מרן שריג לרמי לוי: 10 הדיברות של הסלבס
דורין סגול כבר הכינה את עוגות הגבינה, אלון גל הכי מתחבר למתן תורה ורמי לוי חושב שהכל מתחיל ב“כבד את אביך ואת אמך“. סלבריטאים שולפים על שבועות
איפה נמצא אותך בחג?
לאימא שלי קוראים רות, כי היא נולדה בשבועות, אז תמצאו אותי בשבועות בערב במסעדה איטלקית ביפו חוגג לה יומהולדת, עם אחיי הגדולים. לחגוג לאימא זה קצת כמו לראות את אמא שלך בתור ילדה קטנה, שזה חמוד. לפני כן, את ארוחת החג נעשה על גג בגבעתייים אצל אורי, אח של דנה, שכבר שבוע אוגרת עוגות גבינה במקרר מכל קונדיטוריה אפשרית בתל אביב.
אם היית יכול לבחור שתי דיברות, מה הן היו?
והדיבר השני הוא "לא תישא את שם אלוהיך לשווא", שמגלם גם הוא, דווקא כהיפוך לדיבר הראשון, את הסכנה שבפילוסופיית ’אני אלוהים והשמש זורחת לי מהתחת‘ של זמן הסלפי של חיינו, עידן שבו אנשים פרטיים, ובטח חברות וארגונים כלכליים, מחליפים את השליטה של מדינות במוח בגוף ובחלומות שלנו, המנכ"לים שלהם, כל ה"מארק צוקרברגים" החדשים שעשויים לחטוא ולחשוב שהם אשכרה בוראי עולם.
אסוציאציות -
הכותל – הפרדה מוזרה ומעצבנת בין גברים לנשים.
מתן תורה – מדבר. אלוהים מדבר במדבר. לכן קוראים לו ככה.
בישול גדי בחלב אימו - ממילא גדי מוקרם נשמע לי מגעיל.
רות ובועז – נחשב כסיפור סקסי על פיתוי בכרמים, אבל הוא גם סיפור על אהבה וסובלנות וקבלת הזר. סיפור על אישה מואביה שבוחרת ללכת עם החותנת העבריה שלה, ובגבר שמתאהב בה, באשת עם אוייב, אך כנות בחירתה של רות, ואהבת בועז אליה, חזקות יותר מכל אהבה פשוטה ללא מכשול. עובדה, שכן הנין של אהבה זאת יהיה דוד המלך.
חג הקציר חג השבועות – בילדות זה היה החג של הקיבוצים. עכשיו זה מרגיש לי כאילו בעיר, עם הגינה האקולוגית וכל הקהילתיות, חג הקציר עבר לגן מאיר, ובקיבוצים הקציר עבר יותר לווילות וג'יפים.
מה מאחל לנו לחג?
לזכור שהביכורים האמיתיים והכי יפים של אדם הם הילדים שלו, ושפשטידה, שלא לומר קיש, היא לא מאכל לגיטימי לגברים.
ברנר נמצאת בימים אלה בצילומים של סרט בכיכובה של בתה, מילה.
היכן תחגגי את החג?
בלוס אנג'לס, קליפורניה. לצערי אין פה ימי חופש מיוחדים לכבוד החגים היהודיים. אבל אנחנו, הקהילה היהודית, נאספים בבית אחד לציין את החגים הללו ומקיימים ארוחת ערב חגיגית ומסורתית לכל חג. כל חג בבית אחר.
לאילו דיברות את הכי מתחברת?
כבד את אביך ואת אמך, לא תחמוד את בית רעך (הדיברה הזאת כוללת את הארבע לפניה. האיסור לחמוד הוא החותם של הלוח השני, כי הוא למעשה עלול לגרום לעבור על ארבעת הדיברות הקודמות: ניאוף, רצח, עדות שקר וגניבה).
אסוציאציות -
כותל- המקום הכי רוחני, מרהיב, בעל עומק והיסטוריה. כאשר כף רגלך דורכת שם –נשמתך נעתקת. השקט, אשר מעורב בתפילות רוחניות, לצד ההיסטוריה של העם היהודי והערך הרגשי - פשוט עוצר נשימה. אין אדם שמגיע לכותל ולא מתרגש. אין לו מקום שני בעולם, ללא ספק.
מתן תורה – הר סיני. התגלות אלוקים למשה בהר סיני, משה יורד מההר עם עשרת הדיברות. מרגש מאוד. הייתי שמחה אם הייתה ניתנת לי ההזדמנות להיות שם, ולו לרגע קטנטן.
בישול גדי בחלב אימו - איסור על עירבוב של בשר וחלב. "לא תבשל גדי בחלב אימו" הוא ציווי מוסרי בבסיסו. זו הוספת גזל לפגיעה. לא מספיק שלוקחים מאם את ילדיה ושוחטים אותם למאכל - עושים שימוש בחלב, שנועד לאותו גדי, על מנת שבשרו יהיה טעים יותר. זו התאכזרות טהורה.
