השד העדתי: מה רע בלנשק את היד של אבא?
העיתונאי רועי שרון עלעל בחוברת ההלכה שקיבלה בתו הלומדת בכיתה ב', והזדעזע מהפרק על כיבוד הורים, שם נכתב שעל הילדים לנשק את ידי אביהם ואמותיהם בערב יום הכיפורים. בעיניי, הבאת מנהגים של עדות המזרח היא יותר מלגיטימית
בפתיחת שנת הלימודים הוא עלעל בחוברת ההלכה שקיבלה בתו הלומדת בכיתה ב', והזדעזע ממה שקרא. ההלכה שהכי הסעירה אותו הופיעה בפרק על כיבוד הורים שבחוברת, שם נכתב שעל הילדים לנשק את ידי אביהם ואמותיהם בערב יום הכיפורים ולבקש מהם סליחה. שרון כתב בעמוד הפייסבוק שלו שהוא מתקשה להבין "מי לכל הרוחות במשרד החינוך אישר להכניס את החיבור החשוך והלא חינוכי הזה לתוכנית הלימודים של ילדים בכיתה ב׳ בחינוך הממלכתי דתי".
מה לעשות וכל ההלכות שמופיעות בספרי ההלכה של הרב מימון, כולל ההלכה על נישוק ידי האב והאם בערב יום כיפור, הן הלכות שנלקחו מה'קיצור שולחן ערוך' המוכר של הרב חיים דוד הלוי, הספר שנלמד במשך שנים רבות בחינוך הממלכתי דתי. אפשר לטעון בצדק שלא כל הלכה שמופיעה בשולחן ערוך ואפילו לא כל הלכה שמופיעה בקיצור של הרב חיים דוד הלוי צריכה להילמד בבתי הספר היסודיים ולשייך את הדיון על בחירת ההלכות לדיון על אופיו של החינוך הדתי לאומי, ועל החששות מהתחרדות. אבל התחושה שעלתה מדבריו של שרון, היא תחושה שלא מדובר כאן בויכוח דתי אלא יותר בויכוח עדתי.
באייטם שהוקדש לנושא במהדורת 'היום שהיה' בערוץ 10 תיאר שרון את מנהג נישוק הידיים כמנהג שמוכר מתנועת ש"ס. הוא הגדיר את הרב מימון כ"רב בנתיבות", וציין שהחוברות שלו זכו להסכמתו של הרב שלמה עמאר כדי שיהיה ברור לכולם השיוך העדתי. במציאות, הרב עמוס מימון, מתגורר כבר חמש שנים בישוב הקהילתי 'יד בנימין'. הוא רב דתי לאומי, חובש כיפה סרוגה, שהקים ישיבת בני עקיבא בנתיבות ועמד בראשה, שירת שירות צבאי קרבי בצה"ל, והחוברות שלו זכו להסכמה לא רק מהרב עמאר הספרדי אלא גם מהרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן והרב יהושע נויברט זצ"ל. כולם אשכנזים.
מנהג נישוק הידיים שכל כך זעזע את שרון, הוא מנהג מקובל מאוד אצל הספרדים. כל מי שמתפלל בשבתות בבתי כנסת ספרדים, מכיר את הנשיקות על הלחי בסיום תפילת ליל שבת, ואת נישוק הידיים של כל מי שעולה לתורה ושל כל מי שרק לוחץ לך יד ומאחל שבת שלום. ילדים בבתים ספרדים אינם מזדעזעים מהדרישה לנשק את ידי הוריהם בערב יום הכיפורים מכיוון שהם חווים את המנהג מידי שבת בבתי הכנסת שלהם.
הרב עמוס מימון, מחבר החוברות, הוא אכן ספרדי, אבל בחוברות שלו הוא מקפיד תמיד להביא גם את מנהגי האשכנזים. ההחלטה להביא גם מנהגים שנהוגים רק בקרב הספרדים, כמו מנהג נישוק הידיים, היא יותר מלגיטימית כשמדובר בחינוך הממלכתי דתי שאחוז ניכר מתלמידיו באים מבתים ספרדים. מתי דגן ז"ל, ראש החמ"ד בשנות התשעים, כתב בספר שהוציא בשנת 2006 ששיעור הספרדים בחמ"ד נע בין שישים לשבעים אחוזים. גם אם הנתונים מעט השתנו, וגם אם הנישואים הבין עדתיים ערבבו, עדיין הגיוני שמנהגי ספרדים יובאו בחוברות ההלכה של החמ"ד, גם אם חלקם לא מוצאים חן בעיניהם של חלק מההורים האשכנזים.
פורסם בטור 'רחוק מהעין' במוסף 'יומן' של עיתון מקור ראשון
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
