ח"כ אלעזר שטרן: "אני לא פרובוקטור"
ח"כ אלעזר שטרן שהותקף השבוע ממשיך לירות לכל הכיוונים: מאה החותמים על המכתב נגדו מזנים את מעמד הרבנות, הרב דב ליאור גזען והרבנים הראשיים החדשים הם בכייה לדורות. מהמאבטח שהוצמד לו הוא לא מתרגש, ולאיומים מצד אחיו לציונות הדתית הוא רגיל עוד מתקופת ההתנתקות. ראיון מיוחד
הכול התחיל כששטרן עמד מעל דוכן הכנסת וטען כי הרב דב ליאור, אחד הרבנים הבולטים והמשפיעים בציונות הדתית, אמר שהעולים מאתיופיה אינם יהודים, ולכן הוא אינו ראוי להיקרא רב. לא עברו יומיים, וביציאה מבית הכנסת ביישוב הושעיה שבו הוא מתגורר, ספג שטרן יריקה בפניו מנער בן 17.
השתלשלות האירועים מאותו רגע הייתה מהירה: תלונה במשטרה, עימותים מול חברי כנסת, עצומת רבנים שאורגנה נגד שטרן והופיעה בעמוד הראשון של עיתון "הארץ", ולבסוף ההחלטה לאבטח אותו.
שטרן מנסה להשוות בין שתי התקופות שבהן היה מאובטח. "כמו אז, גם היום", הוא אומר. "ברור לי שאם לא הייתה לי כיפה על הראש, ואם לא הייתי דמות שחלק משמעותי מהמגזר הדתי מזדהה איתה, או עשוי להזדהות איתה, אז התופעות שאנחנו רואים והמחאות נגדי היו תופסות מקום קטן יותר".
אתה נזהרת לא לומר במילים ברורות, אבל האם לדעתך הרב דב ליאור הוא גזען?
"מי שמכנה את נשיא ארצות הברית 'הכושי ההוא' - בעיניי הוא גזען. אחרי הדברים שאמרתי על הרב ליאור, אספו חתימות של מאה אנשים שכתבו שהם מוחים על 'דברי הבלע' שלי. אף אחד מהם, כמובן, לא דיבר איתי קודם. ומהבודדים שדיברתי איתם אחר כך, הבנתי שלא פנו אליהם, או שהם לא קראו את הטקסט של העצומה ולא ידעו על מה הם חותמים. הם לא זכרו מי דיבר איתם, אלא רק שדיברו איתם מישיבת 'אלון מורה' של הרב אליקים לבנון. כשרבנים חותמים על טקסט כזה חריף בלי שהם קראו אותו, והם לא יודעים מי דיבר איתם, הם מזנים את מעמד הרבנות במדינת ישראל. חכמים היזהרו בדבריכם, במיוחד כאשר אתם מתעסקים בדיני נפשות, וכשאתם משתמשים בתואר ובמשרות שלכם כרבנים או כמחנכים".
לא מעט אנשים בכנסת נוהגים לכנות אותו "פרובוקטור" מאחורי גבו, וטוענים שהוא מחפש להיקלע למצבים הגבוליים האלו. היו מי שאף הגדילו והגדירו את ח?כ שטרן ככזה שמחפש שיירקו עליו. "נראה שעוד לא ירקו עליהם אף פעם", הוא עונה לאותם אנשים. "וכמו שאני אומר תמיד, תבדקו אותי על מה שעשיתי. הרי גם אמרו את זה עליי כשהתחלתי עם הגיורים בצה"ל, וגם כשהבאתי חיילים לעיר דוד. כנראה גם בתל אביב אמרו את זה עליי כשדיברתי על ההשתמטות. אני כנראה אחד מאלו שנולדו דפוקים, וכשהם יכולים לתקן מציאות או עוולה, אז הם עושים מה שצריך".
את האמירות שמופנות נגדו מתוך המגזר הדתי-לאומי הוא משייך למיעוט מתוך הציבור הזה, שמנסה להשחיר את פניו ולהתחמק מדיון לגופם של דברים. "אפשר היה להגיד את זה גם בנושא הרבנות הראשית", הוא מתייחס להצעת החוק שלו שביקשה להוסיף נשים לגוף שבוחר את הרבנים הראשיים. "אמרו שהוספת נשים היא פרובוקציה, ועובדה שהיום בבית היהודי מודים שהם עשו טעות כשלא קיבלו את הצעתי. לא קיבלו אותה כי הציע אותה מישהו עם כיפה וציצית, אבל כזה שלא מגיע מתוך המפלגה הקלאסית של המגזר. הם הרי העבירו הצעת חוק שנחשבת ליותר קיצונית מבחינתם, של שריון נשים בוועדה לבחירת דיינים (שאחת מהיוזמות שלה היא ח"כ שולי מועלם, ז"ק). איך יכול להיות שמישהו שתמך בזה מתנגד להוספת נשים לגוף שבוחר את הרבנים?"
אתה בכלל רואה את עצמך כמי ששייך עדיין למגזר הדתי-לאומי?
"אני לא יודע מה זה דתי-לאומי. אם ישאלו אותי האם ילדיי מתחנכים במוסדות כאלו, אני אומר שכן, ומקווה שגם נכדיי יעשו זאת. מהסיבה שאני לא מסכים עם ההקצנה, הלאומנות, השפה ואי קבלת האחר, אז נראה שאחרים יגידו שאני לא חלק מהמגזר. אני רואה את עצמי חלק מהציונות הדתית שעל ברכיה אני גדלתי. האם היא חלק מהציונות הדתית של היום? אני לא בטוח".
יכול להיות שפרובוקציות הן פשוט הדרך שלך לקבל תשומת לב או סיקור?
"אני לא מחפש פרובוקציות, אבל אני כן מעוניין להרחיב את הגבולות. ככלל, כמי ששואף כל הזמן לקדם ולהתקדם, ולא ברמה האישית, אני יודע שזה נעשה באמצעות הרחבת הגבולות. כשאתה רוצה להרחיב גבולות, אז אתה עושה את זה דרך הקצוות. שני דברים אגיד על זה. דבר ראשון, אולי באמת נולדתי דפוק, ובמקומות שאנשים יכולים להמשיך הלאה בלי לעצור, אני מרגיש חובה לעצור. דבר שני, אם מדובר בפרובוקציה או לא - אני מציע לשפוט את זה לאורך שנים. כשהתחלתי את הליך הגיור בצה?ל שלחו אותי לגרמניה באחד העיתונים. בעיתון אחר ציירו אותי יורה בארון קבורה של חיילים. והיום, בקורס הזה התגיירו כבר 7,000 איש . הותקפתי משני הצדדים: הליברלים טענו שהצבא לא צריך להתעסק בהמרת דת, והדתיים אמרו לי, 'למה אתה אומר גיור ידידותי יותר, אנחנו לא מספיק ידידותיים?' תשאל היום על קורס 'נתיב', ותראה שבצד הליברלי מוחאים כפיים, ותראה גם את הרב דרוקמן אומר שהבטחתי את העולם הבא שלי".
לשטרן לא נגמרות המילים גם כשעוברים לנושאים המדיניים. שחרור המחבלים הפלסטינים, לדוגמה, הוא נושא שמעורר אצלו תגובות סוערות. את האשמה הוא תולה בממשלה הקודמת, גם היא בראשות נתניהו, שהחליטה על שחרור מחבלים תמורת גלעד שליט. "אני הייתי נגד עסקת שליט, גם כשהיא הייתה מאוד פופולארית", הוא מזכיר. "וגם היום אני חושב שזו הייתה טעות בכל המובנים. עסקת השחרור הנוכחית היא לצערי הרב חלק ב' של עסקת שליט. מי שנתן לחמאס כל כך הרבה ובנה אותו בקרב הציבור הפלסטיני, לא יכול היה לחשוב שהוא יישב עם אבו מאזן ולא יצטרך לשלם באותו מטבע. הייתי שמח הרבה יותר אם היו מקבלים את רעיון הקפאת הבנייה. הקפאה היא דבר זמני שאפשר להחזיר אותו אחורה, ואת המחבלים ששחררת לא תוכל להחזיר. אני מפנה את האצבע כלפי מי שתמך בעסקת שליט".
מה תעשה ביום שיו"ר המפלגה שלך,ציפי לבני, תודיע שהיא הגיעה להסכם עם הפלסטינים, כולל ויתורים בירושלים?
"ירושלים צריכה להישאר בירת ישראל. לא כל ויתור של ציפי לבני יהיה מקובל עליי. בדיוק מהסיבה הזאת יש לי חופש הצבעה בתחום המדיני. לצערי הרב, אני לא כל כך אופטימי בנוגע למשא ומתן. אם הוא יצליח אז מצוין, ואם הוא לא יצליח ונצטרך להמשיך להילחם, נדע שלא רק שעשינו את הכול, אלא שגם חלקים רבים בעם יידעו שעשינו את הכול. אחרת נישאר רק עם לוחמים שיש להם עמדה פוליטית מסוימת, וזה אסור שיקרה".
איך אתה רואה את בחירת הרבנים הראשיים החדשים?
"זו תהיה בכייה לדורות. את המכה הראשונה קיבלנו כשהם התנגדו לחוק צהר, שפותח את אזורי רישום הנישואים. אין לי ספק שהדברים האלו יפגשו אותנו במקומות נוספים והנזק הוא קשה. הבית היהודי קיבל 12 מנדטים, ויש עוד ח"כים דתיים בעוד מפלגות, ובאמת הייתה אפשרות להביא רבנים ראשיים מהסוג של רבני צהר ואנחנו דפקנו את זה. לא רק דפקנו את זהות הרבנים הראשיים אלא גם את מועצת הרבנות הראשית. זו רבנות שלא מחוברת לעם. הבעיה היא שחלק גדול מהציבור הכללי לא רוצה בגלל זה להיות מחובר ליהדות".
השבוע עבר בקריאה טרומית חוק הגיור שיזם שטרן. דרכו של החוק עוד ארוכה וקשה, אבל יש בכנסת מי שמגדיר אותו כמהפכה של ממש. החוק מבקש לאפשר למתגיירים לעבור את התהליך המורכב אצל כל רב שיבחרו, והוא גם מגדיל משמעותית את מספר הדיינים שיהיו רשאים לגייר. "אני לא אוהב לקשור כתרים לפני שיש תוצאות", הוא מצטנע לפתע. "התוצאות יהיו במספר המתגיירים או בצמצום תהליך ההתבוללות בישראל. אנחנו כחברי כנסת חייבים לתת את הכלים להתמודדות עם המציאות הקשה של הרבה מאוד עולים מחבר העמים, ששילובם בחברה הישראלית, או רצונם להביא לידי ביטוי את היותם יהודים, נתקלים בקשיים של חומרות לא הכרחיות. ולכן אני חושב שעכשיו יקומו בתי דין עם רבנים שמבינים שאם לא נאמץ את דרך 'בית הלל', הדבר יגרום להגדלת ההתבוללות בתוך מדינת ישראל, ובעיקר להרחקת היהדות מכולם, ולא רק מהעולים החדשים".
אתה מודע לכך שסגן שר הדתות התנה את קידום החוק בהסכמת הרבנים הראשיים?
"כדי להגיע לסיכום עם סגן השר בן דהן עשיתי ויתורים, ובסוף חתמנו עליהם בכתב יד, עם העתק לראש הממשלה ולשרת המשפטים. אני מברך על כך את הרב בן דהן. אני חושב שהוא מודע לצורכי עם ישראל. ישבתי גם עם שני הרבנים הראשיים, והם כתבו בכתב יד תנאי להסכמה שלהם, שהדיינים יעברו בחינה על ידי הרבנות הראשית, וקיבלתי אותו, ולכן גם קיבלתי את הסכמתם. מה שכל אחד אומר עכשיו מסיבות שונות הוא פחות חשוב. שמעתי גם את בנט ואת הבית היהודי מדברים על זה לפני הבחירות. אני בטוח שהם מודעים למצוקה, ואני משוכנע שביחד החוק יעבור".
אתה אוהב לריב עם הבית היהודי על נושאי דת ומדינה.
"שאל אותי מישהו מהבית היהודי מדוע אני עוסק בנושאי דת ומדינה, כאילו שזה עסק של אבא שלו. הסברתי לו שמה שהשאיר אותי בצבא יותר מ-30 שנה זו ההבנה שמשם ניתן להשפיע על זהותה היהודית של ישראל. לשאול אותי למה אני מתעסק בדברים האלה זו חוצפה. אולי יש בבית היהודי כאלו שתרמו כמוני למען זהותה היהודית של ישראל. אני בטוח שאין שם אחד שעשה יותר ממני, ואת השאר כבר ישפטו אחרים וגם ההיסטוריה".
הבית היהודי מתנהל על פי הוראות של רבנים?
"אין לי ספק. ראיתי זאת במו עיניי, כאשר אמרו לי לא פעם שהם צריכים לשאול רבנים, או: 'נעשה מה שהרב יגיד לנו, לא נוכל לפעול בלי אישור של רבנים מסוימים'. העובדה שאני נמצא במפלגה ללא רבנים מעליי מאפשרת לי להשפיע ולהועיל הרבה יותר".
הקואליציה הזו תשרוד?
"הקואליציה יכולה להחזיק גם ארבע שנים, אבל אני מוכרח להודות שאני לא מבין מספיק בפוליטיקה. אני ח"כ מהשורה, ואני לא בטוח שאני יודע יותר ממך. זה גם לא יהיה אחראי מצדי לתת הערכות בנושא הזה".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