חג הקציר,חג השבועות- שבועות זה על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים. חג הקציר זה משום שבתקופה הסמוכה לחג - היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" – אצלנו במשפחה בחיפה פירושו היה אכילה של מלא גבינות טעימות.
רות ובועז- מגילת רות. הסבא והסבתא של דוד המלך. ההתגיירות הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל.
מסר לאומה?
זמן ליהנות מהקיץ בפתח. מהפירות, הגבינות ומחיק המשפחה. לקחת רגע, להסתכל סביב, לנשום נשימה עמוקה ולהיות אסירי תודה על החיים ולהסתכל על מה שכבר יש ולא מה שעוד אין.
אלון גל, מנחה את תכנית הרדיו ברדיו ללא הפסקה, מוביל פרויקט ארצי ליצירת עצמאות כלכלית, מאמן ומנכ"ל חברת האימון המובילה "תות תקשורת ותוצאות".
איפה נמצא אותך בחג?
בארוחת גבינות ופשטידות עם משפחה וחברים בחצר, סוג של מסורת.
אם היית יכול לבחור שתיים מעשרת הדיברות -
כבד את אביך ואת אמך - רק כשהפכתי לאב הבנתי את המשמעות האמיתית של המצווה, היא בעיניי חזות הכול והבסיס האמיתי. החיבור האמיתי בין מצוות האדם מול המקום והאדם מול חברו. לצד זו, כל יתר מצוות האדם מול חברו.
אסוציאציות -
הכותל – רוח, אלוהות, דמעה.
מתן תורה - אם כל סדנאות ההתפתחות האישית. התורה מכילה בתוכה את כל העקרונות למיצוי, הכרת יכולותיך, אמונה בכוח עליון ובעצמך, מנהיגות, ואף כישלונות.
בישול גדי בחלב אימו - זוועה. אני לא יכול לתאר לי אכילה של דבר כזה, למרות שאיני מנהל אורח חיים דתי זהו דבר שלא אעבור עליו.
חג הקציר,חג השבועות - תמיד החג הזה מעורר אצלי תחושת תמימות,לובן, טוהר, רוגע.
רות ובועז - לא ממש הכרתי את המגילה ואת הסיפור עליהם, אודה ואתוודה שהלכתי לויקיפדיה כדי ללמוד עליהם שמהם יצא מלך ישראל, שההצטרפות של רות לעם ישראל היתה מבחירה ואין הרבה גיבורים כאלה.
היכן תבלי את החג?
עם המשפחה שלי, בראשון לציון. אני אלופה בלהכין דברים שקשורים לגבינה לכן נידבתי את עצמי להכין את האוכל בארוחה. אני אוהבת את החג הזה – הוא הסימן הרשמי לבואו של הקיץ, מזג האוויר האהוב ביותר עליי.
אילו שתיים מבין עשר הדיברות היית בוחרת?
"כבד את אביך ואת אמך“, זה הבסיס, המינימום, השורש. אני מכבדת את הוריי וכשילדיי רואים זאת הם מכבדים אותי גם יתר על המידה. אני חושבת שכל דבר שקיים אצל בן אדם, נובע מהחינוך אשר קיבל בביתו. אני מאוד מכבדת את ההורים שלי. מפה מתחיל חינוך הילדים, כי כל דבר שקורה אצל האדם, זה האופי שנבנה אצלו מתקופת הבית. השורש של חינוך הוא לכבד את ההורים שלך ולכן אני דוגלת בשיטה הזו.
"לא תחמוד" - אני לא אוהבת שקרנים וחמדנים. לשקר אין רגליים, בסוף האמת תצא לאור. לא חושבת שאי פעם שיקרתי. אני בהחלט מאמינה שאני כנה ושלמה עם עצמי.
אסוציאציות -
הכותל- מקום קדוש, רוחני, אמונה. לפעמים אני אומרת שממש בא לי ללכת לכותל, לקבל אנרגיות ולחזור. אני אישה מאוד מאמינה. עושה הפרשת חלה והולכת לקברי צדיקים. אני חושבת שאנשים חייבים להישען על משהו, חייבים אמונה. כל מי שבא לחו"ל מייד מגיע לכותל ובעיניי זה טוב וזה מבורך. כבוד גדול שאנשים כל כך חשובים מתארחים במקום כל כך חשוב עבור היהודים.
מתן תורה- אני אוהבת את הסיפורים
גדי וחלב אימו- מאמינה מאוד בהלכה הזו. קוטג' ונקניק ביחד? נשמע לי זה זוועת עולם. אפילו בתת מודע כל העניין של חלב ובשר, ביחד, לא מסתדר לי. הניראות היא מגעילה. מן הסתם זה גם עושה סלט בבטן.
