מחיר הדמים של החיפוי: הרב דרוקמן, בקש סליחה
"עזוב את דרך ההשתקה והחיפוי, פתח את לבך לכאב הנפגעים, אלה שנחבלו וניזוקו בגוף, בנפש, ברוח ובממון. בקש מהם מחילה. למד עם תלמידך מוטי אלון את דרכי התשובה ובקש מחילה מן הנפגעים". ממייסדות פורום תקנה במכתב גלוי לרב דרוקמן
קשה לי לכתוב לך כך באופן ציבורי, זאת מפאת גילך המופלג, טוב לבך, רוב מפעלותיך והידידות הקרובה שהיתה לך עם אבי ז"ל, ידידות שגרמה לי להתקשר אליך בעיתות צרה ולקבל ממך מענה ועזרה מיידית.ואף על פי כן. אני כותבת לך בתקשורת כי אתה עומד בראש רשת בה לומדות ולומדים 24 אלף תלמידות ותלמידים בגילאי התיכון.
הרב דרוקמן: הרב אלון יכול ללמד, השופטת טעתה
בעיניי, הבחירה שלך לתמוך ברב אלון בפומבי ולאפשר לו ללמד בישיבתך היא בחירה קשה ופוגענית. מי שנכווה ברותחין מן הראוי שייזהר בצוננין. אתה נכוות קשות בפרשת קופלוביץ (בישיבת נתיב מאיר). אף ננזפת על כך קשות על ידי מי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, השופט אליקים רובינשטיין:
"קשה להטיל ספק שלו דווחו כמתחייב בחוק, המעשים המיוחסים לרב קופולוביץ' - היו נמנעים מעשים קשים נוספים. משלא ניתן אמון בדברי התלמידים ולא דווח על כך בחוק, לא רק נחסמה האפשרות להפסיקם, אלא שהדעת נותנת כי נגרמה פגיעה נוספת בתלמידים שלא נענתה זעקתם לעזרה..."
נכוות ברותחים ואתה ממשיך לשחק באש. איך אתה מכביד את לבך שוב ושוב כלפי נערים שנפגעו מינית על ידי רבם? איך אתה מועל שוב ושוב באמון שלהם בך? איך אתה מנצל שוב ושוב את מעמדך כדי להשתיקם ואיך שוב ושוב אתה בוחר לתמוך בפוגע ומתיר את דמם של הנפגעים?
כשייסדנו את "פורום תקנה" ביקשתי לצרף אותך, קיוויתי שתהיה זו הזדמנות עבורך לתקן את העוול, לקחת אחריות, לכרות אוזן לכאבם של אלה שנוצלו ונפגעו בגופם ובנפשם. קיוויתי לאחות גם את הקרע שנוצר בנפשי, חוסר אמון בעולם הרבני, בנורמות המוסריות המאפיינות אותו. באותן שנים עדיין קיוויתי לאחות את הקרע הזה שבתוכי. התקשרתי אליך. הזמנתי אותך למפגש הראשון של הפורום.
בעודנו יושבים ויושבות סביב השולחן קיבלנו הודעה שלא תגיע.
הבנתי שאינך מעוניין בתיקון. אך לא שיערתי בחלומותי הגרועים שהתנהגותך תחזור על עצמה ביתר שאת. כואב לי להרגיש את לבך הכבד מנשוא האטום לעוול הנורא, לנזק שאין לשערו שנגרם לנפגעים. אתה הרי יודע שלא מדובר בנפגע אחד. מדובר ברבים.
נעלה לנגד עינינו נער שנפגע מינית. בחור צעיר שכל עתידו לפניו, נושא עיניו לרב שמלמד אותו. רואה בו דמות מוערכת רבת כח והשפעה. והרב הזה מקשיב לו ומשוחח עמו. וברגע אחד הכל קורס. הרב מתגלה כאדם תוקפני וכוחני. כופה עליו מגע מיני, נוגע באבריו האינטימים, מנצל את האמון שהוא רוחש כלפיו. ומה קורה לו לאחר מכן? חרדות, רגשות אשם, בושה והשפלה, אובדן אמון, קשיי ריכוז, מחשבות אובדניות, נסיונות אובדניים, ירידה בתפקוד ושנאה עצמית. ונשיאת סוד שיוצרת בדידות קשה מנשוא.
אתה גם יודע שהרב אלון לא עשה תשובה. אתה יודע שתשובה מעבירות שבין אדם לחברו אינה תשובה שנעשית מול אלוהים. היא תשובה שנעשית רק כשירצה את חברו. ואתה יודע שאף אחד מן הנפגעים לא שמע בקשת סליחה. גם אני יודעת זאת מכלי ראשון. בדבריך אתה זורה חול בעיני הציבור.
כך גם לגבי הרשעת אלון, אתה פוסק שהשופטת טעתה. האם שמעת את כל הנפגעים? האם שמעת באוזניך את כל העדים? את העובדת הסוציאלית שראתה את הדברים במו עיניה? הרי אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. וכל זה לא מפריע לך לזרות חול בעיני הציבור. להשתמש במעמדך הציבורי כדי לזרוע ספק ובלבול. כל כך קל וכל כך פוגעני.
לפני 17 שנים חמקת כך מעונש, לא הועמדת לדין על התנהגותך בפרשת קופלוביץ' אבל איבדת אמון של רבות ורבים שלמדו במוסדות החינוך הדתיים. אולי גם הפעם תחמוק מרשויות החוק שהרי האיסור על עבריין מין מורשע ללמד במוסד חינוכי נוגע רק לקטינים. אמנם לשבוע ישיבה מגיעים גם קטינים, וגם כחמישית מתלמידי שנה א' טרם מגיעים לגיל 18 בחודש אלול. שוב אתה על הגבול ושוב יידרש לכך היועץ המשפטי לממשלה.
אך זו השאלה המשנית. השאלה הקריטית היא השאלה המוסרית. הבחירה לתמוך בעבריין מין מורשע. הבחירה לרמוס את כאבם של הנפגעים, לאטום את לבך לדמעת העשוקים. הבחירה לומר לרע טוב ולטוב רע ולגרום בכך להרבה חושך ולחילול ה'.
הרב דרוקמן.
עזוב את דרך ההשתקה והחיפוי "מכסה פשעיו לא יצליח" (משלי כח,יג). עדיין לא מאוחר. יש קונה עולמו בשעה אחת. לא בשמיים היא. בפיך ובלבבך. פתח את לבך לכאב הנפגעים, אלה שנחבלו וניזוקו בגוף, בנפש, ברוח ובממון. בקש מהם מחילה. למד עם תלמידך מוטי אלון את דרכי התשובה. בקשת מחילה מן הנפגעים. עזיבת החטא וקבלה לעתיד.
שהרי "עליה (על התשובה) בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות" (אורות התשובה). ולא על מדיניות הכיסוי-חיפוי בה נקטת עד כה, מדיניות שגובה מחיר דמים של ממש.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
