הגנרל היהודי של מאו דזה טונג
ד"ר יעקב רוזנפלד, רופא מלבוב, הציל אלפי סינים אך מת בבדידות בישראל. עכשיו הוא הפך לגיבור לאומי בסין, כולל פסלים וקומיקס לזכרו
גם הבאים בשערי בית החולים זוכים לראות שלט גדול הנושא את שמו את רוזנפלד, שהפך לאגדה סינית רבת שנים וזוכה להכרה ותהילת עולם בפנתיאון התרבות הסיני. בחנויות הספרים בסין ניתן למצוא לא מעט ספרים אודותיו, האגדות על מעלליו מסופרות בתכניות טלוויזיה ובאירועי תרבות, ואפילו המוזיאון הלאומי של סין ייחד שטח לא קטן לתצוגה אודות קורותיו של הרופא היהודי.
"הוא היה גיבור גדול, הומניסט נערץ על ידי הצבא והעם, שהציל את חייהם של אלפי אנשים", אמר שגריר סין באוסטריה, לו יונג האו, בראיון שנתן זה מכבר לסוכנות AFP.
מה לרופא יהודי, יליד פולין שהיגר לאוסטריה וניצל מהשואה ולמהפכה הקומוניסטית הסינית? יעקב רוזנפלד נולד ב־1903 בלבוב למשפחת סוחרים עשירה ששנים מעטות לאחר הולדתו היגרה לוולסדורף, כפר קטן במרכז אוסטריה. יעקב השלים את לימודי הרפואה, התמחה באורולוגיה וגינקולוגיה ופתח מרפאה פרטית בווינה הבירה.
הפרקטיקה שלו הצליחה למדי, עד שבאו ימי ה"אנשלוס" הנאצי באוסטריה. הוא נעצר על ידי הגסטאפו ונשלח למחנה דכאו ולאחר מכן לבוכנוולד. למזלו הרב הוא שוחרר כעבור שנה אך גורש מהמדינה באזהרה שלא יציב את רגלו על אדמת הרייך שנית בימי חייו. באותה עת עדיין התאפשר ליהודים לעזוב אם מצאו מדינה שהייתה מוכנה לקבלם.
באותם הימים נודעה העיר שנחאי שבסין כמקום מקלט לאלפי יהודים שנמלטו מאימי השואה באירופה. היה זה אחד המקומות המועטים שאליו ניתן היה להגיע, בין היתר בזכות פעלו של הו פנג שאן, קונסול סין בוינה שהנפיק אשרות כניסה ליהודים למרות האזהרות שקיבל מהשלטונות במולדתו. ביוני 1939 עלו יעקב ואחיו יושי על ספינה שעשתה דרכה אל עיר המקלט הסינית. הם נחתו בשנחאי והצטרפו ל־25 אלף היהודים שכבר הגיעו לשם .
עם הגיעו התיישב רוזנפלד בפרבר הבינלאומי של העיר שנודע בשם "וינה הקטנה", ומיד פתח מרפאה משלו בגלל המחסור בכוחות רפואיים שממנו סבלו הפליטים. גם התגברות המלחמה וכניסת הכוחות היפנים, משתפי הפעולה עם הגרמנים, לשנחאי, הותירו את הפרבר הבינלאומי ללא פגע, עד להתקפת היפנים על ארה"ב בפרל הארבור ב־1942, וכניסתה הרשמית של ארה"ב למלחמה.
שום דבר בעברו של הרופא מוינה, "שחייו הטובים נעו בין הקליניקה שלו לערבים מהנים באופרה" כפי שהעיד עליו איש מדעי המדינה פרופסור גרד קמינסקי שאף כתב עליו ספרים, לא היה עשוי לרמוז על הבאות. אך הדברים הפכו לעובדה. הוא הצטרף לכוחות הצבא האדום הסיני הקומוניסטי בהנהגתו של מאו עד שלימים נודע בכינוי "מצילו של בודהה".
כיצד אירע הדבר? יש אומרים שמי שבעצם אשם ב"מהפך" שעבר על האיש הוא ידידו הקרוב, קומוניסט יהודי בשם היינץ שיפה, ששכנע אותו להצטרף לקבוצת דיון מרקסיסטית שהוקמה בעיר. אותו חבר סייע לרוזנפלד לחמוק מהעיר ולהצטרף לצבא השחרור של מאו במארס 1941.
מה שדרבן את רוזנפלד לזנוח את השלווה היחסית של חיי העיר ולהתגייס לצבא היו הזוועות שחוללו היפנים נגד הסינים. אלה גרמו לו להחליט שהוא רוצה לעזור לסינים לא רק נגד היפנים, אלא גם נגד הכוחות הקיסריים הפנימיים שאיימו להשתלט מחדש על המדינה.
הרופא היהודי התגייס לארמיה הרביעית של הצבא האדום שלחמה בשתי החזיתות, נגד היפנים ובמלחמת האזרחים הסינית. הוא שימש מנתח בבית חולים שדה וטיפל באלפי כפריים שעד להגעתו לא ראו רפואה מודרנית מימיהם. הוא ניתח חיילים פצועים לאור פנס תחת אש, ובמקביל יילד תינוקות. האנשים סביבו התאהבו בו. באותה תקופה דבק בו הכינוי לואו שנג (אף ארוך בסינית), רק מפני שהסינים התקשו לבטא את שמו האמיתי. הוא עצמו דיבר מנדרינית בסיסית.
שמע מעלליו הגיע עד לדרגים הגבוהים, יש אומרים אף אל המנהיג מאו. הוא התקדם בסולם הדרגות ומונה לגנרל. דבקותו בתורה הקומוניסטית סייעה לו לעלות בחוגי המפלגה והוא נחשב למקורבם של שני המנהיגים הקומוניסטים, הנשיא לעתיד ליו שאו קי ושר החוץ העתידי בממשלת סין מהפכנית, צ'ן ין. רוזנפלד הפך למעין שר בריאות של מחוז מנצ'וריה, והיה האחראי על הרפואה הצבאית והאזרחית. הוא הקים בית חולים גדול, בתי ספר לרפואה מודרנית וטיפל באופן אישי באלפי חיילים ואזרחים במהלך השנים הללו. כך הפך הרופא היהודי מווינה לאחד מגיבורי המהפכה האדומה של מאו.
אחרי המלחמה לא מיהר לחזור לאירופה לחפש את משפחתו, אלא ראה את ייעודו בצבא הסיני. הוא עשה זאת עד 1948. בהתלהבות רבה הצטרף למצעד הניצחון של מאו אל תוך פקינג הבירה ב־1 באוקטובר, והשתתף אישית בהכרזתה של המדינה כעל הרפובליקה העממית של סין, שאותה הכריז מאו מעל חומת העיר האסורה נוכח כיכר טיאנאנמן הענקית מול מיליוני סינים נלהבים.
רק לאחר ההכרזה חש רוזנפלד שהשלים את תפקידו. בתוך חודש ימים ארז את מטלטליו ועזב את סין שלא על מנת לחזור. מן הסתם ביקש לחפש את קרוביו ולברר אם נותרו בחיים בין חורבות אוסטריה.
לידידיו אמר כי הוא גם מבקש ליצור מערכת יחסים טובה יותר בין אוסטריה לסין, שתי מדינות שהיו משני צידי המתרס במלחמת העולם. אך המלחמה הקרה שהתפתחה בין הגושים ומלחמת קוריאה הפכו את המשימה לבלתי אפשרית.
אלא שלרוזנפלד קרה מה שקורה לרבים וטובים המסיימים את שירותם, בבחינת "הכושי עשה את שלו". במשך השנים זכרו נשכח מהסינים שהיו עסוקים במלחמת התרבות של מאו. שני פטרוניו, ליו וצ'ן נהרגו במלחמה זו בתחילת שנות השישים והוא נותר בודד ודחוי. עד כדי כך היה זכרונם של הסינים קצר, שנסיונו לחזור לסין נתקל בסירוב לא מובן. השלטונות החדשים שכחו לחלוטין את הרופא שמסר את נפשו למענם. באופן פרדוקסלי, גם הכניסה לארה"ב, לשם ביקש להיכנס כדי להתאחד עם אחיו שהיגר אליה עם תום המלחמה, נמנעה ממנו בגלל היותו קצין בצבא האויב הסיני.
בשלב זה של חייו החליט רוזנפלד "לעשות עליה". הגנרל הסיני המהולל עלה לישראל והתגורר ברמת־גן. מספר שנים עוד הספיק לעבוד כרופא בבית החולים "אסותא" עד שלבו בגד בו. שלטונות ארה"ב שוב סרבו להכניסו למדינה, הפעם כדי לעבור ניתוח לב, והוא נפטר באפריל 1952 מבלי שאיש ידע את קורותיו האמיתיים של הרופא הבודד.
רוזנפלד לא היה היהודי היחיד שפעל בשירותו של מנהיג סין. מתברר שסין משכה אליה הרפתקנים יהודים לא מעטים כמו, למשל, משה אברהם (מוריס) כהן, שנודע בשמו "Two Gun Cohen" (שני אקדחים) או בשמו הסיני "גנרל מא־קון", שהיה למיתוס ענק: עבריין קנדי קטן, קלפן וחובב נשים, שהתגלגל לסין רק משום שהצליח להתגבר על שודד במסעדה סינית שלגמרי במקרה הייתה שייכת לחבר ב"טונג" – מסדר אחווה סיני חשאי.
הוא חבר למנהיג הברית המהפכנית הסינית סון יאט סן שפעל להפיל את שלטון הקיסר בתחילת המאה ה־20, שהפעיל אותו בתפקידי בלדרות מודיעינית והברחת כלי נשק. כהן, כרוזנפלד אחריו, התגייס לצבא הסיני, מונה למפקד גדוד, נלחם במלחמת העולם הראשונה ונפצע מרסיס בראשו. בשנת 1966 חזר לסין כאורחו של הנשיא דאז צ'ו אן לאי.
סיפורו של רוזנפלד, הרופא היהודי בצבא המהפכה של מאו נותר עלום ובלתי נודע במשך שנים רבות. רק אחרי מותו של מאו ב־1976 ועם היפתחה של סין וחיזוק קשריה עם העולם המערבי, התגלגל סיפורו החוצה והגיע לידי גורמים במערב. בעקבות הסיפורים והאגדות באה ההכרה המחודשת באיש ובפעלו. נשיא סין, הו ג'ינטאו גזר במו ידיו את הסרט לחנוכת התערוכה לזכרו במוזיאון הלאומי של סין. כיום, כל מנהיג סיני המגיע לביקור בישראל טורח לעלות על קברו בבית העלמין ברמת גן ולהניח עליו זר. שלטונות סין שוב אין מצניעים אותו והוא נושא לספרים, חוברות וקומיקס לילדים, המתארים את עלילותיו של "גנרל לואו", הגנרל היהודי בצבא המהפיכה של מאו דזה טונג.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