חג הקציר- חג לבן, חג נקי, חג טהור. אני אוהבת את האוכל, את האווירה. אחד החגים המשמעותיים. אוהבת להכין סלטים וגבינות ופשטידות.
רות ובועז - סיפור מאלף על כניסה לעם היהודי, אהבה ליהדות ולאדם שייצג בעיני רות את העם היהודי ואת חשיבות עבודת אלוהים ואדמה.
מסר לאומה?
ליהנות מהחג. שיהיו בריאים ואיתנים. תהיו אופטימיים, תאהבו ותאמינו בעצמכם. אוהבת את מעריציי ללא תנאים וללא גבולות.
איפה נמצא אותך בחג?
בחג אהיה בבית עם משפחה וחברים.
אילו שתי דיברות הכי מדברות אליך?
הדיבר החשוב ביותר הוא: "כבד את אביך ואמך " – ההורים שלנו הם שהביאו אותנו לעולם , הם עטרת ראשינו. הדיבר השני הוא: "זכור את יום השבת לקדשו" - השבת היא מרכז היהדות, אני שומר על השבת ומקפיד לחנך לכך. אלוהים לא סתם החליט על יום מנוחה מוחלטת. זו זכות לשמור שבת.
אסוציאציות -
הכותל - עם ישראל
מתן תורה - התחלת היהדות
בישול גדי בחלב אמו - לא בריא
חג הקציר, חג השבועות - חג מתן תורה, חג בו העם היהודי נזכר מאיפה הגיע ועל פי מה עליו להתנהג.
רות ובועז - אפשר ללמוד שבסופו של דבר אם אדם שלא יהודי רוצה ועמל כדי להפוך ליהודי - השמיים הם הגבול. אין דבר שיוכל לעצור אותך אם אתה בוחר בדרך שאתה מאמין. וכך אני חי.
אגב, איך הייתה מכירת מוצרי החלב השנה לפני החג והאם חלה עלייה בצריכה?
אנחנו מרגישים בכל שנה שיש עלייה בצריכה , כנראה שעם הזמן המנהג לאכילת דברי חלב הופך למסורת.
מסר לאומה?
חג שמח ושעם ישראל יישם את האמרה: "ואהבת לרעך כמוך"! אם כולנו נקפיד לקיימו העולם יהיה יפה וטוב.
עמל בימים אלה על סיום שני ספרים. האחד ספר מתח שצפוי לצאת בהוצאת זמורה ביתן בראש השנה והשני הוא ספר בשם "הרשימה" שיצא בקרוב. במקביל הוא מרצה על בסיס יומיומי על עקרון חשיבות רשימה להגשמה עצמית בחייו של כל אדם.
איפה נמצא אותך בחג?
בערב החג אצל המשפחה בארוחת גבינות ופשטידות ולמחרת היום בקיבוץ "רעים". אני נוסע לבקר חברים ולהשתתף בחגיגת השבועות הקיבוצית.
אם היית צריך לבחור את השתיים החשובות ביותר מעשרת הדיברות, מהן היו?
"לא תרצח" ו"לא תענה ברעך עד שקר" אני מאמין שבשני האיסורים הללו נמצאים כל החטאים והפשעים שלנו. לצערי, בשנים האחרונות, גל הרציחות בישראל הופך יומיומי, פסיכי ומטורף. אנשים נרצחים בגלל מריבה על חמישה שקלים או מילה לא במקום ברחבת הריקודים. הקנאה, חוסר הסבלנות וחוסר הפרגון טמונים, בעיניי, במניעים ללא מעט מהרציחות ולכן אני בוחר בדיבר הזה.
מעבר לכך, אני אלרגי לשקרים. כל מי שמקיף אותי, כולל בנותיי, יודע שאני מוכן להתמודד עם האמת המרה והלא נעימה על פני שקר שמייפה לכאורה את המציאות.
אסוציאציות -
הכותל - פעם לקחתי חבר יהודי מארצות הברית לכותל. הוא היה בהלם. לא הבין למה אנשים משתטחים על אבנים. אני מבין את הסמליות שמאחורי אבני הכותל אבל מתחבר לתפיסה שזה רק אבנים. האמונה היא בלב. אם היינו נאחזים פחות באבנים ואדמות היה לכולנו הרבה יותר טוב
מתן תורה - הייתה תקופה שהייתי הולך לבית הכנסת בשבתות. לא הצלחתי להתמיד למרות שהיה בזה משהו קסום. זה היה כמו מדיטציה
בישול גדי בחלב אימו - "מהחובות הראויות וההגיוניות. מתחבר לזה ומקפיד על הפרדת בשר וחלב"
חג השבועות - געגועיי להשלכת מים וביצים על אנשים ברחוב
רות ובועז - היה להם כיף בין השיבולים, אה? מזכיר סרטים ישנים על אהבה טהורה ותמימה.
מסר לאומה?
תאכלו הרבה מאכלים חלביים נהדרים ותישארו חטובים.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
