אחרי עידן של שתיקה: המגזר הדתי צועד אל האורגזמה
בפעם הראשונה מתנהל במגזר הדתי-לאומי שיח ציבורי שמעז לדבר על מיניות - ולפתוח את הדלת המקצועית עבור זוגות רבים שלא מוצאים את עצמם בין הסדינים
לפני כשבועיים נחשף בגליון ”מוצש“ של מקור ראשון סוד מביש. לפי המאמר, זוגות טריים יותר או פחות בתוך המגזר חווים קשיים בחיים האינטימיים וחווים את יחסי המין כלא נעימים, לא מספקים ולעיתים גם כואבים. הכותבת רויטל ויטלזון יעקובס, שעשתה זאת בכשרון וברגישות רבה, דיווחה שהיא הוצפה במכתבים מקוראות/ים ששיתפו אותה בסיפורים אישיים. היא קיבלה תגובות רבות גם ממדריכות כלה, מאמנים, יועצות ורבניות שבקשו ממנה ליידע את הציבור שביכולתן להגיש עזרה. בתגובה לכך היא פרסמה רשימה של מקורות עזרה נגישים בטור המשך.
זו יוזמה ברוכה וחשובה כשלעצמה ואין ספק שזו תרומה משמעותית להעלאת המודעות והשיח ולקידום פתרונות. זוגות שחווים קשיים בחיים האינטימיים חיים לעיתים קרובות בתחושת בידוד, זה עוזר לדעת שאינך לבד. אלא שנדרש מורה נבוכים כדי להתמצא בין שלל האפשרויות. מתי מספיקה עזרה של מדריכת כלה או מדריכ/ה מיני/ת ומתי נדרשת עזרה מקצועית? מתי מתאימה פניה לסקסולוגית ומתי מתאים לפנות לרופאה, ליועץ זוגי או לפסיכולוג קליני? אילו אישורים יש לבקש מהגורם המקצועי כדי לדעת שהוא מוסמך לעזור בנושא ושהוא מחוייב לקוד אתי ראוי? אם זוג שזה עתה נישא לא מצליח לממש את הנישואים האם נדרש מטפל/ת מיני/ת, או שמה שהם זקוקים לו זו עוד מעט הדרכה וידע?
במחקר שערכנו בשנת 2009 השוונו שביעות רצון מינית בקרב נשים ששמרו על חוקי ההלכה היהודיים בנוגע ליחסי אישות לבין נשים נשואות באוכלוסיה הכללית. המחקר בדק את השפעת המסרים הדתיים והחינוך הדתי על מיניות ועל סיפוק מיני ורגשי בזוגיות. מהמחקר עלה עולה שמרבית הנשים (מבין 380 נבדקות שנכללו במחקר) מרגישות שהן לא קבלו מספיק הדרכה וידע בסיסיים ולא הרגישו מוכנות מספיק בליל הכלולות לקיום יחסי מין. כמו כן נמצאו תגובות מגוונות ביחס לתכנים ולמסרים שהתקבלו על ידי מדריכות הכלה.
התוצאות מראות שנשים רבות חוו חרדה ולחץ בעקבות המסרים שקבלו ממדריכות הכלה. "אפילו שאף פעם לא נגעתי בנער נאמר לי שעלינו לקיים יחסים מלאים בלילה הראשון כי זה יהיה קשה מידי לבעלי לחכות". מסר שעובר כחוט השני הוא הצורך לקיים יחסים
מחקרים מראים שלמעלה ממחצית הנערות מקיימות יחסים בפעם הראשונה בעקבות שידול ושכנוע ע"י החבר שלהן ומתוך רצון להיות מקובלות מבחינה חברתית. נשים אחרות ספרו על חוויה חיובית עם מדריכת הכלות: קבלת הסברים אנטומים, קבלת הסברים אודות הנאה מינית ואודות מחוייבות בן הזוג לוודא שאשתו נהנית ומסופקת. מדריכות כלה רבות העמידו את עצמן לרשות הזוג במידה ותתעוררנה בעיות. יש לציין שמחקרים עדכניים יותר נערכים בימים אלה אך תוצאותיהם טרם התפרסמו.
למרבה הצער, מחקרים אודות תפקוד מיני של גברים דתיים טרם התפרסמו בספרות המקצועית, ייתכן ובשל העובדה שמי שחוקרות את התחום הן נשים ואולי בשל הרצון להדגיש את המאפיינים הייחודיים של מיניות נשית. אין ספק שזהו אתגר מחקרי חשוב. בעיות מיניות לרוב מיוחסות לקשיים בתפקוד מיני. אבל אם לזוג או ליחיד/ה אין כל ניסיון מיני ומידע והכנה מינימאלים אזי לא מדובר בבעייה בתפקוד מיני. קבלה של מידע מדוייק עשויה לעיתים קרובות לפתור את העניין.
התערבות מהסוג הזה יכולה להינתן ע"י אנשי חינוך ויועצות שעוברות הכשרה במכונים השונים. ביכולתם למלא את החסר במידע ולכוונו את הזוג לחפש עזרה מקצועית במידת הצורך. חשוב שיועצים אלה יהיו בעלות ובעלי יכולת לספק מידע בסיסי ומותאם תרבותית. יותר מכך, עליהם להיות מחוייבים לקידום אג'נדה המדגישה ערכים של שוויון, כבוד והדדיות בזוגיות, אג'נדה של אוטונומיה של האישה על גופה, הנאה וסיפוק, הפחתה של הלחץ על שני בני הזוג לקיים יחסים אינטימים לפני שיש מוכנות לכך. חשוב להדגיש כי מדריכים אלה לא קבלו הכשרה לטפל בבעיות של תפקוד מיני.
אז על מה בעצם מדובר כשמדברים על קשיים בתפקוד מיני? בקרב נשים הכוונה לקשיים בתחום של תשוקה, עוררות מינית ואנאורגזמה, כמו כן זה כולל כאב (דיספראוניה), חרדה והימנעות מקיום יחסים. גברים יחוו חשק מיני מופחת, בעיות בזיקפה או בשפיכה. זוגות הסובלים מקשיים בתפקוד מיני יעדיפו פעמים רבות להתחיל את הברור אצל רופא/ה. כאב בזמן קיום יחסים למשל עשוי להצביע על בעייה הורמונאלית שיכולה להיפתר ע"י טיפול רפואי, לעיתים מעורב מרכיב שרירי שפיזיותרפיה תוכל להועיל.
מטפלים זוגיים יתייחסו לבעיות בתפקוד מיני בהקשר הזוגי - איך הדינאמיקה הזוגית מנציחה את עצמה דרך הבעיות המיניות ואיך הזוג מתמודד עם הקשיים? כיצד מחשבות שליליות וחחרדות של שני בני הזוג עשויים להגביר את הקושי. פעמים רבות בשל נסיונות חוזרים לקיום יחסים למרות הקשיים נוצרת התנייה בין המגע המיני לבין כאב או תחושת כשלון ויש צורך בעבודה שמאפשרת יצירת התניות חדשות בין המגע האינטימי לבין הנאה וסיפוק. במצבים אלה תינתן הכוונה לתרגילים התנהגותיים לשיפור התקשורת הזוגית, להגברת הנאה ולהפחתת ההתמקדות בביצועים.
זוגות עשויים לחוות קונפליקטים ומאבקי כח סביב מיניות גם בהעדר קושי ספציפי בתפקוד מיני. כאשר בעיות מיניות לא נפתרות ע"י מתן הדרכה בסיסית, התערבות רפואית או התנהגותית אשת המקצוע תבין שנדרש תהליך טיפולי עמוק יותר. ע"י חקירה וגילוי של מחשבות, רגשות, התנהגויות וירידה לעומק של מערכות יחסים מוקדמות. התהליך הטיפולי עשוי לסייע בפיתוח של תחושה עצמית בריאה הכוללת את המימד המיני של האישיות.
