הסב מואשם בעלילת דם, הנכד - יצא נגד ישראל
לפני כ-100 שנה הואשם היהודי מנחם מנדל בייליס ברציחתו של נער נוצרי כדי להכין מדמו מצות לפסח. זו הייתה עלילת דם שקיבלה מעט מאוד תשומת לב. נכדו, טוען השבוע כי מדינת ישראל לא פועלת לזכרו של סבו. "אפילו בול לזכרו לא יצא"
הכנס הוקדש לזכרו של סבו, מנחם מנדל בייליס, שלפני כ-100 שנה הורשע ברציחתו של נער נוצרי בטענה שרצה להכין מדמו מצות לפסח. יש לציין כי בייליס שוחרר בסופו של דבר בשל התערבות של גורמים ציוניים ויהודיים מאירופה. משפטו, שכונה "משפט בייליס", מהווה אבן דרך ביחסה של מזרח אירופה ליהודים - בעקבות המשפט היגרו אלפי יהודים ממדינותיהם. המומחים משווים בין משפט בייליס למשפט דרייפוס המפורסם, אשר מוכר יותר בעולם המערבי ובישראל.
"לפני 100 שנה בייליס הורשע על הריגת נוצרי כשהחטא היחידי שלו היה העובדה שהוא יהודי", אומר חבר הפרלמנט האוקראיני ויוזם הכנס, אלכסנדר פלדמן. "100 שנים אחר כך יהודים עדיין עדים לאנטישמיות אדירה. אני מאמין שהחינוך הוא הכלי החשוב ביותר למלחמה באנטישמיות".
בייליס הנכד לא הצליח להרגיש את התרגשותו לנוכח גודל האירוע. "אני לא נואם מקצועי", צחק בהתרגשות מול מאות הנוכחים, ביניהם בכירים בממשל האוקראיני כגון הנשיא ליאוניד קרבצ'וק. "אני מעריך מאוד את כל מי שהגיע, שומע פה מבטאים מכל העולם. כילד מהברונקס מעולם לא פגשתי כל כך הרבה אנשים מכל העולם".
סביר להניח שמדובר באירוע הרשמי המכובד ביותר שאורגן לזכר סבו של בייליס, אשר בזכותו עזבו אלפים את מדינות מזרח אירופה ושרדו את השואה. "סבא שלי היה מעריך את הכנס הזה, למרות שאחרי המשפט הוא רצה רק לחזור לחמשת ילדיו", אמר בייליס הנכד, "הוא לא רצה להיות סמל. ממש כמו באירועי ליל הבדולח, עלילת הדם נגד סבי היתה אות אזהרה ליהודים - סימן אזהרה שצריך לעזוב הכל ולהינצל".
בייליס הנרגש לא שכח להוסיף ביקורת: "לא שמעתי מילה ממדינת ישראל, שבה חי סבי במשך שמונה שנים ושאותה עזב רק בגלל קשיים כלכליים".
לאחר שירד מהבמה זכה בייליס למחיאות כפיים סוערות והקהל עמד על רגליו. עשרות התגודדו סביבו וביקשו לפגוש בנכדו של אחד מהאנשים שעליהם כתבו וחקרו במשך השנים. "אני לא רגיל לכמות כזו של תשומת לב, מרגיש כמו חתן ביום של חתונה", הוא מספר, "אבל במקום צ' קים מחלקים לי פה כרטיסי ביקור". מדוע בחרת להעביר ביקורת על מדינת ישראל במהלך נאומך?
"ישראל אף פעם לא הכירה בפועלו של סבי. אפילו עורך הדין היהודי שלו, שבחיים לא ביקר בישראל, זכה לרחובות על שמו. לעומת זאת סבא שלי, שתרם מעצמו כל כך הרבה לעם היהודי, זכה לרחוב אחד בפתח תקווה". פניתם לרשויות במטרה לבקש רחובות על שמו של סבך?
"לפני 40 שנה פנה אבא שלי לראש עיריית ירושלים דאז, טדי קולק. הוא ביקש ממנו שיקרא לרחוב על שמו של סבי. אלא שקולק השיב לאבי בצורה בוטה ואמר לו:'אנחנו לא אומרים לכם איזה שמות לתת לרחובות שלכם, אל תגידו לנו איך לקרוא לרחובות שלנו". ולמה ציפיתם מהממשלה הישראלית? אולי להכיר בו בפורום שכזה, כמו בקייב?
"מכיוון שסבא שלי לא רצה להפוך לסמל לא רצינו יותר מדי. ובכל זאת, לא התרחשו אירועי זכרון ואפילו איזה בול לזכרו לא יצא. הרי הוא מייצג את אחד מיסודות האנטישמיות - עלילת דם שהתרחשה לפני פרק זמן יחסית קצר".
סיפרתי לבייליס הנכד שכלל לא למדתי על סבא שלו בימים שלמדתי היסטוריה, בעוד שעל משפט דרייפוס למדנו המון. הוא מצדו, סיפק הסבר לכך שמעטים מכירים את סיפורו של סבו. "אחת הסיבות לכך שמכירים יותר את פרשת דרייפוס היא אמיל זולא היה אחד מהכותבים המשפיעים באותה תקופה והוא התמקד בדרייפוס ולא בסבא שלי", הוא אומר.
"הישראלים שאני פוגש מתחלקים לשניים: אלה שלמדו על סבא שלי ואלה שלא. צריך לגרום לכך שיותר אנשים יכירו את משפט בייליס, זאת למרות שסבא שלי ברח מהכרה. הציעו לו כל מיני עבודות בארה"ב, כמו למשל לשבת בחלון ראווה של בנק ולנופף לעוברים ושבים".
בייליס הסב דחה את כל ההצעות וחי חיים פשוטים וצנועים. "כשנפטר הגיעו 4,000 אלפים אנשים להלוויה שלו", מספר הנכד. "היו צריכים לשכור יחידת אבטחה מיוחדת כדי לאפשר לכולם להשתתף בטקס. זה היה אירוע חריג ויוצא מן הכלל בגודלו".
במהלך הכנס צחק הנכד: "המוסד ירדוף אחריי בגלל ההתבטאויות שלי", אך המשיך לטעון כי ישראל צריכה לעשות יותר כדי להנציח את זכו סבו. "מדוע האוניברסיטה העברית לא מארגנת כנס כמו זה לזכר סבי?", שאל בקול. "צריכים להכיר את הסיפור שלו. הוא חי בישראל 8 שנים. לכן אני לא מבקש מאירלנד את כל הבקשות האלה, אני מבקש מישראל".
איך זה מרגיש להיות נכד של אדם שאלפים חייבים לו את חייו? שחשיבותו רמת מעלה?
"אני אמנם לא הכרתי את סבי, הוא נפטר 20 שנה לפני שנולדתי. עם זאת, כשאנשים גילו מי זה אבא שלי הם היו מתלהבים מנוכחותו. אנשים היו מספרים לנו שמשפחותיהם עזבו את מדינות מזרח אירופה בגלל המשפט וניצלו מהשואה או מבאבי יאר. אם רבים עזבו את אוסטריה וגרמניה אחרי אירועי ליל הבדולח, אחרי המשפט של סבא שלי עזבו את מזרח אירופה".
במהלך הכנס עסקו המשתתפים, ביניהם היסטוריונים, חוקרי אנטישמיות ופוליטיקאים, באירועי האנטישמיות ברחבי העולם ועל דרכי ההתמודדות עימה. את הכנס ארגן הועד היהודי-אוקראיני יחד עם הארגון לבטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE), בהובלתו של חבר הפרלמנט האוקראיני אלכסנדר פלדמן.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
