משחקי הכס: המדריך לקרב-רב
למה נועדו חוק שטרן וחוק אריאל? מדוע חוק עמאר לא עבר? במי תומכים בליכוד, בש"ס וביהדות התורה? רגע לפני פרסום מועד הבחירות לרבנות הראשית, nrg יהדות מסכם שלושה חודשים של דילים ועסקאות לבחירת הרבנים הראשיים ועושה לכם סדר בכאוס
ביום ראשון השבוע אישרה הממשלה את הקמתה של ועדת הבחירות ולמעשה שמה קץ לניסיונות להעביר הצעות חוק שנוגעות לבחירת הרבנים הראשיים, כדוגמת חוק עמאר וחוק שטרן (ראו בהמשך). הסיבה לכך היא חוות דעת שפרסם משרד המשפטים, שלפיה הקמת ועדת הבחירות היא למעשה תחילתו הרשמית של תהליך בחירת הרבנים, ולכן מנקודה זו לא ניתן יותר לשנות את כללי המשחק לבחירות הקרובות.
לוועדה שלושה תפקידים מרכזיים: היא קובעת את תאריך בחירת שני הרבנים הראשיים, וכן את המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד. בנוסף, הוועדה גם מקימה את הגוף שבוחר את הרבנים (שמורכב מ-150 איש), וכמובן מפקחת על כל הליך הבחירה. ועדת הבחירות מונה חמישה חברים, כאשר לראשונה תכלול הוועדה גם נשים - השופטת בדימוס שרה פריש ועו"ד ציפי פינקלשטיין. בנוסף, כוללת הוועדה יו"ר ושני חברים נוספים, שנבחרו על ידי הרבנים הראשיים המכהנים.
הגוף מורכב בעיקרו מראשי ערים, ראשי מועצות, רבני ערים ורבני יישובים, ראשי מועצות דתיות ודיינים. כל אלו נקבעים על פי קריטריונים קבועים מראש. הנציגים המשתנים בגוף הם אלו שנבחרים על ידי הכנסת, הממשלה, שר הדתות והרבנים הראשיים. גם נציגים אלו, בחלקם, כבר נבחרו. בשבועות האחרונים נעשה ניסיון להשפיע על הרכבו של הגוף הבוחר באמצעות החוק המכונה "חוק שטרן".
הצעת החוק, שהועלתה על ידי ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), ביקשה לעשות שני דברים מרכזיים: להגדיל את הגוף שבוחר את הרבנים הראשיים ל-200 חברים , וכן לקבוע כי לפחות 20 אחוז ממנו יהיו נשים. הגוף הבוחר הקודם, לשם השוואה, מנה אישה אחת בלבד (מתוך 150 חברים). אף ששטרן לא הודה בכך, החוק הקרוי על שמו נועד בעיקר לקדם את מועמדותו של הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי האשכנזי באמצעות דילול הגורמים החרדיים בגוף ובעזרת הוספת הנשים אליו.
המפלגה שכיכבה יותר מכל מפלגה אחרת בבחישה סביב החוק היתה הבית היהודי. לאחר שהחוק אושר בוועדת השרים לחקיקה, הגישה המפלגה ערר על אישור החוק. מאוחר יותר היא השתכנעה לתמוך בו, אולם מגיש הערר, השר אורי אריאל, נעלם, וכך נדחתה ההצבעה על החוק בשבועיים. בהמשך, כשכבר הגיע החוק להצבעה בקריאה טרומית, "נעלמו" תשעה מחברי המפלגה ולא הצביעו בעד החוק )החוק עצמו עבר(. בהמשך שוב חזרו בהם בבית היהודי והחליטו להטיל וטו על קידום ההצעה לאחר ויכוח שנוצר בין המפלגה ובין הליכוד סביב השאלה מי ימנה את הנציגים החדשים לגוף הבוחר.
הסיבה האמיתית מאחורי הקלעים שהובילה להתנגדות הבית היהודי לחוק היתה הוויכוח הסוער סביב שאלת הוספת הנשים לגוף הבוחר, שאיימה לפלג את המפלגה. בסופו של דבר, שר הדתות נפתלי בנט הודיע כי הוא בעצמו ידאג להוספת עשר נשים לגוף הבוחר באמצעות עשרת נציגי הציבור שהוא אמור למנות לגוף.
החוק המרכזי שכיכב בבחירות הללו. על פי הצעת החוק, שיזם ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס), יתאפשר לרב ראשי מכהן להתמודד על כהונה נוספת בתפקיד. הצעת החוק החלה עוד בכנסת הקודמת, כאשר בכל פעם תהליך החקיקה שלה התקדם, אבל לא הגיע לנקודת הסיום. בכנסת הנוכחית, הניסיון הראשון לאשר את החוק היה באמצעות דיל מול הבית היהודי - חוק עמאר תמורת חוק אריאל. לאחר שזה לא צלח, סוכם על דיל חדש - הבית היהודי יתמוך בחוק עמאר בתמורה לכך שהרב עמאר יפעל לבחירתו של מועמד הבית היהודי לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
בהמשך הדרך היו בבית היהודי כאלו שהתחרטו על הדיל, לאחר שהגיעו למסקנה כי הדבר לא יקדם מועמד מטעמם לתפקיד. בסופו של דבר, דווקא בגלל ויכוח פנימי בתוך ש"ס, גבר מחנהו של יו"ר המפלגה, אריה דרעי, והוחלט במפלגה למשוך בחזרה את החוק. גם הרב עובדיה יוסף עצמו התגייס לעניין. ולמרות זאת, אפילו השבוע, עוד לפני ישיבת הממשלה, נעשו ניסיונות נוספים, של הרגע האחרון, לדחות את הקמת ועדת הבחירות במטרה לאפשר צ'אנס אחרון לאשר השבוע את חוק עמאר. לבסוף, כאמור, הניסיון לא צלח והוועדה הוקמה. בכך נסתם הגולל על החוק, ועל חלומו של הרב עמאר להיבחר לכהונה שנייה בתפקיד.
הצעת חוק שיזם ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) שמטרתה לאפשר לרב יעקב אריאל להתמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי בתמורה לכך שהרב עמאר ימשיך לכהונה שנייה בתפקידו כרב הראשי הספרדי. מדובר בניסיון ראשון לאישור חוק עמאר בין הבית היהודי לש"ס, שלא יצא לפועל.
כבר במהלך מערכת הבחירות הודיעו המפלגות ישראל ביתנו ויש עתיד על תמיכתן ברב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי האשכנזי ובחרו לא להביע עמדה בנוגע לרב הספרדי. מאוחר יותר הביעה גם התנועה תמיכה ברב סתיו. לפני כחודש הודיעה גם מפלגת העבודה כי תתמוך ברב סתיו לתפקיד.
לאחר סאגה מביכה שנמשכה חודשים ארוכים, גם הבית היהודי הודיעה בסופו של דבר על תמיכתה ברב סתיו. קדם לכך ניסיון כושל להריץ לתפקיד את הרב יעקב אריאל לרב הראשי האשכנזי באמצעות דיל מול ש"ס והרב עמאר.
בליכוד אמנם הודיעו כי לא יביעו תמיכה באף אחד מהמועמדים, אך מאחורי הקלעים ניסו גורמים שונים למשוך לכמה כיוונים סותרים. ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל במלוא המרץ על מנת לדחוף את חוק עמאר, לאור תמיכתו ברב עמאר לתפקיד הרב הראשי הספרדי. בגזרת הרב הראשי האשכנזי, על פי טענות גורמים בליכוד, ישמח נתניהו לראות בתפקיד את בנו של הרב ישראל מאיר לאו, הרב דוד לאו. יש הטוענים שמסיבה זו ניסו בליכוד לטרפד את חוק שטרן, שמבקש לסייע לרב סתיו.
בש"ס פעלו שני כוחות מנוגדים - חלקים ממנה תמכו בחוק עמאר וחלקים אחרים התנגדו לו. הרב עובדיה יוסף, שבתחילה רצה באישור חוק עמאר, השתכנע לבסוף להביע התנגדות לחוק. על דבר אחד כולם מסכימים בש"ס - מהרב עובדיה ועד אחרון הח"כים: התנגדות נחרצת למינויו של הרב סתיו. אותה התנגדות קיימת גם בתוך סיעת יהדות התורה. שם רוצים לראות בתפקיד את הרב לאו. מצד שני, בסיעה החרדית האשכנזית גם התנגדו בחריפות למינויו של הרב עמאר, ואף הקימו מטה פעולה מיוחד על מנת לטרפד את חוק עמאר.
אחרי כל המלחמות הפוליטיות, גורמים המקורבים לוועדת הבחירות מבטיחים כי משיכת הזמן הסתיימה; בקרוב מאוד יתפרסם מועד הבחירות הרשמי, יוקם הגוף הבוחר, והבחישה האינסופית בגוף שאמור להיות רבני-תורני תגיע לסיומה.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
