץ מורעל
נותרתי לבדי בחזית
ותפילה אחת על שפתיי
דברו עמי קודש
עכשיו, חברו את האות הראשונה בכל שורה (אקרוסטיכון) וקבלו את המילים קקי, פיפי, טוסיק ונוד (כפיים!) האם מדובר רק בגיבוב שטויות? לא בטוח.
הראשונים ששמו לב לתרמית או בלשון סלנג 'הטרלה', פרסמו את הדברים בפייסבוק. הסיפור התגלגל ומהר מאוד הגיע כמעט לכל אנשי המגזר הדתי לאומי. זהות הכותב טרם התגלתה אבל התגובות לא אחרו לבוא. גם מערכת עולם קטן פרסמה את תגובתה:

אנשים חייבים להשתחרר
חלולים ונקבים פחות או יותר
יש אוהבים מזה להתבדר
אנחנו שמחים לתת במה
תראו, זה לא תמיד יוצא על רמה
הפעם קצת ברח, אז מה?
קליפות לא יכסו את חשיבות המדור
והעיקר הדיונים, האמירות וחומר המקור
רצון טוב, עבודת ה', וערכים
עשו לנו לייק בדוסים מצייצים
בואו נעשה שוב את תרגיל האקרוסטיכון, התוצאה: 'אחי אתה קורע'.
הנושא הפך בוער בקרב המגזר, אך זהותו של ס' נובל טרם התגלתה. לאחר ימים מספר הגיעה התגובה אל מערכת 'דוסים מצייצים' מקבוצת כותבים שמכנים עצמם 'חברי נובלס'.

"עליתם עלינו. אנחנו חברי הנובלס. אלה שבתקופה האחרונה שולחים זבל לפרסום. אנו, מספר יוצרים מתוסכלים, רוצים למחות כנגד השיח הרדוד בחברה הדתית וחוסר העומק ביצירה. מטרת הטרולים לא הייתה 'להריץ דאחקה' על חשבון 'עולם קטן' אלא להעמיד מראה שחורה מול הפנים בעלי החיוך הדבילי של המגזר, בסופו של יום העלון מפרסם את מה שהקוראים רוצים לקרוא. כולנו חונכנו לאור החזון של יצירה דתית עמוקה, מורכבת ומתוחכמת, אך נראה שמשהו התפספס. לצערנו אפשר לסכם את היצירה הפנים-דתית כפריקת תסכולים בשורות קצרות ומילים גבוהות".
"לא רק שאין כמעט עומק בתוכן, אלא שחוסר המקצועיות, חוסר היכולת לשלב אלמנטים מעבר למילים תנ"כיות הוא פשוט תעודת עניות. רק מגזר שבו אין קריאה ביקורתית וניתוח, יכול להתפרסם שיר שהוא תרגום חלקי של שיר הגוספל המרכזי בנצרות הקתולית. רק במגזר ששכח מה זו אהבה, יכולה להתקבל באמפתיה צורת ההסתכלות המעוותת הלובשת צורה בשיריה של אתי נובלס (או אולי לבסון, פרשת במדבר- 'שקט', ופרשת נשא) המגחיכה עד עפר את החיפוש אחר בן הזוג ומתייחסת למוסד הנישואים כפתרון ליצר (מעין אביזרייהו דעריות) רק בהפוך".
"נמאסה עלינו ההסתכלות הפונקציונלית הרדודה, נמאסה עלינו ההתייפייפות המזויפת והמתנשאת האוכלת כל חלקה טובה במגזר (שכידוע הוא הכי איכותי בארץ), נמאסה עלינו הגישה הבכיינית של הרווקות הנואשות והמתבגרים החוטאים".
"אנחנו קוראים לחשבון נפש כולל, להסתכלות פנימה ולא החוצה. יצירה ותוצרת יהודית וישראלית לא רק יכולה להיות איכותית ומקצועית, אלא גם חייבת (סיגריות נובלס כמשל). מה שנקרא בלטינית 'נובלס אובליג'".
על החתום, חברי הנובלס.
מהדברים שכתבו מסתבר שלחברים היו כמה פרסומים דומים בעלון, בשבועות קודמים. לכולם מטרה אחת, להגכיח את רמת השיח המגזרי. לאחר הפרסומים התקבלו תגובות רבות ונוצר מעט בלבול- מי הם הכותבים וכלפי מי הם מפנים את ההאשמות - יצאנו לבדוק.
לאחר פנייה משותפת של nrg יהדות ו'דוסים מצייצים' נענו חברי נובלס להסביר מדוע החליטו לפעול כפי שפעלו. הכותבים מדגישים כי 'נובלס' אינו פועל לשם ונדליסם ברשת. "זה איננו ארגון אנושי המנסה לחנך אי אלו קוראים באשר הם מחונכים. ה'נובלס' הוא מושג" הם מסבירים "שם עט השייך לכלל המין האנושי בלי גבול או הגדרה מצמצמת. כל אחד ואחת שייכים במקום מסוים ל'נובלס'".
החברים מסבירים כי בחירת השם מעידה על מטרת הקבוצה: "מעבר לסיגריה הישראלית, הצברית, האותנטית, הממלאת את ריאותינו בעשן סמיך. 'נובלס' משמעותו אצילות. לא בכדי בחרנו בעלון שבת כפלטפורמה. האצילות כערך וכתכונה היא המחייבת את האדם לעמוד מול עצמו ומול זולתו בצורה עמוקה ולהביט בהם בעיניים".

בתשובה לשאלה "על מה ולמה" עונים הכותבים כי הדברים יצאו מהקשרם: "אנו בטוחים שנתקלתם פעם בסיטואציה כל שהיא בחייכם הפרטיים, לא משנה היכן, וקרה שם משהו עליו רציתם להביע את דעתכם לחיוב או לשלילה. אך התחושה הייתה שעצם הבעת הדעה תיצור סביבכם וסביב הדעה עצמה רצינות רבה שלא תאפשר למסר לעבור באופן שבו התכוונתם. רציתם להעיר בקריצה ובחיוך, ויצאו לאוויר העולם סטירה ודמעה".
"לאחר מכתב התגובה הרשמי חשבנו שנחתם הגולל, אבל מתגובות הגולשים מסתבר שלא. כאן המקום לעזור למי שעדיין לא הבין את ה'נובלס'; המכתב היה סה"כ פארודיה חביבה על גילויי-דעת וקריאות לא-תמיד-רלוונטיות לחשבון נפש, בציבור שלנו. הלוואי ולא היו לוקחים אותנו כה ברצינות. להיות ביקורתי על ביקורתיות - זו גדולה אמיתית. או שלא".
הכותבים מסכמים ממליצים וכותבים: "אל תחכו לאורו של הבוקר שיזרח, היטיבו את הנר עכשיו, בזה הרגע, אפשרו למעוות לתקון, אך אל תצפו שיעשה זאת מעצמו. , הקולמוס מונח בקרן זווית וכל הרוצה ליטול שיבוא ויטול. כתבו וכתבו עד שישחירו השמים מדיו האילמים, שירו בקול גאה ובוטח את שזועק לבכם בלחישה שקטה, ריקדו את המחול המטורף, פסלו לכם כמה לוחות אבנים שתוכלו רק אל תיפלו אל עומקו החשוך של תהום היגון, לכו בבטחה בצעדיכם הלולייניים על החבל הנמשך משפה לשפה, צקו את קצותיו ביסודות איתנים, אל תנסו לאחזם בידיכם החשופות, צעדו בראש זקוף וכתפיים איתנות במרומי האפלה המאיימת".
"רצינו להאמין שאת שרוח הצחוק לא תצליח לסחוף, טל הבוקר יצליח לשטוף, לא השכלנו להבין את גודל הפצע שפערנו בגוף חתן המולות שדמיו אינם חוזרים. שומרי ספי הדלתות של פינו הסורר נרדמו במשמרתם, לשונות של אש זרה יצאו ואכלו מפירות הביכורים שבזיעת אפכם הוצאתם מן אדמת הטרשים המקוללת ובחסדיכם כי רב הקרבתם מנחה, טעינו בחשבנו שעומדות רגלינו בחזית מלחמת מצווה, מלחמת קודש. התקפתנו גרועה ממתקפת הרשות הייתה, מלחמה פיבונאצ'ית של הבל ורעות רוח, חיללנו כרמיהם של היראים, הטבענו בארס את לבבם הרך והענוג".
לסוף התשובה מתווספת בקשה למחילה: "מבקשים לחזור בתשובה תנו לנו לשוב בחזרה, את חרבות הפיפיות שהנפנו בסערה מתוקשרת, כיתתנו לאתים והרי הם ניתנים לכם כמתנת אהבה. ברצון רב להצטרפותכם לתנועת ההתחדשות, היו 'נובלס', היו שלום".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg