מלחמת קודש: פעילת העגונות קוראת למרד ברבנות

לפי בתיה כהנא-דרור, יו"ר ארגון "מבוי סתום", בעיית העגונות יכולה להיפתר לפי ההלכה. "עד אז, אסור להתחתן כדת משה וישראל"

רחלי ריף | 19/12/2013 12:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"השבוע התקשרה אליי אישה מסורבת גט שאני בקשר איתה כבר חמש שנים, שבעלה ברח לחו"ל. כחלק מהסחטנות שלו בהבטחות למתן גט, הוא ביקש מבית הדין הרבני להכריח את אשתו להגיע לחו"ל עם ילדתם הקטנה. האב בכלל לא מכיר את הילדה, ובית הדין מגבה את ההסכם הזה.

"בדיון האחרון בבית הדין האישה הגיעה למצב קשה עד כדי כך שהרימה את שמלתה וצעקה שהיא מיד הולכת לעשות ממזר. זו אישה דתייה. היא הגיעה למצב בלתי אפשרי של חוסר אונים מול מערכת שנותנת גיבוי רק לבעל. אנחנו מגיעים למצבים מטורפים והפוכים. ההלכה מגבה פשעים ועוולות, והמדינה נותנת לכך יד".
צילום: אריק סולטן
בתיה כהנא דרור. אופטימית צילום: אריק סולטן

את הדברים הקשים האלו אומרת לי עו"ד בתיה כהנא-דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום" הפועל למען נשים עגונות ומסורבות גט.

מעורבים 2013. ישראל מעוררי השראה:
> עד 2015 תגיעו לירח: הגרסה הישראלית
> אחרי הקול: אהובה עוזרי לא ויתרה לרגע
> מים מהשמים: האיש שרוצה להפוך את ישראל למעצמת מים
> שיעור חופשי: אוניברסיטת ההמונים ששואפת לשנות את העולם

כהנא-דרור היא אישה דתייה אורתודוקסית. אולם לטענתה ההלכה בגדה בה בחסות הרבנות ובחסות המדינה. "ההלכה חשובה לי מאוד; אני אוהבת הלכה, נושמת הלכה, לומדת הלכה", מודה כהנא-דרור. "היהדות היא חלק מהזהות שלי. קודם כל, לפני שאני אישה, אני יהודייה. דווקא לכן צריכים להיות ערים לעוול שקורה בחסות המדינה היהודית, בתוך היהדות, וצריכים לדעת שיש לכך תקנה".
שומרי החומות

היא נולדה לפני 48 שנים בחיפה, והייתה היחידה במחזור והראשונה בתולדות אולפנת כפר פינס, שהתגייסה לצבא כמורה חיילת. לצד לימודים אקדמיים ארוכים - שכללו תארים בפסיכולוגיה, בהיסטוריה, במדעי המדינה ובמשפטים-היא עבדה בטלוויזיה, בגרעין המייסד של התוכנית "פופוליטיקה".

"הימים היו ימי הערוץ היחיד, וכל המדינה הייתה צופה בנו", היא מתארת. "הרגשנו שאנחנו מעלים לסדר היום נושאים משמעותיים; העליתי לא מעט אייטמים בנושאי דת ומדינה. הבאנו כמה פעמים את פרופ' ישעיהו ליבוביץ, שעד אז היה מוכר רק למעטים. הייתי עוף מוזר; לא היו הרבה דתיים ברשות השידור, ואם היו - יכולת למצוא אותם במחלקת הדת, בפינות של דתיי מחמד כמו 'פסוקו של יום'. היה לי חשוב ללכת לטלוויזיה הכללית, לעצב את השיח התרבותי בישראל. התוכנית הזו חשפה את הפלורליזם הישראלי ויצרה שיח. היא שינתה לא מעט בענייני דת ומדינה".

אחרי שמונה שנים עזבה את התוכנית, ולאחר פעילות בתחום יחסי דתיים וחילונים הגיעה ל"מבוי סתום" - בתחילה כעורכת דין, לאחר מכן כמנהלת. הארגון, שהוקם לפני כ-15 שנים , מפעיל עורכות דין שמייצגות את העגונות ומסורבות הגט בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, ועובדות סוציאליות שמלוות את הנשים.

