ניסוי עיתונאי: חבש כיפה בעיר האנטישמית בעולם
העיר מאלמו שבשבדיה ידועה כאחת מהערים האנטישמיות באירופה. העיתונאי פטריק ריילי, שאינו יהודי, החליט לבדוק את העניין והסתובב ברחובות העיר עם כיפה לראשו. התוצאה: צחקוקים, וקללות
הקהילה היהודית של מאלמו הופכת זעירה ומצטמקת בכל שנה בחמישה אחוז. הצעירים מעדיפים להגר לערים אחרות, למדינות אחרות או לעלות לישראל. כמו כן, כמות התקריות האנטישמיות במחצית 2011 היתה שווה לזו שבכל 2010.
במאלמו ביקרתי פעמיים בחיי. בכל אחת מהפעמים השתדלתי להצניע את יהדותי: על הראש חבשתי כובע והשתדלתי לדבר באנגלית. זו לא היתה החלטה שלי אלא הנחייה ברורה מהקב"ט של הקהילה היהודית.
חבל לעורר פרובוקציות, נאמר לי, עדיף לשמור על אנונימיות. בנייני הקהילה היהודית מבוצרים היום יותר מאי פעם. כדי להיכנס אליהם צריך לעבור כמה מחסומים, שומרים וואף לעבור תשאול כדי להוכיח שאכן אתה אמור להיות במקום. למרות כל זאת, היהדות במאלמו מתקיימת, אפילו אם היא מתכנסת בחדרי חדרים.
לנוכח האירועים האנטישמיים שמהם סובלים חברי הקהילה היהודית בשבדיה, יהודי המדינה החליטו להפסיק לעמוד בצד ולספוג את האנטישמיות האלימה. בשנה החולפת החלו יהודי שבדיה לארגן הפגנות וצעדות שבהן התושבים היהודים צעדו ברחובות כשהם חובשים כיפות לראשם.
הצעדות סחפו אחריהן אזרחים מכל המדינה - תושבים לא יהודים חבשו כיפות כהזדהות עם שכניהם ובסטוקהולם הבירה השתתפו לפני מספר חודשים כ-1,500 אנשים בהפגנת תמיכה בישראל וכנגד האנטישמיות, שהתקיימה בכיכר ראול ולנברג בעיר.
לעצרת הגיעו חברי הקהילה היהודית, נוצרים אוהבי ישראל ואזרחים שבדים מן השורה שביקשו להזדהות עם חבריהם היהודים. בהפגנה נאמו נציגים מהקהילה היהודית ומהפדרציה, בנוסף לאנשי ציבור ממגוון הקשת הפוליטית והחברתית במדינה. ההפגנה התקיימה בארגון משותף של הפדרציה הציונית בשבדיה, ההסתדרות הציונית העולמית ומרכז התקשורת למאבק באנטישמיות.
העצרת אובטחה ברמה הגבוהה ביותר: שוטרי משטרת שטוקהולם הקיפו את המתחם וגם אנשי בטחון מטעם הקהילה היהודית נכחו באירוע. הכינוס משך צעירים ומבוגרים כאחד והשליחים הישראלים שחיים בשבדיה ארגנו הפנינג לכל המשפחה, שכלל דוכן עם פיתות וחומוס ומידע על ישראל.
בעוד שבסטוקהולם היהודים הרימו את ראשם, במאלמו המצב עדיין רגיש. בשל כך החליט עיתונאי שבדי תושב מלמו לערוך ניסוי - לחבוש כיפה לראשו ליום אחד ולראות כיצד יגיבו אליו ברחוב. התוצאות? מדאיגות ביותר. בכתבה "פחד וצחקוקים: יום כיהודי במאלמו", מתאר פטריק ריילי, אירי שחי במאלמו ושמשמש ככתב העיתון השבדי The Local, את חוויותיו מהיום שבו הסתובב בעיר המתאסלמת עם כיפה לבנה לראשו.
את ההחלטה לצאת למשימה העיתונאית קיבל ריילי לאחר שלמערכת הגיע מכתב מיהודי-אמריקאי שהתלבט אם לבקר בשבדיה בעקבות האלימות ששמע שמתרחשת כלפי היהודים במדינה. "למה ליהודי לבקר בשבדיה עם משפחתו? ", שאל את מערכת העיתון, וציין שלמרות שאינו חובש כיפה "אני נראה אתני".
"הלכתי ברחובות אלה אינסוף פעמים בבגדיי הרגילים", כתב ריילי בכתבתו. "בהתחשב במספר הפעמים שאנשים בהו לכיווני, זה נראה כאילו שיש לי שני ראשים".
ריילי היה זהיר - הוא ביקש מחברו הטוב ללכת כמה מטרים טובים מאחוריו ולוודא שהוא לא מותקף על ידי ההמון. "בכמה מקרים אנשים עצרו להסתכל עליי בערבוב של תמיהה ואיום", הוא מתאר את רשמיו. "אישה אחת פרצה בהתקף צחקוקים כאילו שאני הדבר המצחיק ביותר שהיא ראתה מזה שנים".
ככל שהיום התקדם ריילי כמעט שכח שעל ראשו כיפה, אך כשעבר לידו אדם שצעק לעברו "יהודי מזדיין", הוא נזכר בה. הכתבה של ריילי עוררה גלים ברחבי העולם, בעיקר בתקשורת היהודית העולמית שניסתה להבין למה לכתב לא יהודי לחבוש כיפה במקום כל כך עוין. בשיחה עם "מעריב" הוא מספר מדוע החליט לבצע את המעשה, ואיך הרגיש כשקיללו אותו.
מה היו התגובות שקיבלת כשהסתובב עם כיפה ברחובות מאלמו?
"היו כל מיני תגובות שקיבלתי, אבל בעיר ההרגשה היתה שאני לא רצוי. הסתובבתי בשכונה שלי ועשיתי את הדברים שאני בדרך כלל עושה ביומיום. אך ברור שהייתי חריג בנוף. אחרי כמה זמן התרגלתי לכך שבוהים בי, אבל עדיין הרגשתי אי נוחות מסוימת. יש אנשים שחשבו שזה מצחיק, כאילו אני לובש תחפושת של ליצן". הופתעת מהתגובות?
"אכן הופתעתי, למרות ששמעתי על מצב היהודים במאלמו. מה שהכי הפתיע אותי זה כמה אומץ צריך כדי שיהודי יוכל להפגין את יהדותו כלפי חוץ. סובבתי הרבה ראשים רק מזה שהלכתי ברחוב. מצד שני, הסוחרים בשוק היו מאוד נחמדים ועשו מאמץ להיות נחמדים מהרגיל. היו גם הרבה צחקוקים דבר שלא ציפיתי שיהיו".
עכשיו, לאחר שחווית יום כיהודי, לדעתך יש אנטישמיות בשבדיה?
"כן. זה קיים, אבל אי אפשר להגיד שגרוע פה ממדינות אחרות. אני יודע מיהודים שהיגרו לפה ממדינות אחרות שבמקומות כגון צרפת גרוע יותר. ההבדל הוא שפה זה גם נבע מההנהגה: ראש העיר היוצא של מאלמו, אילמר ריפלו, התבטא בצורה מאוד אנטישמית וגרם לתדמית מאוד שלילית לעיר ברחבי העולם - בעיקר בארה"ב. מדובר בעיר מאוד מגוונת מבחינת אתנית - מתגוררים פה מעל אנשים מ-180 מדינות , ולצערי יש אפלייה כלפי יהודים, סומלים ואפגנים בחיי היומיום.
איך הגבת לזה כשקיללו אותך?
"התגובה שלי היה לשמור על שקט וללכת בקו ישר. זה קרה לאור יום ברחוב מרכזי בעיר, ולמרות זאת הייתי בהלם מכך שאני לא הרגשתי בטוח. למזלי זה קרה לקראת סוף הניסוי שלי".
היית ממליץ לישראלים או ליהודים מהעולם לחבוש כיפה במאלמו?
"היו מוכנים לכך שיבהו או לאלימות אם אתם מזדהים כיהודים במאלמו. בסופו של דבר ההחלטה היא שלכם, ובהחלט הייתי נזהר".
לדעתך הקהילה היהודית עושה מספיק כדי להלחם באנטישמיות?
"אין ספק שהיהודים העלו הילוך בכל הנוגע למלחמה באנטישמיות. הם ארגנו מספר 'צעדות כיפה' שבהם השתתפו תושבי העיר, ואף החלו במסע בתקשורת. בעקבות האירועים החריגים כלפי הקהילה היהודית, אין ספק שהקהילה התאחדה יותר ויותר אנשים מגיעים לבית הכנסת, חלקם בפעם הראשונה מזה שנים". האם הממשלה עושה נלחמת בתופעה?
"ברמה המקומית, ראש העיר החדש הבטיח להקשיח את האכיפה של פשעי שנאה. ברמה הלאומית, הממשלה מדברת באותה שפה ובשנה הבאה ישנן בחירות, לכן אני בטוח שהנושא יעלה כחלק מהקמפיינים של המפלגות השונות. מה שנצרך הוא שפשעי שנאה יקבלו טיפול ראוי מבחינת הרשויות; כיום המצב לא טוב, ורוב פשעי השנאה המדווחים אינם מגיעים לכדי הרשעה".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
