הקהילה האבודה של יהדות קאיפנג
בלב סין, מקיימים כמה מאות מקומיים אורח חיים יהודי, קוראים בתורה וחוגגים את חגי ישראל. מדובר בצאצאיה של קהילה בת יותר מאלף שנה שכמעט נעלמה, וכעת הם מבקשים לשוב ליהדות. הצצה נדירה
מחיי הקהילה היהודית בקאיפנג, סין צילום: אי.פי.איי
"היסטוריונים סבורים כי היהודים הראשונים הגיעו לקאיפנג לאחר מסע ארוך על דרך המשי", סיפר למעריבמיכאל פרוינד, יו"ר ארגון "שבי ישראל", הפועל לחיזוק הקשרים בין המדינה והקהילות בתפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי המבקשות להיות חלק מעם ישראל. "היהודים היו סוחרים שהתיישבו במקום בברכת הקיסר". פרוינד מספר כי לפי האגדה הקיסר לא הצליח לבטא את שמותיהם העבריים של היהודים, ולכן העניק להם שמות סיניים. "כך, למשל, לוי הפך להיות לי, אבל זה כמובן לא אומר שכל אדם הנושא שם זה הוא יהודי - מדובר במשפחה מסוימת בקאיפנג".
עם הזמן הלכה הקהילה וגדלה, וב-1173 נבנה בית הכנסת הראשון בעיר. במהלך ימי הביניים הגיעה הקהילה לשיאה, ומנתה על פי ההערכות בין 4,000 ל-5,000 יהודים . כיום מונים צאצאיה בין 600 לאלף איש שרוצים לשוב ליהדות. "בעיר היו בזמנו את כל התשתיות והמוסדות של קהילה יהודית בגולה - רבנים, בתי כנסת, מקוואות וכמובן גם מחלוקות פנימיות", מפרט פרוינד. אולם בניגוד לקהילות אחרות בגולה, בקאיפנג לא הייתה אנטישמיות. כתוצאה מכך התבוללו היהודים בקרב האוכלוסייה המקומית בקצב מוגבר.
"קול קורא" ליהדות העולם
בסביבות 1810 נפטר הרב האחרון של הקהילה, ובנוסף הוצף בית הכנסת שהוקם במאה ה-12 בשיטפונות שפקדו את העיר. שרידי הקהילה ניסו להמשיך לשמור על המורשת היהודית, ובתחילת המאה ה-20 שלחו "קול קורא" ליהדות העולם.
מחיי הקהילה היהודית בקאיפנג, סין. המורה ברוך מייעץ לאחת מבנות הקהילה. צילום: אי.פי.איי
לפני כתשע שנים קרא פרוינד את סיפורה של הקהילה. "מאוד כאב לי שבעצם האנשים האלה פנו לעולם היהודי וביקשו שיצילו אותם, שיעזרו להם. זה כאילו פספסנו את ההזדמנות", הוא אומר. פרוינד פגש סטודנט סיני שלמד בישראל וסיפר לו שהוא אחד מצאצאי קהילת קאיפנג. דרכו הוא התחבר לקהילה, וב-2005 נסע לראשונה לעיר. "פגשתי קבוצה של כ-80 איש שהתחילו להתכנס פעם בשבוע בימי שישי בערב כדי לציין את השבת וללמוד משהו על יהדות ועל ישראל", הוא מספר בהתרגשות. "ראיתי, במיוחד בקרב הצעירים, שיש התעוררות'. הם היו צמאים לדעת יותר על העולם היהודי ועל ישראל".
שליח ישראלי נשלח לכבוד חג הסוכות
בשנים האחרונות עוברת סין שינויים גדולים, והמדינה שפעם הייתה סמל לשמרנות ולהסתגרות הפכה להיות פתוחה הרבה יותר לעולם המערבי. "האינטרנט שיחק תפקיד מרכזי מאוד בחיבורם מחדש של בני הקהילה ליהדות", מספר פרוינד. "פתאום נפתחו בפניהם עולמות חדשים של מיד ואינפורמציה אשר אפשרו להם להכיר את היהדות לעומק בפעם הראשונה".
קישוט יהודי עם הכיתוב 'יום ירושלים' במבנה הקהילה היהודית בקאיפנג צילום: אי.פי.איי
פרוינד החל להביא לישראל קבוצות קטנות של צעירות וצעירים מקהילת קאיפנג, אשר עברו בארץ גיור באישור משרד הפנים. "הם למדו עברית ויהדות במדרשה בבת עין, ובתוך שנה ספגו המון חומר. הם אימצו חיי תורה ומצוות לכל דבר", אומר פרוינד. "אני ואשתי לקחנו שתיים מהבנות שהגיעו לארץ לאכול סושי במסעדה בירושלים, בטרם עברו את הגיור. הן סיפרו לנו שמעולם לא טעמו את המאכל הזה. המלצרית הגישה את הצלחות ולפתע הן התחילו להתווכח בסינית. שאלתי לפשר הדבר והתברר שהן לא הצליחו להסכים ביניהן איזו ברכה יש לומר".
כיום פועל בקאיפנג מרכז תרבותי חינוכי של "שבי ישראל", ששם דגש על תרבות ומורשת יהודית. "מדי פעם אנו שולחים לשם שליחים שמקיימים פעילויות שונות", מספר פרוינד, ומציין שרק אתמול נשלח שליח מיוחד למקום לכבוד חג הסוכות. השליח, ערן ברזילי, דובר סינית, והוא האחראי מטעם "שבי ישראל" על הקשר עם יהודי קאיפנג. בימים הקרובים יבנה ביחד עם בני הקהילה סוכה, ילמד אותם על ארבעת המינים, את שירי החג ואת שירי ארץ ישראל. "כולי תקווה שבחודשים הקרובים יתאפשר להביא עוד קבוצות מקאיפנג ארצה", אומר פרוינד, ומדגיש כי הצלחת היוזמה תלויה בהחלטת משרד הפנים.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