בנוסף פועל הארגון לשינויי חקיקה שיבטלו את המונופול של הדין הדתי בכל הקשור לנישואים וגירושים. "לפי הדין הדתי הגבר צריך לתת לאישה גט מרצונו החופשי. כל הכוח אצלו, מה שיכול להביא לסחטנות; הרי בלעדיו האישה לא יכולה להמשיך הלאה ולהינשא לאחר", מסבירה כהנא-דרור.

"בית הדין יכול לכפות על הבעל לתת גט רק כשיש עילה לכך. אי אפשר להכריח את הגבר לגרש את אשתו ללא אשמה כלשהי שמתגלה מצדו. אם אישה לא רוצה לחיות יותר עם בעלה, ולכן היא רוצה להתגרש, זה לא קביל. היום ברוב מדינות העולם מכירים בכך שיש זכות לגיטימית לצדדים להתגרש ללא אשמה. בנישואים אזרחיים, למשל, יש בחוק משך זמן שלפיו כעבור שנה הנישואים פוקעים גם אם אחד הצדדים מסרב. במדינת ישראל, שיש בה מונופול מוחלט של הדין הדתי, אין אפשרות כזו. הכל פתיר הלכתית, אבל בתי הדין הרבניים מסרבים להכיר בכך".

איך פותרים את זה הלכתית?
"הרמב"ם למשל כותב שאישה אינה שבויה של בעלה, והיא לא צריכה לחיות עם השנוא עליה. אבל לא קיבלו את זה, בטענה שזו דעת מיעוט במרחב ההלכתי. בית הדין הרבני, מעבר לעניין חילול השם והשנאת היהדות אצל הציבור הרחב, רומס את ההלכה וחוטא כלפיה. בכל השנים ההלכה התפתחה, היום היא תקועה. לבית דין רבני יש כוח יותר מלבית המשפט. הם לא רק מפרשים את הדין הקיים, אלא גם מחליטים מה הוא יהיה, כי הם פוסקי הלכה. אבל היום הם שומרי החומות, ולא מעיזים לחדש ולפסוק.

יחצ
הפגנה מסורבות גט יחצ

"כשהתנועה הציונית דיברה על חזון הקמת מדינת ישראל, היא דיברה גם על הלכה מודרנית. הרב קוק דיבר על כך, הרב הרצוג גם. זה נתקע. מה שעצר את ההתפתחות הוא החשש מרפורמה, במקום להתמודד איתה ולפתח את ההלכה מתוך העקרונות ההלכתיים. היום יושבים פושעים בבתי הדין. אני לא חוששת להגיד זאת, להיות פרובוקטיבית, כדי לזעזע ולהגיד שמה שקורה היום הוא פשע. אני נמצאת בבתי הדין הרבניים ורואה נשים שהחיים שלהן פשוט ירדו לטמיון".

הקידושין מבוטלים

לכהנא-דרור יש פתרון עוקף הלכה: נישואים אזרחיים, במקביל למסלול הדתי. "האפשרות להתחתן ולהתגרש היא זכות בסיסית של כל אדם במדינה. כבר היום, כשיש מונופול דתי על הנישואים, 18 אחוזים מתחתנים בנישואים אזרחיים. זה המון. מישהו חושב שהמונופול מעכב נישואי תערובת? צריך להסתכל במציאות. הרי כל הזמן חל כרסום בהלכה. מה עשינו במונופול הזה? אנחנו מדינה יותר יהודית בגללו?

"ביום שיהיה מסלול של נישואים אזרחיים ואנשים יתחתנו איך שירצו, בית הדין הרבני יצטרך למצוא פתרונות מוסריים וראויים גם לדרך הדתית. כי אם ההלכה חפצת חיים ורוצה להמשיך להתקיים, היא חייבת למצוא מנגנון פירוק של הנישואים שלא יהיה תלוי ברצון בני הזוג".

