מהתרת נדרים לח"כית חרדית?
כדי להצביע לרובי ריבלין בבחירות לנשיאות, נדרש ח“כ יעקב מרגי לטקס התרת נדרים. תתפלאו, אבל ייתכן והאירוע המוזר הזה יוכל לסלול את דרכה של חברת כנסת חרדית ראשונה במשכן
לא זו בלבד שמרגי הצביע לאיציק, כמו חברים רבים בסיעתו ובסיעת יהדות התורה, הוא אף חתם על טופס המועמדות שלה. ודבר זה מעורר תמיהה.
התיר נדרים, סלל את הדרך? ח"כ יעקב מרגי צילום: תמר דהאן
כאשר נבחרה גולדה מאיר, בשנת 1969, לעמוד בראשות הממשלה במקום לוי אשכול שנפטר הפך פלפול הלכתי זה למעשי. שרי המפד"ל, שלא חפצו לוותר על כסאותיהם בממשלה, נתקלו בבעייה קשה, מה עוד שאגודת ישראל צלפה בהם מספסלי האופוזיציה. את הערמונים הוציא עבורם מן האש הרב הראשי לישראל יצחק נסים שקבע, כי המקביל למלך במשטר דימוקרטי הוא הנשיא ולא ראש הממשלה, שהנו רק ראשון בין שווים, ואיננו ראש. וכך נסללה דרכה של המפד"ל לממשלה.
ואכן, בסוף שנות ה-50 יצא נשיא המדינה יצחק בן צבי לחו"ל ובמקביל תוכננה נסיעה גם ליו"ר הכנסת קדיש לוז. באותה עת כיהנה כסגנית יו"ר הכנסת ח"כ בבה אידלסון וככזו הייתה אמורה למלא את מקומם של יו"ר הכנסת ושל הנשיא כאחת. כדי לסכל אפשרות זו לא אישרו הסיעות הדתיות את נסיעתו של לוז, וזאת כדי שלא תעמוד חלילה אישה בראש המדינה.
לא הייתה זו גם ההתקלות הראשונה של גולדה עם האיסור ההלכתי על מינוי נשים למשרות ציבוריות. כבר בשנת 1946, כאשר גולדה מאיר [אז, מאירסון] נבחרה למלא את
כעבור 7 שנים כאשר גולדה מאיר רצה לראשות העיר תל-אביב, היא הוחרמה על ידי המפד"ל, שותפתה המסורתית של מפא"י, בנימוק: "לא יקום ולא יהיה, האם אישה תהיה ראש? שום תשים עליך מלך, מלך ולא מלכה". ואכן נציגי המפד"ל העבירו את קולותיהם לציונים הכלליים וחיים לבנון נבחר לראשות העיר.
מסתבר שמים רבים זרמו בנחלי הפוליטיקה מאז "השבת השחורה" והבחירות לראשות עיריית תל-אביב ואשה אינה פסולה עוד לעמוד בראש המדינה. האם פירוש הדבר שנזכה לראות חברות כנסת בסיעות החרדיות ועדינה בר שלום לא תצטרך לנטוש את המפלגה שייסד אביה?
פרופ' מעוז מכהן כדיקן בית-הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