במקרים לא מעטים טראומה מוקדמת ובמיוחד פגיעה מינית יהיו מרכיב מרכזי שהכרחי לעבד אותו. אם סוג כזה של טיפול נדרש יש צורך לוודא שהמטפלת מוכשרת לכך ויש לה הסמכה ורשיון מקצועי בתחום של עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה או ייעוץ. מטפל/ת מיני/ת מחוייב/ת להשלים דרישות אלה ולעבוד תחת הדרכה ופיקוח. מי שמציג/ה את עצמה כמטפל/ת מיני/ת מחוייב/ת להציג רשיון לטיפול מיני ע"י אחד מהגופים המקצועיים כמו החברה הישראלית לטיפול מיני או הארגון האמריקאי ליעוץ וטיפול מיני בעלי כוונות טובות אך נעדרי הכשרה מקצועית ורישיון מקצועי עלולים לעכב את פתרון הבעייה ואף להחמיר את המצב.
פנייה לעזרה בנושא כה רגיש דורשת קילוף של מספר שכבות. ראשית, הזוג צריך לשוחח עם מי שירגישו שניתן לשוחח עמה בחופשיות, להרגיש שמקשיבים לו באמפטיה וללא שיפוט. חשוב להכיר בכך שיש טווח רחב של תגובות ביחס לשיח מיני. לגיטימציה לשיח פתוח ורגישות תרבותית יכשירו את הקרקע לשיח כנה ומקצועי. בהמשך הזוג אמור לקבל מידע ועצות ספציפיות. לשם כך לא נדרשת הכשרה מקצועית טיפולית אלא הכשרה בסיסית מתאימה. במידה ויש צורך בטיפול אינטנסיבי נדרשת פנייה למי שעבר/ה הכשרה טיפולית מקצועית.
אכן, זוגות רבים, רבים מידי נתקלים בקשיים בתפקוד מיני. הן באוכלוסיה הכללית (כשליש מהנשים מדווחות על כאב בזמן קיום יחסי מין) והן באוכלוסיה הדתית. עבור א/נשי המקצוע שבינינו התופעה אינה חדשה. אנו מרבות ומרבים לכתוב על כך ולהעלות אותה למודעות. יש להדגיש שלעיתים קרובות הנגשה של מידע רלבנטי עשויה להספיק אך כאשר זה לא מספיק יש צורך לפנות לעזרה טיפולית ע"י א/נשי מקצוע המוסמכות/ים לכך.
חשוב להדגיש שהדרך למימוש מיני אינה קשורה אך ורק לשיפור התפקוד המיני. מין אינו משהו שאת/ה פשוט עושה או משיג/ה והוא אינו אמור להיתפס כמטלה שגרתית או כמשהו שאת צריכה לספק. יותר מכך, זה משהו שאת/ה אמור/ה לחוות או כפי שמגדירה זאת הפסיכותרפיסטית אסתר פרל " זה מקום ללכת אליו". בסופו של דבר מין יכול להיות מוערך באינספור דרכים שונות. הוא מספק את האפשרות לחוות הנאה, סיפוק, אינטימיות, בטחון, שעשוע ואפילו קשר רוחני. מיניות מאפשרת לבטא תשוקה, יצירתיות ואהבה. היא שילוב של קשר חזק עם יכולת לשחרר, שילוב של בטחון עם נטילת סיכונים, יכולת להיות בהווה עם כל החושים ולחוות אמון, קבלה ושיתוף. אך טבעי שהדברים יהיו מורכבים ומאתגרים. כשזה לא הולך נדרש יותר מאשר ידע, טכניקות ופוזיציות. עניינים אישיים ו/או זוגיים עשויים להיות הגורם לקושי. היכולת לעזור לנווט דרך הקשיים דורשת כניסה לנבכי הנפש מעבר למתן עצות. לשם כך נדרשת המיומנות המקצועית והמחוייבות האתית של א/נשי המקצוע שהוכשרו לכך.
הכותבים: אילת וידר כהן, פסיכולוגית קלינית; דוד ריבנר, עו"ס, מטפל מיני; טלי רוזנבאום, מטפלת זוגית ומטפלת מינית מוסמכת.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות