בקרוב: מקווה טהרה ביתי גם לנשים
המקווה הפך לביזנס: איש מחשבים חילוני המציא סטרטאפ פורץ דרך בתחום המקוואות. מצויד בהיתר רבני והבטחה לשדרוג ההיתר ההלכתי גם לנשים הוא מציע לבנות מקווה ביתי פרטי. ומה המחיר?
המקווה קיבל היתר הלכתי מבית הדין הארצי למקוואות מטעם הרבנות הראשית לישראל, מהרב מאיר פוזן ומהרב שלמה לוי המתמחים בכשרויות מקוואות טהרה. בשלב זה ההיתר הינו לטבילת גברים וכלים בלבד. בעתיד, כך אומר הממציא גדעון אבן שפנגר, יתירו הרבנים גם טבילת נשים.
"הרבנים שהתירו לי את המקווה ממש התפלאו על החידוש, ואמרו לי שזו פריצת דרך. הם גם הבטיחו שבעתיד לאחר שרבנים נוספים ישמעו על החידוש, הם יוכלו להתיר את הטבילה גם לנשים. היום הם חוששים שנשים תטבולנה ללא עזרת בלנית, והם רוצים לחשוב איך להתיר את החידוש בצורה חכמה ושקולה".
היתר שכזה ודאי יעורר מחלוקות רבות שכן מבחינת הלכתית בעת טבילת נשים יש צורך בנוכחות בלנית או אישה אחרת שתוודא כי הטבילה הינה כשרה וכי הטובלת טבלה כהלכה. סביב נושא הטבילה והצורך בבלנית התעורר לאחרונה דיון ציבורי: נשים רבות מתלוננות כי הנוכחות של הבלנית בעת הטבילה מפריעה להן ודורשות טבילה ללא התערבות בלנית. עד כה לא נמצא היתר הלכתי מרב אורתודוכסי בכיר לטבילה ללא בלנית.
אבן שפנגר, אינו אדם דתי, אך מגדיר עצמו כאדם מאמין. הוא בן 49, ממושב בית נקופה שבהרי ירושלים, והוא לא קשור לתחום המקוואות בשום צורה. בהכשרתו הוא מתכנת מחשבים, ולדבריו ה' הוליך אותו לבניית המקווה. בראיון ראשון לnrg יהדות הוא מספר כי הוא התחיל לעבוד על המקווה לאחר שרב מקובל שיתף אותו במשאלת ליבו – הצבת מקווה טהרה פרטי בביתו.
"רציתי לעזור לאותו מקובל וה' פתח לי שערי שמיים" אמר גדעון, "אני בכלל לא מתעסק במקוואות. ראיתי אדם ממש צדיק, שמטפל רק בחסרי ממון, ועוזר לאלפי אנשים ורציתי לעזור לו. אני לא יודע איך הצלחתי לעשות את זה, נסתרות דרכי השם".
הוא החל בלימוד החוקים והמגבלות שבבניית מקווה, לצידו עמדו לאורך הדרך הארוכה בת השנתיים רבנים שמומחים בנושא. הוא פנה למומחים בבניית בריכות וג'קוזי, וניסה לתכנן מקווה מעץ, אולם גילה כי מבחינה הלכתית עץ אוחז טומאה ולא ניתן לטבול בו. לאחר מכן ניסה להשתמש בזכוכית, אך נתקל בקשיים בגלל המשקל הרב, שבריריותה והעובדה שהכלור עלול להמיס את הסיליקון שמשמש לאטימת המקווה. לאחר מכן עבר לפרספקס וכמעט הצליח להגיע לתוצאה הרצויה, אך רגע לפני הוצאת התכנית לפועל גילה כי המוצר לא יאריך ימים.
"הייתה פה השגחה גדולה, לקח לי הרבה זמן לעלות על השיטה הזאת והמצוקה הכלכלית ממש הקשתה עליי, בסופו של דבר הצלחתי והיה לי ברור שזה לטובה. מצאתי צורת הדבקה אחרת שמשמרת את המקווה לאורך זמן".
גדעון טוען שהמקווה נותן מענה לכלל הזרמים ביהדות: אפילו לחסידות חב"ד שמשתמשת במקווה ייחודי ולמקובלים. בנוסף, הוא מאפשר טבילה למי שסובל ממחלות עור ואיננו יכול לטבול במקווה ציבורי. החידוש גם יכול לסייע ליהודים בתפוצות שמתקשים להשיג אישורי בנייה למקוואות.
למעוניינים, לא מדובר במחיר שווה לכל נפש, אלא בקרוב ל50 אלף שקלים, אולם עבור מוסדות הדת והרשויות המקומיות שבונות את המקוואות מחיר זה יוזיל את העלויות בצורה משמעותית.
"אני מכיר הרבה נשים חילוניות שלא טובלות בגלל שהן לא מרגישות בנוח, בגלל כל מיני בלניות שהתנהגו בצורה פולשנית ולא נעימה, אני בטוח שכשהמקווה הזה יותר גם לנשים הן תוכלנה לטבול בשמחה. אני מודה לאל שזיכה אותי לזכות את הרבים".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
