סדרה על חרדים שלא "נושכים"
נחמד לראות סוף סוף עלילה על חרדים שלא הופכת לעלילת דם. הכירו את "שטיסל" סדרה חדשה על החברה החרדית, בהתחלה חשבנו שגם זה סיפור על דוסית סוררת ודוס שמרד, אבל יש שם דוסים שסבבה להם להיות דוסים
- לצפיה בסדרה לפני כולם בnrg יהדות
כנראה שמאסנו, בסדרות שמוציאות רק רעל מהחברה החרדית. הסדרה החדשה מבית היוצר של yes תאמינו או לא היא סדרה על חרדים, שסבבה להם להיות חרדים.
אני לא צופה מושבעת (לא צופה בכלל) של הקופסא הצבעונית, את שלי זרקתי לאלף עזאזל רחוק מביתי (למעשה, אף פעם לא הכנסתי אותה פנימה). אבל כשיש דברים שמדברים על המגזר - אני משתדלת להציץ. מעניין לראות איך חילונים תופסים אותי, אותם, אותנו. בדרך כלל אחרי הצצה ראשונה מספיקה לי כדי להבין שהיוצרים לא באמת מכירים חרדים, וגם אם כן הם החליטו לשים את הספוט, דווקא על הדברים הרעים והמציצנים.
בדרך כלל עלילה על משפחה חרדית הופכת מהר מאוד לעלילת דם. תמיד איכשהו הם אלימים, חשוכים, גזענים, סגורים. תמיד יש שם סיפור על אהבה אסורה ועל הבן הסורר או הבת הסוררת שכמובן מורדים במלכות ונכנעים ליצר, או נשארים שבויים בכלא החרדי. זה די אבסורד, תודו.
אני מודה שבסדרה הספציפית הזאת, זה היה שילוב קצת מוזר, של השטייטל במאה שערים (מאה שעורים), צ'ולנט ואיילת זורר (זוירייר?). ביום חמישי האחרון נערכה ההשקה והקרנת הבכורה של הסדרה. היה אפשר לראות שבהפקה עבדו קשה על ניואנסים חרדים: החל מהמראה החיצוני של הדמויות, סביבת צילום מושלמת, שפה חרדית ומושגים פנים מגזריים.
הסדרה עוסקת בסיפורה של משפחה חרדית משכונת גאולה בירושלים. הפרק הראשון נראה מבטיח, בעיקר מבחינת אמינות הדמויות. כנראה שיש לכך כמה סיבות. ראשית, אחד מיוצרי הסדרה יהונתן אינדורסקי הוא חרדי לשעבר. שנית, רוב הניצבים בסדרה הם חרדים אמיתיים (לא מחופשים). בנוסף, הצילומים התרחשו בשכונת גאולה החרדית, על רקע הפשקווילים והתסיסה התמידית שם. ומעל הכל, לפני צילומי הסדרה, הגיעו השחקנים למפגש וסיור במאה שערים. הם התארחו אצל משפחות חרדיות וקיבלו טעימה מהעולם החרדי.
רוב השחקנים מדברים על הביקור החרדי עם סוג של ניצוץ בעיניים, מתפעלים, מתפלאים, תוהים ותמהים ובסוף גם קצת מרימים גבה וטוענים שזו "ארץ אחרת לגמרי". אבל הביטוי שחזר על עצמו לאורך כל הערב הוא "אנשים הם אנשים". כנראה שבכל זאת הביקור במאה שערים, גרם לשחקנים ולהפקת הסדרה להבין שגם במאה שערים גרים בני אדם.
על העלילה אין לי הרבה מילים חמות, לפחות לא אחרי הפרק הזה. אני לא רוצה לעשות לכם ספויילר, אבל רק אציין שלא סביר שבחור חרדי יזמין אלמנה (מהממת) לדייט באופן ישיר וחצוף כל כך. גם הקשישה שמתמכרת לטלוויזיה בבית אבות די מוגזמת, ולא מתאימה (באיזה בית אבות חרדי יש טלוויזיה?!), אבל אני מוכרחה להודות שהסבתא די משעשעת.
סך הכל, הסדרה עשויה טוב, עד הפרטים הקטנים: הצ'ולנט והקוגל (או הקיגל?) המסורתי של חמישי בערב לצד חמוצים ב"מסעדה". שידוכים שמתקיימים בלובי בית המלון. השנינות היידישאעית, הבדיחות החסידיות, תרבות הגמ"ח והיררכיית השידוכים.
השחקנים מצויינים – מיכאל אלוני מגלם את דמותו של עקיבא שטיסל, רווק חרדי, מעט חולמני ועדין. את אבא של עקיבא, שולם (שלום) שטיסל מגלם השחקן דובלה גליקמן, חסיד שנון וציני, שכמעט תמיד אוכל בפיו (או סיגריה). איילת זורר משחקת את האלמנה היפיפייה אלישבע רוטשטיין, ונטע ריסקין משחקת את אחותו של עקיבא, גיטי וייס. בתוך הקאסט יש עוד רבים וטובים – זהר שטראוס, שירה האס, אורלי זילברשץ, ניצן-לילה שביט, אליענה שכטר, חנה ריבר ושראל פיטרמן.
לסיכום, היה נחמד, מאוד נחמד. גם לחילוני גמור הסדרה תהיה משעשעת כי לרובכם היה סבא רב (או סבא רבה) לא? וטוב ששאלתם! כן, זה שווה צפייה.
אז איפה? yes ישיקו את הסדרה במוצאי השבת הבאה, אבל גולשי nrg יהדות יוכלו לצפות בפרק הראשון כאן לפני כולם. בנוסף, מדי שבוע נביא כאן קטעים בלעדיים, מאחורי הקלעים והצצות לפרקים הבאים.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