איזה מנגנון?
"למשל הפקעת נישואים או ביטול נישואים למפרע. הובלנו פריצת דרך כזו, שאני נורא גאה בה. המקרה הוא של אישה שהתחתנה עם מישהו שיומיים אחרי הנישואים ברח לחו"ל עם כספי החתונה, כשהוא משאיר אותה עם חובות גדולים לבעל האולם. האישה ניגשה לבית הדין הרבני בנתניה וביקשה גט. התחיל תהליך מייגע: ניסו לאתר את הבעל, איימו על אמא שלו שגרה בארץ ועוד. לבסוף מצאו את הבעל, שדרש שהאישה תסלק את החוב לבעל האולם, בסך 40 אלף שקלים. רק אז יואיל לתת גט. אחרי עיכובים נוספים היא הגיעה אלינו".

איך פתרתם את העניין?
"אמרנו לה שאלו ככל הנראה לא נישואים. יצרנו הרכב דיינים מיוחד, עם הרב אברהם דב לוין ממאה שערים, הרב דוד ביגמן ממעלה גלבוע והרב ד"ר מיכאל אברהם. התחיל הליך של בית דין לכל דבר, עם פגישות וגביית עדויות. לבסוף הוצא פסק דין מנומק של 46 עמודים שמבטל את הקידושין של האישה. הטענה ההלכתית הייתה 'אומדנא דמוכח' כלומר - האישה לא התחתנה על דעת מה שקרה. כשנכנסה לחופה חשבה שיחיו חיי נישואים, ואילו ידעה שהבעל ייעלם אחרי יומיים לא הייתה נכנסת לחופה. יוצא מכך שהאישה פנויה ויכולה להתחתן עם אחר.

"חודש לאחר מכן הגיע הגט. הגשנו בקשה לבית הדין הרבני בנתניה לאשר את פסק הדין של בית הדין הפרטי שהקמנו, כדי שהאישה לא תצטרך לשלם את 40 אלף השקלים. מובן שהם תקפו והשמיצו אותנו, הרי המהלך פוגע בסמכותם הבלעדית. בית הדין הפרטי הוא מפעל החיים שלנו. אנחנו מתכוונים לגשת עם פסק הדין לבג"ץ ולבקש שיכיר בו ויכריח את משרד הפנים לרשום את האישה כפנויה".

אבל אז יבוא כל אדם ויקבץ שלושה רבנים. זה לא ייצור כאוס?
"מבחינתי זה צעד אחד לקראת הפרטה של המערכת. המונופול לא יכול להימשך, הוא רק מזמן שחיתות. קומץ רבנים מחזיקים בידיהם את כל הכוח, וצריך לשבור את הדבר הזה. יותר מזה - עד שיימצא בהלכה מנגנון פירוק של מערכת הנישואים שלא תלוי בבעל, אסור להתחתן כדת משה וישראל".

כלומר, לא להתחתן ברבנות.
"לא, אני מתכוונת לא להתחתן כהלכה, עם שני עדים כשרים וטבעת שוות פרוטה והליך קנייני. בקידושין כהלכה כפי שהם היום האישה הופכת לקניין. יש חוסר שוויון מובנה בהלכה. אפשר להתמודד עם זה הלכתית, אבל לא מתמודדים, וכל עוד לא מתמודדים - צריך לא להתחתן כהלכה".

איך זה מסתדר עם היותך דתייה?
"אני דתייה לגמרי, ויש לי על מי לסמוך. יש לא מעט רבנים שאמרו גם לא לחתן. כך משתחרר המלכוד הנוראי שההלכה הנוכחית הכניסה אותנו אליו. יש לי מקרה של אישה שבעלה שוכב בקומה כבר חמש שנים. הוא לא יכול לשחרר אותה גם אם ירצה. מה עושים במקרה כזה? אז אפשר לערוך טקס חתונה ושבע ברכות, אבל לא להתחתן כהלכה. זה מה שימנע את הסרבנות והעגינות".

מהפך היסטורי

כהנא-דרור דוחה את הטענה שקריאתה לא להתחתן כהלכה תנגוס בזהותה של ישראל כמדינה יהודית. "ההפך. זה יחזק אותנו כמדינה יהודית. הקשיים בגירושים מכרסמים ביהדותה של המדינה. אנו חיים כמדינה לא מוסרית, שיוצרת עוול יומיומי נגד נשים. היהדות מצטיירת כדבר חשוך ופונדמנטליסטי. הלכה בלי ביקורת מוסרית לא יכולה להתקיים. לא אמור להיות ויכוח בין ההלכה למוסר. ההלכה תמיד צעדה בד בבד עם ההתפתחות המוסרית של העולם. הרמב"ם היה האריסטו של תקופתו. ההליכים האלה יהפכו אותנו למדינה יהודית אמיתית.

"אני מבינה את החשש ליהדותה של המדינה ולהלכה, ולכן השינוי צריך להיעשות בכלים הלכתיים. המלחמה שאנו נלחמים לקבלת נישואים אזרחיים בישראל היא אחד התמריצים לכך שגם בתוך ההלכה הנישואים והגירושים יהיו שוויוניים. אני מאמינה בהלכה וחושבת שהיא יכולה להגיע לנקודה הזו. התרבות היהודית פורחת בישראל כמו שלא פרחה מעולם. זה צריך לתת לנו אורך נשימה. מותר לנו לפתח, לקדם.

"זו מלחמה על היהדות. קוראים לי בתיה על שם סבתי שנספתה בשואה, והפרט הזה משמעותי מאוד בהוויה שלי. אני קרויה על שם יהודייה שמתה רק כי היא יהודייה. אני שייכת לדור שעוד זוכר וניזון מהתקומה, מהנס שקרה פה, של הקמת המדינה היהודית. ברגע שהיהדות תתקיים בצורה לא מוסרית היא לא תהיה. אני מאמינה בפתרונות שלנו, ואני לא חוששת. הרוב יבחר ביהדות. אני יודעת שלהגיד לא להתחתן כדת משה וישראל זה משהו קיצוני, אבל תמיד צריך את הקיצונית שתגיד את זה כדי שנתיישר לדרך המלך".

את מאמינה שהשינוי יכול להגיע מבפנים, מהאורתודוקסיה?
"ההלכה השכילה להתפתח ושמרה על העם היהודי. אבל המציאות הישראלית והחילוניות הציבו לה אתגר חדש. פסק הדין של בית הדין הפרטי שיצרנו הוא הצלחה גדולה מבחינתי, גם כי רבנים אורתודוקסיים, אחד מהם חרדי, עשו את המהלך".

את אופטימית?
"אנחנו רואים הרבה סיכוי בממשלה הנוכחית. זו ממשלה שבאמת אכפת לה מנושאי דת ומדינה, ויכול להיות שיהיה מהפך היסטורי. אני מקווה שמפלגת הבית היהודי תבין שאין סיכוי למונופול האורתודוקסי ותתמוך בברית הזוגיות. הרי השינוי קורה, והשאלה היא אם המהפך יקרה בחקיקה ובטוב, או במלחמת אזרחים חלילה. לפני כשבועיים היה גל פרסומים על רבנים שבעד ברית הזוגיות. זו מגמה חדשה שלא הייתה קיימת לפני כמה שנים. אלו תהליכים חברתיים שמראים שהציבור בשל לשינוי. אני אופטימית.

בהנהלת בית הדין הרבני סירבו להגיב לכתבה.

משפיעים נוספים בתחום יהדות

שי מזרחי - ממייסדי המדרשה להתחדשות יהודית באורנים וממובילי קהילת ”ניגון הלב“ בעמק יזרעאל.

דוד סתיו - רב, יו“ר ארגון רבני צהר, התמודד על משרת הרב הראשי.

ימימה מזרחי - רבנית, מורה, מרצה ומדריכה רוחנית לאלפי נשים בארץ ובעולם.

הושע פרידמן - תת–אלוף, ממקימי מכינת  ”בית ישראל“ לדתיים ולחילוניים, קצין המילואים הראשי.

הדסה פרומן - אשת הרב מנחם פרומן ז“ל, מלמדת זוהר וחסידות וממייסדות בית הספר המעורב והמשולב ”אח“י“ בתקוע.

דוב זינגר - רב, ראש הישיבה התיכונית ”מקור חיים“, מייסד ”בית המדרש להתחדשות“.

שרון שלום - רב בקהילת יהודי אתיופיה, מציג חדשנות בעולם ההלכה.

ארגון "בית הלל" - ארגון רבנים ורבניות אורתודוקסי–ציוני, הפועל לפתיחות, להקשבה ולחזון ישראלי.

חיים אמסלם - רב, ראש תנועת ”עם שלם“, לשעבר חבר כנסת בש“ס.


רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בפולמוס''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק